היי, אני נעמה. ואני יודעת מה זה אומר לשבת בפגישה, להרגיש שהמילים שלך תקועות לך בגרון, ושאחר כך, כשאת כבר בבית, פתאום הכל זורם. מוכר לך?
אני חייבת להודות, הייתי אלופת העולם בלהיות בשקט. לא כי לא היה לי מה להגיד, אלא כי… פחדתי. פחדתי שלא יקשיבו לי, שאגיד משהו טיפשי, שאפריע. וזה תסכל אותי ברמות. תסכול כזה שמתבטא אחר כך בבינג' של סדרות ובקרטון גלידה. 🍦
אבל אז הבנתי משהו חשוב: השקט שלי לא שירת אותי. להיפך, הוא גרם לי להרגיש בלתי נראית.
השקט שלך הוא לא גזר דין. הוא אתגר.
היום, אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה יותר טעייה, אם להיות כנה!), אני רוצה לחלוק איתך כמה תובנות וכלים שעזרו לי למצוא את הקול שלי – ואיך את יכולה למצוא את שלך. זה לא קסם, זה תהליך. תהליך שלוקח זמן, אבל שווה כל רגע.
אז בואי נתחיל.
למה בכלל קשה לנו, השקטים, לתקשר?
שאלה מצוינת! (ואני אשאל הרבה שאלות כאלה, מבטיחה 😉).
לרוב, זה לא קשור ליכולת אינטלקטואלית. בדרך כלל, זה קשור יותר לאיך אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם סביבנו.
הנה כמה סיבות נפוצות שמצאתי, גם בעצמי וגם אצל אחרים:
- פרפקציוניזם: אנחנו רוצים שהכל יהיה מושלם, אז אנחנו מחכים לרגע המושלם, למילים המושלמות… ואז הרגע עובר. (טיפ: אין רגע מושלם. פשוט תדברי!). לפי מחקר של פרופ' ברנה בראון, פרפקציוניזם הוא בכלל אויב של אותנטיות ויצירתיות.
- פחד משיפוטיות: "מה יחשבו עלי?" השאלה הזו משתקת אותנו. מפחיד להגיד משהו ואז להרגיש מטופשים.
- השוואה לאחרים: אנחנו רואים אנשים שמדברים בביטחון, בקלות… ואז אנחנו מרגישים קטנים. (אבל תזכרי: כולם מזייפים קצת! גם אלה שנדמה לנו שהם הכי בטוחים בעצמם).
- חוסר תרגול: בדיוק כמו שצריך להתאמן כדי לנגן בפסנתר, צריך להתאמן כדי לתקשר. אם אנחנו לא מתרגלים, זה פשוט יהיה קשה יותר.
אוקיי, אז מה עושים? הנה כמה טיפים שממש עזרו לי (ושימו לב, הם לא קשורים ל"לדבר יותר חזק!")
- הקשיבי לעומק – לעצמך ולאחרים: זה אולי נשמע מנוגד לאינטואיציה, אבל אחד הדברים הכי חשובים בתקשורת הוא להקשיב. להקשיב באמת. כשאת מקשיבה, את מבינה יותר טוב מה אחרים צריכים, ואת יכולה להתאים את התגובה שלך. זה נשמע פשוט, אבל זה מהפך!
* טריק קטן: נסי להקשיב לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף ולטון הדיבור. זה יכול לתת לך רמזים חשובים על מה שאחרים באמת מרגישים.
* עוד טריק: תרגלי הקשבה אמפתית – נסי להיכנס לנעליים של האדם השני ולהבין את נקודת המבט שלו.
- תתחילי בקטן: את לא צריכה לנאום מול קהל כדי לשפר את מיומנויות התקשורת שלך. תתחילי בשיחות קטנות עם חברים, משפחה או עמיתים לעבודה. תשאלי שאלות, תשתפי מחשבות, תביעי את דעתך.
* האתגר שלי: אני התחלתי מלשאול שאלות פשוטות בסופר. "איך היה לך היום?" "איזה לחם את ממליצה?" זה נשמע טיפשי, אבל זה עזר לי להרגיש יותר בנוח לדבר עם אנשים.
- תכיני את הקרקע: לפני פגישה או שיחה חשובה, תחשבי מראש מה את רוצה להגיד. תרשמי נקודות עיקריות, תתכנני איך את רוצה להתחיל את השיחה.
* הפתעה: זה לא אומר שאת צריכה לשנן הכל מילה במילה! פשוט תדאגי שיהיה לך בראש את המסר שאת רוצה להעביר.
- תתמקדי בערך שאת מביאה: זכרי, לכולנו יש משהו חשוב לתרום. המחשבות, הרעיונות והחוויות שלך חשובים. תתמקדי בערך שאת מביאה לשיחה, ולא בפחדים שלך.
* תובנה: פעם חשבתי שאני צריכה להיות הכי חכמה בחדר כדי לדבר. היום אני יודעת שאני פשוט צריכה להיות אני. וזה מספיק.
- תלמדי להגיד "לא": וואו, זה היה קשה! אבל זה משחרר. להגיד "לא" זה לא אומר שאת אדם רע. זה אומר שאת מכבדת את עצמך ואת הזמן שלך.
* מקור השראה: אני ממליצה לקרוא את הספר "האמנות העדינה של לא לשים זין" של מארק מנסון. זה שינה לי את החיים. (סליחה על הבוטות, אבל זה באמת ככה!)
- תחגגי את הניצחונות הקטנים: כל פעם שאת מצליחה להגיד משהו שחשוב לך, תחגגי את זה! תתני לעצמך טפיחה על השכם (מטאפורית או מילולית, מה שבא לך).
* חולשה שלי: אני אוהבת לחגוג עם שוקולד. 🍫
הדבר הכי חשוב: תהיי סבלנית עם עצמך.
לשנות הרגלים זה תהליך שלוקח זמן. יהיו ימים טובים יותר וטובים פחות. אבל אל תוותרי. תזכרי למה התחלת, ותמשיכי לנסות.
אז מה עכשיו?
אני רוצה לשמוע ממך! מה האתגר הכי גדול שלך בתקשורת? מה את הולכת לנסות ליישם מהטיפים שנתתי?
ואם יש לך עוד שאלות, תרגישי חופשי לשאול. אני כאן כדי לעזור.
כי אני מאמינה שלכל אחת ואחד מאיתנו יש קול חשוב. ושהעולם צריך לשמוע אותו.
אל תתני לשקט שלך להגדיר אותך. תמצאי את הקול שלך. תשתמשי בו. ותראי איך החיים שלך משתנים.
מחכה לשמוע ממך!
