אני מודה, גם אני נפלתי בפח. נכנסתי לדייסו לקנות קופסת אחסון צבעונית, ויצאתי עם שקית מלאה בדברים שאני בטוחה שאצטרך מתישהו. אבל רגע, זה לא רק המוצרים החמודים, נכון? יש פה משהו יותר עמוק שמפעיל אותנו.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לדייסו. הרגשתי כמו ילדה בחנות ממתקים. הכל צבעוני, זול, ומבטיח פתרונות קטנים לחיים גדולים. אבל אחרי כמה קניות אימפולסיביות, התחלתי לתהות – מה באמת קורה פה? האם אני באמת צריכה עוד מחברת עם חתולים?
כמה פעמים מצאתם את עצמכם בדייסו, לא באמת צריכים כלום, אבל מרגישים צורך עז לקנות משהו? זו לא רק שאלה של צרכנות, זו שאלה של איך אנחנו מנהלים את הרגשות שלנו. זה מתחיל בקופסה חמודה, ונגמר בחיפוש אחר סדר, שליטה או אפילו שמחה רגעית.
זה לא רק על מה שאתם קונים, אלא על מה שאתם מקווים להשיג דרך זה.
אז צללתי קצת יותר עמוק. קראתי מחקרים על פסיכולוגיית הצרכנות (כן, יש דבר כזה!). גיליתי שהרבה מהדחף לקנות נובע מרצון למלא חלל רגשי. מצד שני, כדאי לשמוע גם את דעתו של הצרכן הממוצע – לא רק מחקרים (אנסה לעשות סקר ולעדכן בהמשך). במאמר שקראתי ב-Psychology Today נטען שהקניות האימפולסיביות האלה הן דרך להתמודד עם סטרס או חוסר ביטחון. אוקיי, זה כבר יותר מעניין.
אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק לקנות בדייסו? ממש לא! אני חושבת שהפואנטה היא להיות מודעים. להבין מה מניע אותנו. להשתמש בחנות ככלי לגילוי עצמי.
אני אתן לכם דוגמה אישית. לפני כמה חודשים הייתי בתקופה לחוצה במיוחד. מצאתי את עצמי נכנסת לדייסו כמעט כל יום. קניתי כל מיני דברים קטנים – מדבקות, עטים צבעוניים, קופסאות אחסון. בדיעבד, הבנתי שזה היה ניסיון שלי להחזיר לעצמי תחושת שליטה על החיים שלי. הקניות הקטנות האלה נתנו לי תחושה של סדר וארגון, גם אם רק לרגע קט.
אבל אז שאלתי את עצמי – האם זה באמת עובד? האם הקניות האלה באמת עוזרות לי להתמודד עם הלחץ? התשובה הייתה חד משמעית – לא. הן רק מספקות פתרון זמני.
ואז הבנתי משהו חשוב. דייסו יכולה להיות מקום נפלא, אבל היא לא יכולה לפתור את הבעיות שלנו. היא יכולה לתת לנו כלי עזר, אבל אנחנו צריכים לעשות את העבודה האמיתית בעצמנו.
מה זאת אומרת? במקום לברוח לקניות אימפולסיביות, אנחנו יכולים להשתמש בדייסו ככלי לתרגל מיינדפולנס. לבחור מוצר אחד, להתבונן בו, להרגיש אותו, לשאול את עצמנו למה אנחנו באמת צריכים אותו.
אפשר להפוך את הקניות בדייסו למדיטציה קצרה.
אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל תחשבו על זה. כמה פעמים אנחנו קונים דברים בלי באמת לחשוב עליהם? אנחנו נכנסים לחנות, רואים משהו שנראה לנו חמוד, וקונים אותו בלי לחשוב פעמיים.
אני מציעה לנסות משהו אחר. בפעם הבאה שאתם בדייסו, תעצרו רגע. תבחרו מוצר אחד. תשאלו את עצמכם – האם אני באמת צריכה את זה? האם זה יעזור לי לפתור בעיה אמיתית? או שזה רק עוד פיתוי רגעי?
ואם התשובה היא "לא", תניחו את המוצר בחזרה. אתם תופתעו כמה משחרר זה יכול להיות.
לפני סיום, חשוב לי להגיד משהו. אני לא שופטת אף אחד על הקניות שלו. אני חושבת שכולנו עושים דברים שאנחנו מצטערים עליהם לפעמים. הפואנטה היא ללמוד מהטעויות שלנו ולנסות להיות יותר מודעים בעתיד.
דייסו היא לא רעה. היא פשוט מראה לנו מראה. היא משקפת לנו את הרצונות, הפחדים והחלומות שלנו. השאלה היא מה אנחנו בוחרים לראות במראה הזאת.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לדייסו, תזכרו – זה לא רק על המוצרים. זה על המסע לגילוי עצמי. ומי יודע, אולי תגלו על עצמכם דברים חדשים ומפתיעים. אני למשל הבנתי שאני יותר אוהבת עטים כחולים מעטים שחורים, ושקופסאות אחסון שקופות עושות לי סדר בחיים יותר מקופסאות עם ציורים.
אבל רגע, האם באמת צריך את כל הקופסאות האלה? אולי בכלל הגיע הזמן לדיגיטציה של כל המסמכים?
