אוקיי, בואו נדבר על משהו שמציק לי כבר תקופה. משהו שכולנו נופלים בו, בלי לשים לב. קופסאות השקרים באינסטגרם.
רגע, מה זה בכלל "קופסת שקר"?
תחשבו על זה ככה: פעם האמנתי שאם רק אקנה את התיק הזה, את הבגדים האלה, אם רק אצליח להגיע למשקל X, אז סוף סוף אהיה מאושרת. נשמע מוכר? זו קופסת שקר. הבטחה חלולה שהאושר נמצא איפשהו בחוץ, תלוי במשהו חיצוני.
הבעיה היא שקופסאות השקר האלה גורמות לנו לרדוף אחרי משהו בלתי אפשרי, ושוכחות מהדברים החשובים באמת. הן ממלאות את החיים שלנו בתחרות אינסופית, בתחושת חוסר, ובהרבה מאוד השוואות לאחרים.
אני יודעת את זה, כי גם אני נפלתי בפח. במשך שנים ניסיתי להתאים את עצמי לתמונה המושלמת שראיתי באינסטגרם. התאמנתי כמו משוגעת, דיאטתי בלי סוף, קניתי דברים שלא באמת הייתי צריכה, רק כדי להרגיש חלק ממשהו. אבל בפנים, הרגשתי ריקנות נוראית.
ואז, משהו קרה.
קראתי מחקר (כן, אני חננה) שבדק את הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות לדימוי עצמי. התוצאות היו די צפויות: ככל שאנחנו מבלים יותר זמן באינסטגרם, ככה הדימוי העצמי שלנו יורד. אבל מה שהכי תפס אותי היה משהו אחר לגמרי – המחקר הזה הראה שאנשים שמתמקדים בפנימיות שלהם, בערכים שלהם, בחיבורים האמיתיים שלהם, פחות מושפעים מהתמונות המושלמות האלה. (מקור: APA, "The Impact of Social Media on Body Image").
בום.
זה היה הרגע שבו הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי.
אבל איך יוצאים מקופסת שקר? זו שאלה טובה. אני עדיין עובדת על זה, אבל הנה כמה דברים שעזרו לי:
- מקורות מפתיעים: גיליתי שפילוסופיה סטואית, דווקא היא, נותנת כלים מדהימים להתמודדות עם הלחץ החברתי באינסטגרם. מי היה מאמין? (תקראו את "מכשולים הם הדרך" של ראיין הולידיי, זה ספר משנה חיים).
לשאול את עצמך את השאלות הנכונות: מה באמת* חשוב לי? מה אני מעריכה בעצמי? במה אני טובה? ואיך אני יכולה לחיות חיים יותר אותנטיים, בלי קשר למה שאחרים חושבים?
אגב, זה ממש בסדר לשאול את עצמך שאלות קשות. זה לא אומר שאת חלשה או לא בסדר. זה אומר שאת אנושית.
אני יודעת שזה קשה. אני יודעת שהפיתוי להשוות את עצמך לאחרים הוא חזק. אבל אני גם יודעת שאפשר לצאת מזה. אפשר לחיות חיים יותר שמחים, יותר מספקים, ויותר אמיתיים.
הנה תובנה קצרה: האושר לא נמצא בקופסה, הוא נמצא בתוכך.
אבל רגע, זה לא אומר שצריך למחוק את האינסטגרם, כן? לא צריך לזרוק את התינוק עם המים. זה אומר רק להיות מודעים יותר, להיות ביקורתיים יותר, ולזכור שמה שאנחנו רואים שם זה רק חלק קטן מהסיפור.
אז מה עושים הלאה? תתחילו בקטן. תעקבו אחרי חשבונות שגורמים לכן להרגיש טוב עם עצמכן. תפסיקו לעקוב אחרי חשבונות שגורמים לכן להרגיש רע. תזכירו לעצמכן שכולם משתפים רק את הצדדים הטובים של החיים שלהם. ותזכרו שהערך שלכן לא תלוי בלייקים או בעוקבים. (מקור: "Daring Greatly" by Brené Brown – ספר חובה לכל מי שרוצה לחיות חיים אותנטיים).
מה הלאה?
אני יודעת שזה לא פתרון מושלם. עדיין יש ימים שאני נופלת בפח של ההשוואות ומרגישה לא מספיק טובה. אבל עכשיו, לפחות, אני יודעת לזהות את זה. אני יודעת שאני בתוך קופסת שקר, ואני יודעת איך לצאת ממנה.
ואת? מה את חושבת? יצא לך להרגיש ככה? אשמח לשמוע את הסיפור שלך בתגובות!
