היי, נעמה כאן. בואו נדבר על סדר וניקיון. כן, אני יודעת, זה נשמע כמו עוד מדריך משעמם, אבל מבטיחה לכם – הפעם זה אחרת. למה? כי אני ממש לא מושלמת, ואני חושבת שזה בדיוק מה שהופך את הגישה שלי ליעילה.
פעם הייתי בטוחה שסדר חייב להיות קיצוני, כמו ב"משפחת סימפסון" כשהם ניסו לארגן את הבית שלהם בשיטת מרי קונדו. הכל היה צריך להיות מסודר, מקופל בצורה מושלמת, ורק אז אפשר לנשום לרווחה. מהר מאוד הבנתי שזה פשוט לא עובד לי. וגם לא עבד לבעלי, בואו נגיד את זה בעדינות.
מה שאני מציעה זה משהו אחר – איזון. סדר שמשרת אותנו, לא שאנחנו משרתים אותו.
למה בכלל אכפת לנו מסדר? (ולמה לפעמים ממש לא?)
תחשבו על זה רגע – למה אנחנו רוצים בית מסודר? האם זה בשביל האינסטגרם? בשביל הרושם על השכנים? או בשביל השקט הפנימי שלנו?
אני גיליתי שאצלי זה קשור ישירות לרמת הסטרס. כשסביבי בלאגן, המוח שלי מרגיש מבולגן. זה משפיע על הריכוז, על מצב הרוח, על הכל. מחקרים מראים שאפילו רמת הקורטיזול (הורמון הסטרס) עולה בסביבה כאוטית (כמו המחקר הזה של UCLA, למשל: [קישור למחקר אמיתי או דוגמה למחקר על השפעת סביבה מבולגנת על רמות קורטיזול]).
אבל! וזה אבל גדול – יש ימים שאני פשוט לא מסוגלת. ימים שבהם כל מה שאני רוצה זה להתכרבל עם ספר ולא לגעת באבק. וזה בסדר גמור. זה חלק מהאיזון.
אז איך מוצאים את האיזון הזה? הנה כמה תבניות (גמישות!) שגיליתי שעובדות לי:
- "15 דקות קסם": זה פשוט כמו שזה נשמע – 15 דקות של ניקיון ממוקד. אבל הטוויסט? בוחרים משימה אחת בלבד. לא לנסות לעשות הכל בבת אחת. היום זה יהיה המטבח, מחר האמבטיה. זה עובד כמו קסם, אני מבטיחה.
התובנה המפתיעה:* לפעמים, ההתחלה היא החלק הכי קשה. 15 דקות נשמעות הרבה פחות מפחידות ממשימת ניקיון אינסופית.
- "אזור התפרצות": לכולנו יש את האזור הזה בבית שתמיד מתמלא בבלאגן – שולחן העבודה, הכיסא בחדר השינה, השיש במטבח. קוראת לזה "אזור התפרצות".
הפתרון:* פעם בשבוע (או יותר, אם צריך), מפנים את כל האזור הזה. הכל. ומחליטים מה חוזר ומה לא. זה יכול להיות קשה רגשית, אבל זה משחרר.
- "כלל אחד נכנס, אחד יוצא": קניתם חולצה חדשה? תפטרו מאחת ישנה. קיבלתם מתנה? תתרמו משהו שאתם כבר לא צריכים. זה מונע הצטברות בלתי נשלטת של דברים.
נקודה למחשבה:* אנחנו כל כך אוהבים לקנות דברים חדשים, אבל שוכחים שיש לנו מספיק. אולי אפילו יותר מדי.
- "משימות מיני-ניקיון": אלה משימות קטנות שאפשר לעשות תוך כדי היום – לנגב את השיש אחרי הבישול, לסדר את המיטה בבוקר, להכניס כביסה למכונה בזמן שמכינים קפה. זה מצטבר, תאמינו לי.
הסוד הוא בגמישות ובסלחנות עצמית.
אני יודעת, אני יודעת – זה נשמע כמו עוד רשימה של דברים שצריך לעשות. אבל זה לא העניין. העניין הוא למצוא את מה שעובד לכם, ולזכור שזה בסדר לגמרי אם לפעמים לא מצליחים.
יש ימים שהבית שלי נראה כמו אחרי מסיבה פרועה, ויש ימים שהוא מצוחצח. וזה בסדר. כי בסופו של דבר, מה שחשוב זה לא כמה הבית נראה מבחוץ, אלא איך אנחנו מרגישים בתוכו.
תזכרו – סדר הוא אמצעי, לא מטרה.
שאלה למחשבה: מה הדבר האחד שאתם יכולים לעשות היום כדי להרגיש קצת יותר שלווים בסביבה שלכם?
אני אשמח לשמוע מה עובד לכם! שתפו אותי בתגובות.
נ.ב. – אם אתם מרגישים ממש תקועים, תזכרו שאפשר תמיד לבקש עזרה. לא בושה להיעזר באנשי מקצוע. לפעמים זה פשוט משנה את כל המשחק.
