אוקיי, בואו נדבר על זה. אתן מכירות את זה שאתן גוללות באינסטגרם, ובום! - שמלה מושלמת קופצת לכן לעין? או מבצע מטורף על נעליים ש"חייבים" לקנות? אני יודעת שאני לא לבד פה. פעם הייתי מלכת האפליקציות קניות. עזבו מלכה, הייתי קיסרית! אסוס, נקסט, שיין, עלי אקספרס - כולן היו חלק בלתי נפרד מחיי. הייתי בטוחה שאני חוסכת כסף, הרי יש קופונים, מבצעים, משלוחים חינם... נו, אתן מכירות את השיר.
אבל אז קרה משהו. הסתכלתי על הארון שלי יום אחד, והבנתי שיש לי יותר מדי בגדים, שאני לא לובשת כמעט כלום, ושהחשבון בבנק שלי בוכה. ממש בוכה. זה היה רגע של התפכחות. הבנתי שנפלתי קורבן לפיתוי הממכר של אפליקציות הקניות. זה לא היה על לחסוך כסף. זה היה על דופמין. כל קנייה הייתה כמו מנה קטנה של אושר, שנעלמת אחרי יומיים, ואז אני צריכה עוד אחת.
זה נשמע מוכר?
מה עושה אותנו כל כך פגיעות?
נתקלתי במחקר מעניין של אוניברסיטת סטנפורד על פסיכולוגיה של קניות אונליין (Schwartz, B. (2004). The paradox of choice: Why more is less. Harper Perennial.). המחקר מדבר על "פרדוקס הבחירה". כשיש לנו יותר מדי אפשרויות, אנחנו מרגישות מוצפות, וקשה לנו לקבל החלטה טובה. וזה בדיוק מה שקורה באפליקציות קניות. הן מציעות לנו אינסוף אפשרויות, מבצעים מפתים, ובסוף אנחנו קונות דברים שאנחנו לא באמת צריכות.
וגם, הכל כל כך קל! בכמה קליקים אנחנו יכולות להזמין משהו, בלי לחשוב פעמיים. אין את החיכוך של ללכת לחנות, למדוד, לחשוב אם אנחנו באמת צריכות את זה. הכל קורה מהר מדי.
וזה משנה אותנו מבפנים.
למדתי את זה בדרך הקשה. זוכרות את השמלה המושלמת שדיברתי עליה בהתחלה? הזמנתי אותה. היא הגיעה, והיא לא נראתה עליי כמו בתמונה. היא הייתה קצרה מדי, צמודה מדי, פשוט לא אני. היא נתקעה בארון עם עוד עשרות פריטים אחרים, שאני מצטערת שקניתי.
אז מה עושים? האם אפשר לשבור את המעגל הזה?
אני לא אגיד לכן למחוק את כל האפליקציות קניות ולהפוך לנזירות. זה לא ריאלי. אבל אפשר לנסות להיות יותר מודעות להרגלים שלנו, וללמוד איך להתמודד עם הפיתוי.
הנה כמה דברים שעזרו לי, ואולי יעזרו גם לכן:
- רשימת קניות אמיתית: לפני שאני נכנסת לאפליקציה, אני עושה רשימה של מה שאני באמת צריכה. לא מה שאני רוצה, אלא מה שאני צריכה. ואני משתדלת לדבוק ברשימה.
- חוק ה-24 שעות: אם אני רואה משהו שאני ממש רוצה לקנות, אני מחכה 24 שעות. ברוב המקרים, אחרי 24 שעות, אני שוכחת מזה.
- ניקוי ארון: מדי פעם אני עושה ניקוי ארון יסודי. אני תורמת או מוכרת את הבגדים שאני לא לובשת. זה מזכיר לי כמה דברים מיותרים קניתי, וזה גורם לי לחשוב פעמיים לפני שאני קונה משהו חדש.
- למצוא תחליפים לדופמין: קניות משחררות דופמין, כמו שאמרתי. אז אני מנסה למצוא תחליפים בריאים יותר, כמו ספורט, מפגש עם חברות, או סתם לקרוא ספר טוב.
וכן, לפעמים אני עדיין נופלת בפח. קרה לי לפני שבוע. ראיתי תיק מהמם בטירוף באפליקציה של זארה. הוא פשוט קרא לי. כמעט קניתי אותו. אבל אז נזכרתי בכל מה שלמדתי, ועצרתי את עצמי.
זה ניצחון קטן, אבל הוא חשוב.
אני לא מושלמת, ואני עדיין לומדת. אבל אני מנסה להיות יותר מודעת, יותר ביקורתית, ויותר אחראית כלפי הכסף שלי. וגם, אני מנסה לזכור שהאושר האמיתי לא נמצא באפליקציות קניות. הוא נמצא במקומות אחרים.
אז מה איתכן? איך אתן מתמודדות עם הפיתוי של אפליקציות קניות? ספרו לי בתגובות! ואולי ביחד נמצא דרך לחיות חיים יותר מאושרים - ועם פחות בגדים בארון. אולי…
אני באמת רוצה לשמוע מה דעתכן. איזה טריקים אתן משתמשות בהם? או אולי אתן בכלל חושבות שאני מגזימה וצריך פשוט להנות מהחיים?
