היי, זו נעמה. בואי נדבר רגע על משהו שלכולנו קשה איתו – להגיד "לא". לא לאמא, לא לחברה הכי טובה, לא לבוס. "לא" זו מילה כל כך קצרה, אבל היא יכולה לשקול טון!
זוכרת את הפעם ההיא שהסכמתי לעזור לחברה שלי עם מעבר דירה, למרות שהגב שלי זעק "לא!"? כן, סיימתי עם כאבי תופת והבנתי שיעור חשוב: לפעמים, "לא" לעולם, זה "כן" לעצמי.
אני לא איזו גורו שחיה בהר ומוכנה רק לעזור לעצמה, ממש לא. אני חיה, נושמת, ולפעמים גם נכנעת ללחץ חברתי. אבל למדתי כמה טריקים, ואני רוצה לשתף אותך בהם. לא טריקים של מניפולציה, חלילה, אלא טריקים של אמפתיה – גם כלפי עצמך.
למה כל כך קשה לנו להגיד "לא"?
אולי זה נשמע קלישאתי, אבל בואי נדבר על זה שנייה. אנחנו יצורים חברתיים, רוצות שיאהבו אותנו, שיעריכו אותנו. אנחנו חוששות ש"לא" יהפוך אותנו לאגואיסטיות, לא נחמדות, ואולי אפילו יגרום למישהו לכעוס עלינו.
פסיכולוגים קוראים לזה "פחד מדחייה". זה טבוע בנו, עוד מימי קדם כשהשבט היה צריך אותנו כדי לשרוד. אבל היום? אנחנו לא צריכות לצוד ממותות. אנחנו צריכות לדאוג לבריאות הנפשית שלנו.
אבל רגע, זה לא אומר שאנחנו צריכות להתעלם מהצרכים של אחרים. השאלה היא איך עושים את זה בצורה בריאה. איך מוצאים את האיזון בין להיות נדיבה לבין להיות קורבן?
"לא" זו לא מילה גסה: איך להפוך אותה לידידה שלך
אוקיי, אז איך עושים את זה בפועל? הנה כמה דברים שלמדתי, חלקם בדרך הקשה:
- תתחילי בקטן: אל תנסי ישר להגיד "לא" לבוס שלך. תתחילי עם דברים קטנים, כמו "אני לא יכולה לצאת הערב, אבל אשמח בפעם הבאה". ככה תתרגלי את השריר הזה של ה"לא".
* וואו, כמה שזה נכון. אני זוכרת שהתחלתי בסירוב להצעות לארוחות ערב שלא רציתי בהן. קטנה, אבל משמעותית!
- תהיי ברורה: אל תמרחי את זה. "אני לא בטוחה", "אולי", "אני אבדוק" – אלה רק דוחים את הבלתי נמנע. תגידי "לא" באופן ברור, אבל גם חומל. למשל: "אני מאוד מעריכה שחשבת עליי, אבל הפעם זה לא מתאים לי".
- אל תתנצלי יותר מדי: את לא צריכה להסביר את עצמך על כל דבר. "לא, תודה" זה משפט לגיטימי. אם את מרגישה צורך להסביר, תהיי תמציתית. "יש לי הרבה על הראש בתקופה האחרונה" זה מספיק.
* מניסיון, ככל שאני מתנצלת יותר, ככה זה נשמע פחות אמין.
- תציעי פתרון חלופי: אם את יכולה, תציעי עזרה אחרת. "אני לא יכולה לעזור לך עם המעבר, אבל אני יכולה להמליץ לך על חברת הובלות טובה". זה מראה שאכפת לך, גם אם את לא יכולה לעזור כמו שביקשו.
- זכרי את הערך שלך: הזמן שלך, האנרגיה שלך, הבריאות שלך – הם חשובים! כשאת אומרת "לא", את מגנה עליהם. את לא אגואיסטית, את פשוט שומרת על עצמך.
למה "לא" טוב ליחסים שלנו?
אני יודעת מה את חושבת: "אבל מה יקרה אם החברה שלי תכעס עליי?". זה לגיטימי לחשוש. אבל תחשבי על זה ככה: מערכות יחסים בריאות בנויות על כנות, על תקשורת פתוחה, וגם על גבולות.
אם חברה שלך לא יכולה לקבל את ה"לא" שלך, אולי היא לא חברה כל כך טובה. כן, זה קשה לשמוע, אבל זה נכון. חברה אמיתית תבין ותכבד את הצרכים שלך, גם אם זה אומר שאת לא יכולה לעזור לה בכל דבר.
אגב, מחקרים מראים שאנשים שמציבים גבולות בריאים הם מאושרים יותר ובעלי מערכות יחסים מספקות יותר. לא רע, הא? (מקור: למשל, ספרו של ברנה בראון על חוסן ופגיעות)
אבל הנה משהו שאולי לא חשבת עליו: כשאת אומרת "לא" לדברים שלא מתאימים לך, את משאירה מקום לדברים שכן. את מפנה זמן לאנשים שחשובים לך, לתחביבים שלך, לדברים שעושים לך טוב.
איך להפוך את ה"לא" שלך לאמנות
זה לא קל, אני יודעת. אני עדיין עובדת על זה בעצמי. אבל ככל שאני מתרגלת את ה"לא" שלי, ככה אני מרגישה יותר חזקה, יותר בטוחה בעצמי, ויותר חופשיה.
אז קחי נשימה עמוקה, תזכרי את הערך שלך, ותגידי "לא" לדבר אחד שמכביד עלייך. תראי איך זה מרגיש. אני מבטיחה לך, זה משחרר.
ואם את עדיין מתקשה, תזכרי את המשפט הזה: "ה'לא' שלי הוא ה'כן' שלי לעצמי".
עכשיו, שתפי אותי: מתי בפעם האחרונה אמרת "לא", ואיך זה הרגיש לך? אני סקרנית לשמוע!
