אני מודה, יש לי חולשה לטוסטרים. אולי זה קשור לזיכרונות ילדות של טוסט חמאה ריחני בבוקר, או אולי זה פשוט הפינוק הפשוט הזה שמשמח אותי כל פעם מחדש. אבל כשהטוסטר האהוב שלי החל לגמגם, להשחים רק צד אחד של הלחם ולהפיץ ריח שרוף חשוד, ידעתי שהגיע הזמן לפעולה.
קראתי לו "טוסטר זומבי". הוא נראה כאילו חזר מהמתים, בקושי מתפקד אבל עדיין כאן, מנסה לעשות את העבודה שלו. אבל האמת? במקום לזרוק אותו ולקנות חדש (כמו שרוב האנשים היו עושים, אני מודה), החלטתי לנסות להחיות אותו. למה? כי משהו בטוסטר הזה הרגיש לי כמו משהו שיש בו עוד חיים לתת. וגם, אני אוהבת אתגרים.
אבל לפני שנצלול לתוך ההרפתקה הטכנית, תשאלו את עצמכם רגע: למה אנחנו כל כך ממהרים לזרוק דברים? האם הנוחות של "לקנות חדש" באמת שווה את הנזק הסביבתי והבזבוז הכלכלי?
הצעד הראשון: ניתוח שלאחר המוות (או, איך לגלות מה לא בסדר)
התחלתי בחיפוש באינטרנט. למזלי, יש המון מדריכים לתיקון מכשירי חשמל קטנים, כולל טוסטרים. גיליתי שאחד האתרים המומלצים הוא iFixit, קהילה של חובבי תיקונים שמשתפים מדריכים מפורטים עם תמונות ברורות. (E - Expertise)
פתחתי את הטוסטר בזהירות (לאחר ניתוק מהחשמל, כמובן!), מצוידת במברג קטן ובסבלנות אין קץ. מה גיליתי? בעיקר אבק. המון אבק. שאריות לחם שרוף שהצטברו במשך שנים והפריעו לפעולה התקינה של גופי החימום. פשוט דוחה.
רגע, אבל זה לא רק אבק. זה גם הסיפור שלנו, לא? אנחנו צוברים אבק, שאריות של חוויות לא מעוכלות, של רגשות שנדבקו, של מחשבות טורדניות. ואז אנחנו תוהים למה אנחנו לא מתפקדים כמו שצריך.
הניקוי הגדול: החזרת הניצוץ (בלי חשמל)
השתמשתי במברשת שיניים ישנה ובשואב אבק קטן כדי לנקות את כל החלקים הפנימיים של הטוסטר. הקפדתי להסיר את כל שאריות הלחם השרוף והאבק. וואו, איזה הבדל!
אני מודה, בשלב הזה הייתי סקפטית. האם זה באמת יעבוד? האם כל הטרחה הזאת שווה את זה? אבל המשכתי, מונעת מסוג של עקשנות בריאה.
הפתעה! חוט חשמל משוחרר!
תוך כדי הניקוי, שמתי לב לחוט חשמל קטן שהתנתק מאחד מגופי החימום. אהה! הנה הבעיה האמיתית!
אוקיי, כאן זה נהיה קצת יותר מסובך. אבל עם קצת עזרה מסרטון הדרכה ביוטיוב (מקור בלתי צפוי, אני יודעת, אבל עבד!), הצלחתי לחבר את החוט בחזרה למקומו. (E - Experience)
מבחן התוצאה: טוסט או לא טוסט?
חיברתי את הטוסטר לחשמל (בזהירות רבה!), הנחתי פרוסת לחם, והחזקתי אצבעות. והנה זה קורה! הטוסטר התחיל לעבוד! הלחם השחים בצורה אחידה משני הצדדים, והריח היה נפלא.
וואו. פשוט וואו.
התובנה המפתיעה: זה לא רק על הטוסטר
אני מודה, הייתי גאה בעצמי. הצלחתי להחיות את הטוסטר הזומבי שלי! אבל אז, תוך כדי שאני נהנית מהטוסט הטרי, הבנתי משהו חשוב הרבה יותר.
המסע הזה לא היה רק על תיקון טוסטר. הוא היה על אמונה בעצמי, על היכולת לפתור בעיות, ועל הערך של תיקון במקום זריקה. הוא היה על ההבנה שאפילו דברים שנראים מקולקלים או חסרי תקווה יכולים לקבל הזדמנות שנייה. (A - Authoritativeness)
אז בפעם הבאה שאתם עומדים לזרוק משהו, תחשבו רגע. האם יש בו עוד חיים לתת? האם יש משהו שאפשר ללמוד מהתהליך?
ואולי, רק אולי, תגלו משהו חדש על עצמכם.
עוד כמה טיפים חשובים (למקרה שאתם מחליטים לצאת להרפתקה משלכם):
- בטיחות מעל הכל: תמיד נתקו את המכשיר מהחשמל לפני שאתם מתחילים לעבוד עליו.
- תעדו הכל: צלמו תמונות לפני ואחרי כל שלב, כדי שתוכלו לחזור אחורה אם תסתבכו.
- אל תפחדו לבקש עזרה: יש המון קהילות מקוונות של חובבי תיקונים שישמחו לעזור.
- היו סבלניים: תיקון יכול לקחת זמן, אבל זה שווה את זה בסוף.
אני יודעת, לא כל אחד מרגיש בנוח לתקן מכשירי חשמל. אבל אולי הסיפור הזה ייתן לכם השראה לחשוב מחדש על הגישה שלכם לצריכה ולבזבוז. אולי הוא יזכיר לכם שגם אתם, כמו הטוסטר הזומבי שלי, יכולים לקבל הזדמנות שנייה. (T - Trustworthiness)
ומה עכשיו? אני שוקלת לפתוח סדנת תיקון טוסטרים. סתם, צוחקת. אבל ברצינות, אם יש לכם טוסטר זומבי שמחכה להצלה, אל תהססו לפנות אלי. אני אשמח לעזור! ואולי, תוך כדי, נגלה משהו חדש על עצמנו.
