האמת? הייתי סקפטית ברמות. אני, נעמה, בחורה שאוהבת את המדע שלה, את המחקרים, את הנתונים… איך צמח בר יכול להרגיע לי את המחשבות שמסרבות לעצור?
תמיד הייתי טיפוס היפר. כילדה, אמרו שאני "חכמה מדי בשביל הגיל שלי" (כן, כן, שמענו את זה כבר). כמבוגרת, זה התבטא במיליון רעיונות בשנייה, לילות בלי שינה מרוב מחשבות טורדניות, וקושי אמיתי פשוט להיות. ניסיתי הכל – מדיטציה (כמה מגוחך זה כשאת מנסה להרגיע את עצמך ורק חושבת על זה שאת מנסה להרגיע את עצמך?), פעילות גופנית (עוזרת, אבל לא מספיק), תה קמומיל (בדיחה עצובה).
ואז, יום אחד, סבתא שלי – אישה שיודעת דברים, ידע עתיק כזה שעובר במשפחה – אמרה לי: "נעמה, תנסי את הטינקטורה של הלואיזה. זה מה שאמא שלי נתנה לי כשהייתי ילדה עצבנית כמוך."
לואיזה? צמח תמים כזה, גדל בכל גינה. איך הוא יתמודד עם הטורנדו שמתחולל לי בראש?
אבל הקשבתי לה. סבתא יודעת. הכנתי טינקטורה פשוטה, ממש לפי המתכון שלה (אגב, המתכון המסורתי כולל גם קצת וודקה, לא רק מים – שווה ניסוי, אבל בזהירות!). התחלתי לקחת כמה טיפות לפני השינה.
בהתחלה? כלום. נאדה. המשכתי להתהפך במיטה, עם אותן מחשבות בדיוק. חשבתי לעצמי, "נו, עוד ניסיון שנכשל". כבר הייתי רגילה.
אבל אז, אחרי שבוע בערך, שמתי לב למשהו.
המחשבות עדיין היו שם, אבל הן היו… רחוקות יותר. פחות רועשות. כאילו מישהו הוריד להן את הווליום.
הצלחתי להירדם יותר בקלות.
התעוררתי יותר רעננה.
ואז, התחיל הנס האמיתי – התחלתי ליהנות.
פתאום, מצאתי את עצמי צוחקת סתם, בלי סיבה. מציירת, כותבת, מטיילת בטבע – פשוט נוכחת.
אני זוכרת שאמרתי לעצמי: "וואו. אולי יש משהו בדבר הזה".
אבל הייתי חייבת להבין מה קורה כאן. איך צמח מקומי, בלי שום מחקר מדעי מפוצץ, מצליח להרגיע אותי יותר מכל דבר אחר שניסיתי?
חזרתי למחקרים. חיפשתי מידע על לואיזה. גיליתי שהיא אכן מכילה חומרים פעילים שיכולים להשפיע על מערכת העצבים (תראו למשל את המחקר הזה על ההשפעות האנטי-חרדתיות של לואיזה: [הכנס כאן קישור למחקר אמיתי על לואיזה או צמח מרגיע אחר]). אבל זה לא הסביר את הכל. היו המון צמחים אחרים עם חומרים דומים, אבל הם לא השפיעו עלי ככה.
ואז הבנתי.
זה לא רק הצמח. זה גם החיבור.
לואיזה גדלה אצל סבתא שלי בחצר. היא חלק מהילדות שלי, מהזיכרונות שלי, מהשורשים שלי.
היא לא סתם תרופה. היא חלק ממני.
אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו מחפשים פתרונות רחוקים, יקרים, מתוחכמים – כשאולי הפתרון נמצא ממש מתחת לאף שלנו. צמח מקומי, תזונה מותאמת, פעילות גופנית שאוהבים – לפעמים הדברים הפשוטים הם הכי עוצמתיים.
אבל רגע, לפני שאתם רצים להכין טינקטורת לואיזה – הנה כמה דברים חשובים:
- זה לא קסם. זה לא עובד על כולם, וזה לא תחליף לטיפול מקצועי. אם אתם סובלים מחרדה קשה או דיכאון, חשוב להתייעץ עם רופא או פסיכולוג.
- איכות הצמח חשובה. ודאו שאתם משתמשים בצמח טרי, אורגני, ממקור מוכר.
- תתחילו במינון נמוך. תמיד עדיף להתחיל עם כמה טיפות ולראות איך הגוף מגיב.
- הקשיבו לגוף שלכם. אם אתם מרגישים תופעות לוואי לא נעימות, הפסיקו את השימוש.
האם טינקטורת לואיזה פתרה לי את כל הבעיות? ממש לא. אני עדיין היפר, עדיין חושבת הרבה, עדיין מתקשה לישון לפעמים. אבל היא נתנה לי כלי חדש להתמודד עם זה. היא עזרה לי למצוא קצת שקט בתוך הרעש.
ואולי, זה כל מה שאנחנו צריכים. קצת שקט. קצת חיבור. קצת לואיזה של סבתא.
זה גרם לי לחשוב – כמה פעמים אנחנו מחפשים פתרונות מחוץ לעצמנו, במקום לחפש בתוך המסורת, בתוך הקשרים שלנו, בתוך מה שמוכר ואוהב? אולי התשובה לחוסר השקט שלנו טמונה דווקא במקום הכי לא צפוי – בשורשים שלנו.
