אוקיי, בואו נדבר על זה ברצינות. ללמוד משהו חדש לבד. נשמע כמו משהו שאנחנו אמורים לעשות, לא? כאילו, בעידן הזה, עם כל המידע שמציף אותנו, זה פשוט עניין של לבחור נושא ולהתחיל. אבל... זה אף פעם לא כזה פשוט, נכון?
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי ללמוד לתכנת. הייתי בטוחה שזה הולך להיות קל, מלא מדריכים ביוטיוב, קהילות אונליין תומכות. התחלתי עם התלהבות עצומה, אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי תקועה, מול מסך מלא קוד שנראה כמו סינית בשבילי. תסכול? בלשון המעטה. הייתי קרובה לוותר, להגיד לעצמי שזה פשוט לא בשבילי.
אבל אז, קרה משהו. נתקלתי בציטוט של סמואל בקט: "Ever tried. Ever failed. No matter. Try Again. Fail again. Fail better." (אי פעם ניסית. אי פעם נכשלת. לא משנה. נסי שוב. נכשל שוב. נכשל טוב יותר). פתאום הבנתי - זה לא עניין של כישלון, אלא של למידה.
ואז התחלתי לחקור לעומק, הבנתי שזו דרך.
הסוד הוא לא בשיטה המושלמת, אלא בהתאמה האישית.
אחד הדברים שלמדתי הוא שהרבה פעמים אנחנו נצמדים לשיטות "מוצלחות" שמצאנו באינטרנט, בלי לשאול את עצמנו אם הן בכלל מתאימות לנו. למשל, שיטת פומודורו (25 דקות עבודה, 5 דקות הפסקה) עבדה מצוין לחברה שלי, אבל לי היא רק גרמה לתסכול. גיליתי שאני עובדת הכי טוב בבלוקים של 90 דקות, עם הפסקה ארוכה יותר אחר כך.
רגע, אז מה כן עובד?
דבר ראשון, סבלנות. תזכרו את עצמכם כילדים קטנים, לומדים ללכת. נפלתם הרבה, נכון? אבל קמתם שוב ושוב. למה? כי רציתם להגיע ממקום למקום. אותו דבר כאן.
אבל יש הבדל, כשניגשים לנושא מבוגרים עם ציפיה.
לדברי פרופסור קרול דואק, חוקרת פסיכולוגיה מסטנפורד, הגישה שלנו ללמידה משפיעה באופן משמעותי על ההצלחה שלנו. היא טוענת שאנשים עם "mindset" קבוע (fixed mindset) מאמינים שהיכולות שלהם הן קבועות ומוגבלות, בעוד שאנשים עם "growth mindset" מאמינים שהיכולות שלהם ניתנות לשיפור באמצעות מאמץ ולמידה. (Dweck, C. S. (2006). Mindset: The new psychology of success. Random House).
ומה גיליתי בנוסף? לפעמים מקורות לא קונבנציונליים יכולים להיות הרבה יותר מועילים. במקום לקרוא ספרי לימוד משעממים, התחלתי לעקוב אחרי בלוגרים בתחום, להשתתף בובינרים, להקשיב לפודקאסטים. זה הפך את הלמידה להרבה יותר כיפית ונגישה. וגם, אל תפחדו לשאול שאלות! אפילו שאלות שנראות לכם טיפשיות. אני מבטיחה לכם, מישהו אחר כבר שאל את אותה שאלה לפניכם.
למה זה בכלל חשוב?
למה בכלל לטרוח וללמוד משהו חדש לבד? הרי זה קשה, זה מתסכל, זה לוקח זמן. אבל לדעתי, זה אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו. זה לא רק עניין של לרכוש מיומנות חדשה, זה עניין של לצמוח, להתפתח, להרחיב את האופקים שלנו.
הנה תובנה קטנה: כל פעם שאני לומדת משהו חדש, אני מרגישה יותר חיה. יותר מחוברת לעולם. זה נותן לי תחושה של מסוגלות, של ביטחון עצמי. וזה, חברים, שווה הכל.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים, תזכרו את סמואל בקט. ותזכרו גם שאתם לא לבד. כולנו עוברים את זה. העיקר זה לא לוותר, להמשיך לנסות, להיכשל טוב יותר.
אבל רגע, מה אם אני פשוט לא מצליחה?
זה בסדר גמור. לא כל דבר מתאים לכולם. לפעמים, אנחנו פשוט צריכים להודות לעצמנו שזה לא בשבילנו, ולעבור הלאה. זה לא כישלון, זה גילוי עצמי.
במחקר שפורסם בכתב העת "Journal of Educational Psychology" נמצא כי התמדה ומוטיבציה הם גורמים חשובים להצלחה בלימודים, אך גם היכולת לזהות את החוזקות והחולשות שלנו ולהתמקד בתחומים שמעניינים אותנו תורמת משמעותית לרווחה הנפשית ולתחושת הסיפוק (Sansone, C., & Harackiewicz, J. M. (2000). Intrinsic and extrinsic motivation: The search for optimal motivation and performance. Academic Press).
היו תקופות שהייתי שעות מסתכלת בספרים על דברים שלא הבנתי ומרוב תסכול הייתי פשוט קמה והולכת לישון. ואז קורה הקסם, בבוקר אני קמה, מתחילה שוב, והפעם דברים מסתדרים לי אחרת.
אולי זה מצחיק, אבל לפעמים אני מרגישה שהמוח שלי צריך "לישון" על הנושא, כמו בצק לפני אפייה.
אז מה עכשיו?
אני לא יודעת מה אתם הולכים ללמוד עכשיו, אבל אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם קצת השראה, קצת מוטיבציה, וקצת פרספקטיבה חדשה.
אני באמת מאמינה שכל אחד יכול ללמוד כל דבר, אם הוא רק יאמין בעצמו ויהיה מוכן לעבוד קשה. אבל יותר מזה, אני מאמינה שהתהליך עצמו, המסע הזה של הלמידה, הוא הדבר הכי חשוב.
אז צאו לשם, תלמדו, תיכשלו, תקומו, תצחקו, תבכו, ותהנו מהדרך.
ואל תשכחו לספר לי מה למדתם!
