היי, נעמה כאן! תודי, קרה לך פעם שעמדת מול ארון מפוצץ, אבל הרגשת שאין לך מה ללבוש? או שקנית גאדג'ט נוצץ שבסוף התגלה כעוד אוסף אבק? לי זה קורה כל הזמן!
פעם הייתי משוכנעת שזה רק אני - חולשה אישית, קצת אימפולסיביות... אבל כשחפרתי לעומק, הבנתי שזה הרבה יותר מורכב. זה שילוב של פסיכולוגיה, שיווק, וכן, גם קצת תרבות שאנחנו חיים בה. אז בואי נצלול יחד ונבין למה אנחנו קונים דברים שאנחנו לא באמת צריכים.
הפסיכולוגיה מאחורי הקניות: יותר מסתם "רצון"
תחשבי על זה רגע: מתי בפעם האחרונה קנית משהו כדי "למלא חור"? לא חור בבגד, אלא חור בנפש. מחקרים מראים (כמו זה של ד"ר דימארטני, מומחה להתנהגות צרכנים) שאנחנו הרבה פעמים משתמשים בקניות כדי לווסת רגשות שליליים - שעמום, חרדה, בדידות. קנייה נותנת לנו דופמין, את אותו חומר כימי שמופרש במוח כשאנחנו אוכלים שוקולד או מקבלים לייק באינסטגרם.
אבל הדופמין הזה הוא קצר מועד, נכון?
זוכרת את הצעיף המהמם שקנית בחודש שעבר? איך הרגשת כששילמת עליו? התרגשות, ריגוש... ועכשיו? הוא זרוק באיזו מגירה, נכון?
זה לא אומר שאנחנו אנשים רעים, זה פשוט אומר שאנחנו אנושיים.
השיווק ה"מתוחכם": איך גורמים לנו להרגיש שאנחנו צריכים
ידעת שחברות משקיעות מיליארדי דולרים במחקרים כדי להבין איך המוח שלנו עובד? איך לגרום לנו לרצות משהו גם אם אנחנו לא צריכים אותו? הן משתמשות בצבעים מסוימים, בסוגי מוזיקה, אפילו בריחות, כדי להשפיע עלינו באופן תת-מודע.
אני זוכרת שפעם קראתי מאמר על איך רשתות אופנה ממקמות פריטים יקרים בכניסה לחנות, כדי לגרום לנו לתפוס את שאר המוצרים כזולים יותר. גאוני, נכון? אבל גם קצת מפחיד.
אבל רגע, זה לא הכל אשמתם. אנחנו גם משתפים פעולה!
ה"תרבות" של צריכה: כשאנחנו קונים כדי להרגיש חלק ממשהו
האמת? אני חושבת שהסיבה הכי עמוקה שאנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים קשורה לתרבות שלנו. אנחנו חיים בעולם שמעודד צריכה. אנחנו מופצצים בפרסומות שמבטיחות לנו שאם רק נקנה את המוצר הנכון, נהיה מאושרים יותר, מוצלחים יותר, מקובלים יותר.
אני זוכרת שבתור נערה, הרגשתי שאני חייבת את הג'ינס הכי טרנדי כדי להרגיש חלק מהחבר'ה. היום אני יודעת שזה שטויות, אבל אז זה הרגיש אמיתי לגמרי.
האם אנחנו קונים את המוצר, או את התחושה שהוא מבטיח לנו?
מה אפשר לעשות? (כי להפסיק לקנות זה לא ריאלי)
אז מה עושים? האם אנחנו צריכים להפוך לנזירים ולחיות במערה? ברור שלא! אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לקחת יותר שליטה על ההוצאות שלנו ולהיות יותר מודעים להרגלי הקנייה שלנו:
- מודעות עצמית: לפני שאת קונה משהו, שאלי את עצמך: למה אני באמת רוצה את זה? האם זה צורך אמיתי, או ניסיון למלא חור רגשי?
- השהייה: אל תקני על המקום. חכי יום-יומיים. הרבה פעמים הרצון פשוט יחלוף.
- הגדרת תקציב: קבעי לעצמך תקציב חודשי להוצאות שאינן הכרחיות, ונסי לעמוד בו.
- חפשי אלטרנטיבות: במקום לקנות, אולי תוכלי לשאול מחברה, להחליף עם מישהו, או למצוא משהו יד שנייה?
- הכי חשוב: תהיי נחמדה לעצמך. כולנו טועים, וכולנו קונים לפעמים דברים שאנחנו לא צריכים. זה לא אומר שאת כישלון. פשוט תלמדי מהטעויות שלך ותנסי להשתפר בפעם הבאה.
אני יודעת שזה לא פתרון קסם, ושלפעמים קשה לעמוד בפני פיתוי. אבל אני מאמינה שאם נהיה יותר מודעים להרגלי הקנייה שלנו, נוכל לקחת יותר שליטה על החיים שלנו ולהיות מאושרים יותר - גם בלי לקנות עוד משהו.
מה את חושבת? האם יש לך טיפים נוספים להתמודדות עם צרכנות יתר? ספרי לי בתגובות!
