האמת? תמיד הייתי סקפטית לגבי מותגים. גדלתי על לחשוב שזה סוג של שטיפת מוח, שמשלמים יותר על אותו המוצר רק בגלל הלוגו. אבל אז, משהו קרה שגרם לי לשנות את כל התפיסה שלי.
זה התחיל עם תיק. כן, תיק. חיפשתי תיק עבודה חדש, משהו שיחזיק מעמד, ייראה טוב וישדר את ה"אני-אישה-עסוקה-אבל-אופנתית" שאני כל כך אוהבת לשדר (מותר להודות, נכון?).
הלכתי לחנות, מדדתי כמה תיקים, אבל אף אחד מהם לא הרגיש "נכון". ואז ראיתי אותו. תיק עור חום, של מותג שמעולם לא שמעתי עליו, אבל משהו בו פשוט קרא לי. המחיר היה מטורף. יקר יותר מכל תיק שאי פעם קניתי. באותו רגע אמרתי לעצמי: "נעמה, את משוגעת? זה סתם תיק!".
אבל... לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. במשך שבוע שלם הסתובבתי סביב עצמי, קראתי ביקורות (מקורות!), ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא צריכה את זה. בסוף, התייאשתי. פשוט הלכתי וקניתי אותו.
ומה קרה? התאהבתי. התיק הזה הפך לחלק ממני. הוא לא רק נראה טוב, הוא גם היה עשוי מחומרים איכותיים, היה לו ריח משגע, ופשוט הרגיש כמו משהו שנועד להיות שלי. וזה שינה את הכל.
פתאום הבנתי שמותגים זה לא רק לוגו. זה גם איכות, אמינות, תחושת שייכות וגם... תחושה עצמית. כן, אני יודעת, זה נשמע קצת מטופש, אבל זה אמיתי.
האם אנחנו קונים מוצרים או סיפורים?
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו שאנחנו נוטים יותר לקנות מותג כשהוא מספר סיפור שאנחנו מזדהים איתו. אבל זה יותר מזה. זה גם עניין של אמון. מותג שבנה לעצמו שם טוב, הוא מותג שאנחנו סומכים עליו.
אבל רגע, לפני שאתם רצים לקנות את כל המותגים היקרים ביותר, יש עוד משהו שחשוב לזכור. מותגים גם יכולים לנצל אותנו. איך? על ידי יצירת תחושת חוסר או על ידי מכירת חלומות שווא.
תחשבו על זה: כמה פעמים קניתם מוצר רק בגלל שראיתם אותו בפרסומת עם סלב מפורסם? כמה פעמים הרגשתם שאתם "חייבים" את הבגד הזה או את הטלפון הזה רק כדי להרגיש שייכים?
אז מה בעצם גורם לנו לקנות מותגים?
זו שאלה מורכבת. אין תשובה אחת נכונה. זה שילוב של גורמים:
- איכות ואמינות: אנחנו מצפים ממותג מוכר לספק מוצר איכותי ועמיד.
- תחושת שייכות: אנחנו רוצים להרגיש חלק מקבוצה, והמותג יכול לעזור לנו להרגיש ככה.
- ביטוי עצמי: אנחנו קונים מותגים שמבטאים את הערכים והאופי שלנו.
- אמון: אנחנו סומכים על מותגים שבנו לעצמם שם טוב.
- רגש: נקודה שאנשים נוטים לשכוח - אנחנו קונים דברים שגורמים לנו להרגיש טוב. פשוטו כמשמעו.
אבל הנה הטוויסט: מה אם כל מה שאמרתי הוא רק חלק מהתמונה? מה אם אנחנו קונים מותגים לא רק בגלל מה שהם נותנים לנו, אלא גם בגלל מה שהם מאפשרים לנו להרגיש לגבי עצמנו?
פרופסור ג'ניפר אקר מאוניברסיטת סטנפורד, חוקרת ידועה בתחום הפסיכולוגיה של מותגים, טוענת שהמותגים שאנחנו בוחרים יכולים לשמש כסוג של "תחפושת". הם מאפשרים לנו להציג גרסה משופרת של עצמנו לעולם, או אפילו לעצמנו.
וואו. תחשבו על זה רגע. אנחנו משתמשים במותגים כדי להגדיר את עצמנו, לבטא את הזהות שלנו, וליצור לעצמנו תדמית. אבל האם אנחנו באמת מודעים לכוח שיש להם עלינו? האם אנחנו קונים מותגים מתוך מודעות או מתוך אימפולסיביות?
אני מודה, אני לא תמיד יודעת את התשובה. לפעמים אני מרגישה שאני קונה מותג כי אני באמת אוהבת את המוצר, ולפעמים אני קונה מותג כי אני רוצה להרגיש קצת יותר "מגניבה" או "מצליחה".
אז מה עושים עם כל התובנות האלה? איך אנחנו יכולים לקנות מותגים בצורה חכמה ומודעת יותר?
אני חושבת שהתשובה היא פשוטה: לשאול את עצמנו שאלות.
- למה אני רוצה את המוצר הזה?
- האם אני באמת צריכה אותו?
- האם הוא מתאים לערכים שלי?
- האם אני קונה אותו מתוך מודעות או מתוך אימפולסיביות?
ואולי, פשוט אולי, כדאי לנו לפעמים לשים בצד את הלוגו, ולבחור במוצר שמדבר אלינו באופן אישי, גם אם הוא לא ממותג.
אני עדיין אוהבת את התיק שלי, אבל היום אני יודעת שהוא לא מגדיר אותי. אני מגדירה אותו.
ומה איתך? איזה מותגים את אוהבת, ולמה? אשמח לשמוע את המחשבות שלך!
