האמת? פעם הייתי אלופת ה"כן". לכל בקשה, לכל פרויקט, לכל ארוחת ערב שאני לא ממש רוצה ללכת אליה. "כן, כן, כן!" הייתי עונה, כמו תוכי מאולף. ואז, יום אחד, התעוררתי עם תחושה מוזרה - התחושה שאני חיה חיים של מישהו אחר.
הבטחתי לכן הבטחה רגשית ופרקטית, נכון? רגשית – שתצאו מהמאמר הזה בתחושה של הקלה, עם הידיעה שמותר לכן לבחור. פרקטית – שתקבלו כלים אמיתיים, לא רק תיאוריות, שיעזרו לכן להגיד "לא" בביטחון ובלי רגשות אשם.
אז איך עושים את זה? איך אומרים "לא" בעולם שמצפה מאיתנו להסכים לכל דבר?
"כן" או "לא" - בחירה אוטומטית או בחירה מודעת?
ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, מדברת על כך שאנחנו часто נוטים לרצות לרצות אחרים כדי להימנע מאי נוחות. (מקור: Brene Brown, "Daring Greatly"). זה מגיע ממקום עמוק בתוכנו, ממקום שרוצה להיות מקובל ואהוב. הבעיה היא שכשאנחנו אומרים "כן" באופן אוטומטי, אנחנו מוותרים על משהו חשוב יותר - על עצמנו.
אני זוכרת תקופה שהייתי אומרת "כן" לכל הצעת עבודה, רק כדי להרגיש מוערכת. בסוף, מצאתי את עצמי מותשת, לא מספיקה כלום כמו שצריך, ומלאת תסכול. זה היה שיעור קשה, אבל הוא לימד אותי משהו חשוב: "לא" לעיתים קרובות אומר "כן" לעצמך.
למה כל כך קשה לנו להגיד "לא"?
תחשבו על זה רגע: מתי בפעם האחרונה אמרתן "לא" והרגשתן מצוין עם זה? לא קל, נכון? אנחנו מפחדים לפגוע, מפחדים שיכעסו עלינו, מפחדים להחמיץ משהו.
אבל הנה משהו שאף אחד לא מספר לכם: אנשים מכבדים אותנו יותר כשאנחנו יודעים להציב גבולות. זה אומר שאנחנו מכבדים את עצמנו.
רגעי תובנה כאלה הם קריטיים. הם אלה שמזכירים לנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.
אני למדתי את זה בדרך הקשה. פעם אחת, כשעוד הייתי בראשית דרכי כעצמאית, לקוח ביקש ממני לעבוד על פרויקט שלא ממש התחברתי אליו, אבל הפיתוי הכספי היה גדול. אמרתי "כן". הפרויקט הזה היה סיוט. לא רק שלא נהניתי ממנו, הוא גם השפיע על העבודה שלי עם לקוחות אחרים, שהם באמת העדיפות שלי. מאז, אני מקפידה לשאול את עצמי: האם ה"כן" הזה משרת את המטרות שלי? האם הוא תואם את הערכים שלי? אם התשובה היא "לא", אז ה"לא" הופך להיות הרבה יותר קל.
אז איך עושים את זה בפועל? טכניקות ל"לא" אלגנטי
אוקיי, עכשיו לחלק הפרקטי. איך אומרים "לא" בלי להרוס מערכות יחסים ובלי להרגיש נורא עם עצמנו?
- "לא" מלא רחמים: במקום סתם לומר "אני מצטערת, אני לא יכולה", נסו משהו כמו "אני מאוד מעריכה את ההצעה, אבל כרגע אני מחויבת לפרויקטים אחרים. אשמח לחזור אליך בעתיד".
- ה"לא" המתגמל: הציעו חלופה. "אני לא יכולה לעזור לך עם זה, אבל אולי [שם של אדם אחר] יוכל". אתם מציעים פתרון, גם אם הוא לא בא מכם.
- ה"לא" הכנה: פשוט תגידו את האמת, בצורה מנומסת. "אני מעריכה את ההצעה, אבל אני לא חושבת שהכישורים שלי מתאימים לפרויקט הזה".
- ה"לא" עם זמן: "אני צריכה לחשוב על זה ואחזור אליך". זה נותן לכם זמן לשקול את הדברים ולהחליט בצורה מושכלת, ולא מתוך לחץ.
מעבר לטכניקות: זה עמוק יותר ממה שחשבתן
אבל האמת היא שזה לא רק עניין של טכניקות. היכולת להגיד "לא" היא ביטוי של הערכה עצמית. כשאתן יודעות מה חשוב לכן, כשאתן מכבדות את הזמן והאנרגיה שלכן, אז ה"לא" יוצא ממקום של כוח, לא ממקום של פחד.
ואולי זה המקום לעצור ולחשוב: מה הדבר הזה שאתן באמת רוצות לעשות? מה הדבר הזה שמדליק אתכן, שממלא אתכן באנרגיה?
החיים קצרים מדי כדי לבזבז אותם על דברים שלא משמחים אותנו.
אני מודה, גם אני עדיין לומדת. עדיין יש פעמים שאני אומרת "כן" כשאני צריכה להגיד "לא". אבל אני משתדלת להיות מודעת יותר לבחירות שלי, ולהזכיר לעצמי שאני ראויה להגן על הזמן והאנרגיה שלי.
אז, אחרי כל זה, מה אתן חושבות? האם אתן מוכנות להתחיל להגיד "לא" לדברים שלא משרתים אתכן? אשמח לשמוע את המחשבות שלכן בתגובות.
