אוקיי, בואו נהיה כנות לרגע. כמה פעמים מצאתן את עצמכן עושות משהו שהוא לגמרי לא הגיוני, לפחות בעיני המתבונן? אני מדברת על אותן פעולות ספונטניות, מוזרות קצת, שאנחנו עושות בלי הרבה מחשבה, ולפעמים אפילו מתחרטות עליהן אחר כך?
אצלי זה קרה לפני כמה שבועות. שעה מאוחרת, אני כבר במיטה עם ספר טוב, ואז פתאום – דחף בלתי מוסבר לרדת לחניון. כן, החניון של הבניין. באמצע הלילה. למה? באמת שאין לי מושג. אולי רציתי לוודא שהאוטו עדיין שם? (ברור שהוא שם!) אולי סתם הייתי צריכה אוויר?
בטח חשבתן לעצמכן: "נעמה השתגעה". ואולי זה נכון. אבל דווקא מהירידה הספונטנית הזאת למדתי משהו חשוב על עצמי, ועל הדרך שבה אנחנו מתמודדות עם לחצים ושינויים בחיים.
אז מה לעזאזל חיפשתי בחניון באמצע הלילה?
התשובה האמיתית, כמו תמיד, יותר מורכבת ממה שנראה לעין. זה לא היה רק עניין של אוויר או בדיקת רכב. זה היה יותר עמוק מזה. זה היה עניין של שליטה.
אחרי תקופה ארוכה של עבודה אינטנסיבית, מעבר דירה מלחיץ וקצת כאוס במשפחה, מצאתי את עצמי מרגישה לגמרי לא בשליטה. כאילו החיים סוחפים אותי, ואני רק צופה מהצד. הירידה לחניון הייתה ניסיון נואש להחזיר לעצמי את השליטה, אפילו על דבר קטן וטיפשי כמו לרדת למקום חשוך בשעה מאוחרת.
מוזר, נכון? אבל תחשבו על זה רגע: כמה פעמים אנחנו עושות דברים לא הגיוניים רק כדי להרגיש שאנחנו עדיין קובעות משהו בחיים שלנו?
- הצורך בשליטה הוא צורך אנושי בסיסי. כשאנחנו מרגישות שהוא נלקח מאיתנו, אנחנו מחפשות דרכים להחזיר אותו, גם אם זה אומר לעשות דברים לא רציונליים.
- מחקרים פסיכולוגיים מראים שאובדן תחושת שליטה קשור ישירות לעלייה ברמות החרדה והדיכאון. (לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology הראה קשר הדוק בין תחושת שליטה לרווחה נפשית).
ואני, כמו רבות אחרות, חיפשתי את השליטה הזאת בחניון חשוך.
איך זה קשור אלייך? יותר ממה שאת חושבת
אני בטוחה שגם את חווית את זה על בשרך. אולי זה לא היה ירידה לחניון, אבל בטוח הייתה לך איזו פעולה מוזרה, לכאורה חסרת היגיון, שעשית בתקופה לחוצה.
אולי זה היה ניקיון מטורף של הבית בשלוש לפנות בוקר? אולי זה היה קנייה אימפולסיבית של בגדים שלא תלבשי לעולם? אולי זה היה צפייה אינסופית בסדרות בטלוויזיה עד שהעיניים נעצמות מעייפות?
הפעולות האלה, למרות שהן נראות שונות, נובעות מאותו מקום: הצורך שלנו להרגיש שאנחנו עדיין בשליטה.
- אל תשימי על עצמך תווית של משוגעת. במקום זה, תנסי להבין מה עומד מאחורי הפעולה הזאת. מה את מנסה להשיג? מה את מנסה לפצות עליו?
מה אפשר לעשות במקום לרדת לחניון (בלילה)?
אז מה עושים כשמרגישים שהחיים יוצאים משליטה? ברור שלא כדאי לרדת לחניון באמצע הלילה (לא מומלץ, לא בטיחותי, ולא פותר את הבעיה). הנה כמה דברים אחרים שאפשר לנסות:
- לזהות את הטריגרים: מה גורם לך להרגיש חוסר שליטה? רשימת מטלות אינסופית? דד-ליין בעבודה? שינויים במשפחה? ברגע שתדעי מה מעורר את התחושה הזאת, יהיה לך קל יותר להתמודד איתה.
- ליצור שגרה: שגרה קבועה, אפילו קטנה, יכולה לעשות פלאים לתחושת השליטה. זה יכול להיות לשתות כוס קפה באותה שעה כל בוקר, לצאת להליכה קצרה אחרי העבודה, או לקרוא ספר לפני השינה. משהו צפוי, משהו שאת יודעת שאת יכולה לשלוט בו.
- לחלק את המשימות: משימות גדולות ומורכבות יכולות להרגיש מאוד משתקות. נסי לחלק אותן למשימות קטנות יותר, שקל יותר להתמודד איתן. כל משימה קטנה שתסיימי תעניק לך תחושת הישג ושליטה.
- ללמוד להגיד "לא": זה קשה, אני יודעת, אבל זה הכרחי. אם את מרגישה שאת עמוסה מדי, אל תפחדי לסרב לבקשות נוספות. זכרי, זה בסדר גמור לשים את עצמך במקום הראשון.
- לדבר על זה: אל תשמרי את התחושות שלך לעצמך. דברי עם חברה טובה, עם בן זוג, או עם מטפל. לפעמים, רק לשמוע את עצמך אומרת את הדברים בקול רם יכול לעזור לך להבין אותם יותר טוב.
וזה בסדר גמור אם מדי פעם אנחנו נופלות ומרגישות שוב לא בשליטה. זה חלק מהחיים. העיקר הוא ללמוד לקום שוב, להבין מה קרה, ולנסות דרכים אחרות להתמודד עם זה.
אז בפעם הבאה שאת מוצאת את עצמך עושה משהו מוזר, שאלי את עצמך: למה בעצם עשיתי את זה? יכול להיות שתגלי משהו מעניין על עצמך. ומי יודע, אולי גם תצליחי להימנע מירידה לחניון באמצע הלילה.
רגע לפני סיום - שאלה למחשבה: מה הדבר הכי "לא הגיוני" שעשית לאחרונה כדי להרגיש בשליטה? שתפי אותי בתגובות! אולי נגלה יחד עוד כמה טריקים להתמודדות עם תחושת חוסר שליטה.
