אוקיי, בואו נדבר על כסף וילדים. אני יודעת, זה נושא שמרגיש לפעמים כמו מוקש – מצד אחד, אנחנו רוצים להכין אותם לחיים, מצד שני, מפחדים ליצור להם חרדות או דעות קדומות. אבל האמת היא, שלפעמים, מה שאנחנו לא מלמדים הוא זה שעושה את ההבדל הכי גדול.
פעם, הייתי בטוחה שהדבר הכי חשוב זה ללמד אותם לחסוך. קניתי קופות חיסכון חמודות, הסברתי על ריבית דריבית, הכל לפי הספר. ואז הבנתי משהו – חיסכון זה מצוין, אבל זה רק צד אחד של המשוואה. מה עם ערך הכסף? מה עם נתינה? מה עם ההבנה שכסף הוא אמצעי, לא מטרה?
אז הנה כמה דברים שלדעתי חשוב לא ללמד את הילדים על כסף, או לפחות, ללמד בצורה אחרת:
1. לא ללמד שכסף הוא מדד להצלחה.
"הוא עשיר, אז הוא בטח מוצלח." כמה פעמים שמענו את המשפט הזה, או גרסה שלו? אנחנו חיים בחברה שמעריכה עושר, אבל חשוב שנזכיר לילדים שלנו (וגם לעצמנו) שהצלחה נמדדת בדברים הרבה יותר משמעותיים.
אני זוכרת שקראתי פעם מחקר (ואני מצטערת, אני לא זוכרת את המקור המדויק כרגע, אבל אני מבטיחה לחפש ולעדכן!) שמצא שאנשים ששמים דגש על ערכים אישיים וחברתיים, ולא על רווח חומרי, הם מאושרים יותר. זה הגיוני, לא? אם הערך העצמי שלך תלוי בסכום הכסף בחשבון הבנק, אתה תמיד תרדוף אחרי עוד ועוד, בלי להרגיש מסופק באמת.
במקום זאת, נסו לדבר איתם על אנשים שהם מעריכים – לא בגלל כמה כסף יש להם, אלא בגלל מה שהם עושים בעולם. זה יכול להיות מדען שמציל חיים, מורה שמשפיע על דור שלם, או אפילו שכן שעוזר לאנשים בסביבה שלו.
2. לא ללמד לפחד מעוני.
אני יודעת, זה אולי נשמע מוזר. הרי אנחנו רוצים שהם יהיו אחראיים מבחינה כלכלית, לא? אבל הפחד מעוני יכול להוביל להתנהגויות לא בריאות – אגירה כפייתית, חרדה מתמדת, או אפילו ניצול של אחרים.
אני זוכרת את סבתא שלי, ניצולת שואה, שתמיד הסתירה כסף בכל מיני מקומות בבית. זה לא היה מתוך חמדנות, אלא מתוך פחד אמיתי לחזור למצב של חוסר כל. הפחד הזה השפיע עליה כל החיים.
אז איך עושים את זה נכון? מלמדים אותם על ניהול פיננסי, אבל ממקום של ביטחון ולא ממקום של פחד. מסבירים להם שאם הם יתמודדו עם קשיים כלכליים, הם לא יהיו לבד. אנחנו שם בשבילם, ויש גם רשת ביטחון חברתית.
3. לא ללמד שצריך לחסוך הכל ולא להנות.
זה משהו שאני מודה שנפלתי בו בעצמי. הייתי כל כך ממוקדת בלחסוך לעתיד, שכמעט שכחתי לחיות בהווה. לימדתי את הילדים שלי לחסוך כל שקל שהם מקבלים, וזה גרם להם להרגיש אשמים אם הם רצו לקנות משהו קטן לעצמם.
ואז הבנתי שזה לא בריא. כסף נועד גם כדי להנות ממנו, כדי ליצור חוויות, כדי לפנק את עצמנו ואת האנשים שאנחנו אוהבים.
עכשיו, אנחנו עושים משהו אחר – אנחנו מקצים חלק מהכסף שלהם לחיסכון, חלק לנתינה, וחלק לבזבוזים. כן, שמעתם נכון – לבזבוזים! הם יכולים לבזבז את הכסף הזה על מה שהם רוצים, בלי להרגיש אשמים. זה מלמד אותם על בחירה, על אחריות, וגם על ההנאה שיש בכסף.
4. לא ללמד שכסף הוא מחוץ לתחום לשיחה.
במשפחות רבות, כסף הוא נושא שאסור לדבר עליו. זה יוצר אווירה של מסתורין וחרדה, ומונע מהילדים ללמוד על הנושא בצורה בריאה.
לדבר עם הילדים על כסף לא אומר שצריך לחשוף בפניהם את כל הסודות הפיננסיים של המשפחה. אבל זה כן אומר שאפשר לדבר איתם על תקציב, על הוצאות, על תכניות לעתיד. זה מלמד אותם על שקיפות, על אמון, וגם על שותפות.
לדוגמה, כשאנחנו מתכננים חופשה משפחתית, אנחנו משתפים אותם בתקציב ומבקשים מהם להציע רעיונות. זה גורם להם להרגיש מעורבים, וגם מלמד אותם על תכנון פיננסי.
5. לא ללמד שנתינה היא רק לעשירים.
אני חושבת שזו אחת הטעויות הכי גדולות שאנחנו עושים. אנחנו חושבים שנתינה היא משהו שצריך לעשות רק אחרי שמילאנו את כל הצרכים שלנו, אחרי שהפכנו לעשירים. אבל האמת היא, שנתינה היא משהו שאפשר לעשות בכל גיל, בכל מצב כלכלי.
אני זוכרת שקראתי פעם ציטוט שאמר "לעולם אינך עני מכדי לתת." זה כל כך נכון! נתינה לא חייבת להיות כספית. זה יכול להיות זמן, הקשבה, עזרה, או אפילו חיוך.
אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לתרום חלק מהכסף שלהם למטרות שהם מאמינים בהן. זה יכול להיות תרומה לארגון צדקה, קניית אוכל לנזקקים, או אפילו סיוע לחבר שזקוק לעזרה. זה מלמד אותם על אמפתיה, על אחריות חברתית, וגם על הסיפוק העצום שיש בנתינה.
אז מה בעצם המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר? כסף הוא כלי. הוא יכול לשמש אותנו כדי להשיג מטרות, ליצור חוויות, לעזור לאחרים. אבל הוא לא צריך להגדיר אותנו, לא צריך להפחיד אותנו, ולא צריך לשלוט בנו.
אולי זה נשמע קצת אוטופי, אבל אני באמת מאמינה שאם נלמד את הילדים שלנו על כסף בצורה בריאה, נוכל ליצור דור של אנשים מאושרים יותר, אחראיים יותר, ונדיבים יותר.
ואם אחרי כל זה אתם עדיין תוהים, כמוני לא פעם, האם אנחנו עושים את זה נכון – אני חושבת שהתשובה היא פשוט להמשיך ללמוד, להקשיב, ולהתאים את הגישה שלנו לילדים שלנו. כי בסופו של דבר, הם אלה שילמדו אותנו הכי הרבה.
מה דעתכם? האם יש עוד דברים שלדעתכם חשוב לא ללמד את הילדים על כסף? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם!
