האמת? תמיד שנאתי את המילה "שגרה". היא צרמה לי, הזכירה לי רובוטיות, ובעיקר – את כל מה שאני מנסה לברוח ממנו בחיים. אבל אז הגיעו השנים האלה, אלה שבהן את מנסה לתמרן בין קריירה, זוגיות, חברים, ואיכשהו, איפשהו, גם למצוא קצת זמן לנשום. ואז הבנתי – שגרה יכולה להיות הצלה. במיוחד שגרת ערב.
פעם חשבתי שאם אני אעבוד עד הטיפה האחרונה של האנרגיה שלי, אני אהיה יותר פרודוקטיבית, יותר מצליחה. טעיתי. בגדול. מצאתי את עצמי שחוקה, עצבנית, ועם אפס סבלנות. התפוקה שלי צנחה, בדיוק כמו הסוללה של הטלפון שלי בשלוש אחוזים.
אז מה עושים? איך מצליחים לשמור על שפיות בתוך הכאוס היומיומי? איך יוצרים שגרת ערב שתעזור לנו באמת, ולא סתם תוסיף עוד מטלה לרשימה האינסופית שלנו?
הבנתי ששגרת ערב אמיתית היא לא רשימת משימות, אלא טקס של חמלה עצמית.
אני רוצה לשתף אתכן במה שלמדתי, מניסיוני האישי, ממחקרים מעניינים, ואפילו מספרים עתיקים שקראתי (כן, אני קצת גיקית). אבל לפני הכל, חשוב לי להגיד – אין פה פתרונות קסם. מה שעובד לי, לא בהכרח יעבוד לך. וזה בסדר גמור. אנחנו כאן כדי לחקור, לנסות, ולמצוא את מה שמתאים לנו בדיוק.
1. ניתוק מהמסכים: האויב הכי גדול שלנו?
אוקיי, אני יודעת, זה קשה. אני מכורה לסדרות בדיוק כמוכן. אבל תחשבו על זה רגע – המסך הוא כמו רכבת הרים. הוא מעורר אותנו, מטלטל אותנו, ובסוף היום, אנחנו פשוט מרוקנים. מחקרים מראים שאור כחול ממסכים פוגע באיכות השינה (1). אני לא רוצה להטיף לכן, אני בעצמי נאבקת בזה כל יום. אבל מצאתי טריק קטן שעוזר לי – שעה לפני השינה, אני עוברת למצב "לילה" בטלפון, ומנסה למצוא פעילות אחרת. קריאה, כתיבה, שיחה עם בן הזוג, או סתם בהייה בתקרה (כן, לפעמים זה כל מה שאנחנו צריכות).
רגע, אם אני לא גוללת באינסטגרם, איך אני אדע מה קורה בעולם?! שאלה מצוינת. התשובה שלי? את לא חייבת. העולם יחכה. ואם משהו באמת חשוב, מישהו כבר יספר לך.
2. תנועה עדינה: להקשיב לגוף, לא להעניש אותו
אני לא מדברת על אימון אינטנסיבי לפני השינה (זה יכול דווקא לעורר). אני מדברת על תנועה עדינה, שמחברת אותנו לגוף. יוגה קלה, מתיחות, הליכה קצרה בחוץ, או אפילו סתם ריקודים מטופשים בסלון. זה משחרר מתחים, משפר את זרימת הדם, ופשוט גורם לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו.
פעם הייתי מתעלמת מהגוף שלי, מתייחסת אליו כמו למכונה. עד שיום אחד, הגב שלי פשוט שבק חיים. הייתי תקועה במיטה שלושה ימים, והבנתי שאני חייבת להתחיל להקשיב לו. למדתי שגוף בריא הוא לא רק עניין של אסתטיקה, אלא גם של רווחה נפשית.
3. טקס תה: יותר מסתם משקה חם
אני אוהבת תה. לא סתם תה, אלא טקס התה. אני מדליקה נר, בוחרת את התה האהוב עליי (קמומיל, לבנדר, או משהו קצת יותר הרפתקני), ופשוט יושבת בשקט ושותה. בלי טלפון, בלי טלוויזיה, בלי שום הסחות דעת. רק אני והתה שלי. זה נשמע קצת קלישאתי, אבל זה עובד. זה כמו מדיטציה קטנה, שמכניסה אותי למצב רגוע יותר.
מאיפה התובנה הזאת? קראתי פעם בספר עתיק על תרבות התה ביפן (2). הם מתייחסים לזה כאל אמנות, כאל דרך להתחבר לטבע ולעצמך. הבנתי שאני יכולה לקחת מזה השראה, וליצור טקס תה משלי, שמתאים לי בדיוק.
4. כתיבה משחררת: לתת למחשבות לזרום על הדף
לפני השינה, אני אוהבת לכתוב. לא ספר, לא בלוג, אלא סתם יומן אישי. אני כותבת על מה שעבר עליי היום, על מה שמטריד אותי, על מה שאני שמחה עליו. זה עוזר לי לפרוק מתחים, לעבד רגשות, ולנקות את הראש לפני השינה.
האמת? בהתחלה הרגשתי קצת מטופשת. מה זה השטויות האלה? אבל אחרי כמה ימים, שמתי לב שאני ישנה יותר טוב, שאני פחות לחוצה, ושאני פשוט יותר שמחה. הכתיבה הפכה להיות המטפל האישי שלי, רק בהרבה יותר זול.
5. מיינדפולנס: להיות כאן ועכשיו, רגע לפני השינה
אני יודעת, מיינדפולנס נשמע כמו משהו מאוד מתוחכם. אבל זה בעצם מאוד פשוט. זה פשוט להיות מודעת לנשימה שלך, לגוף שלך, לרגשות שלך, בלי לשפוט אותם. אפשר לעשות את זה בכל מקום ובכל זמן. אני אוהבת לעשות את זה לפני השינה, כשאני שוכבת במיטה. אני פשוט סוגרת עיניים, מתרכזת בנשימה שלי, ונותנת למחשבות לזרום כמו נהר.
קראתי פעם מאמר על הקשר בין מיינדפולנס ושינה (3). החוקרים גילו שאנשים שמתרגלים מיינדפולנס ישנים יותר טוב, ומרגישים יותר רעננים בבוקר. החלטתי לנסות, וגיליתי שזה באמת עובד.
האתגר האמיתי? לא להפוך את שגרת הערב לעוד משימה.
הסוד הוא להנות מהתהליך, להקשיב לעצמך, ולשנות את השגרה כשצריך. כי בסופו של דבר, המטרה היא לא להיות מושלמת, אלא להיות מאושרת.
אז מה השאלה שאני משאירה אתכן איתה? מה הדבר הקטן הזה שאתן יכולות לעשות הערב כדי לדאוג לעצמכן קצת יותר? אני מחכה לשמוע בתגובות.
