אוקיי, בואו נדבר על זה רגע ברצינות. כמה פעמים התחלתן מעקב הרגלים סופר-מפורט, עם צ'קבוקסים צבעוניים, אפליקציות נוצצות... ובסוף? זנחתן אותו אחרי שבוע וחצי, עם תחושה חמוצה של כישלון?
אני יודעת, כי גם אני הייתי שם. שנים חשבתי שאם רק אמצא את הטמפלייט המושלם, פתאום אהפוך לגרסה הכי טובה שלי. מהר מאוד הבנתי שזה לא עובד ככה.
אבל אז, בשיחה עם חברה פסיכולוגית (כן, לפעמים גם לי יש שאלות!), היא זרקה משהו ששינה לי הכל: "נעמה, את מתמקדת במה ולא למה."
בום.
למה אנחנו בכלל רוצות לעקוב אחרי הרגלים?
רגע לפני שנדבר על איך לבנות את הטמפלייט המושלם (שאין דבר כזה, ספוילר!), בואו נשאל את עצמנו שאלה קצת יותר עמוקה. למה באמת אנחנו רוצות לעקוב אחרי הרגלים שלנו?
האם זה כדי להרגיש בשליטה? להפחית חרדה? להוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלות? או אולי, כמוני, קצת להתחרות עם הגרסה האידיאלית של עצמנו שקיימת רק בראש?
זה משנה. מאוד. כי אם המניע שלנו הוא שלילי, כל כישלון קטן רק יאכיל את המפלצת הזו.
אני לא אגיד לכן שפתאום גיליתי שאני מושלמת. ממש לא. אבל אני אשתף אתכן בתובנות שלי מניסיון אישי, קצת ידע מקצועי, וגם קצת חוכמת רחוב (כי לפעמים אינסטגרם מלמד יותר מאוניברסיטה).
טמפלייט מעקב הרגלים של נעמה (גרסת ה"בואו נהיה ריאליסטיות"):
- ה"למה" לפני ה"מה": לפני הכל, תרשמו לעצמכן בצורה ברורה ומפורטת למה אתן רוצות לעקוב אחרי ההרגלים האלו. מה התוצאה הסופית שאתן רוצות להשיג? וחשוב מזה – איך זה יגרום לכן להרגיש? תתחברו לרגש.
- הרגלים מינימליסטיים: אל תנסו לעשות הכל בבת אחת! בחרו 2-3 הרגלים בלבד. דברים קטנים, פשוטים, כאלו שאתן באמת מאמינות שתוכלו לעשות כל יום. למשל, במקום "לרוץ 5 ק"מ כל יום", תתחילו עם "לצאת להליכה של 10 דקות".
אני למשל, התחלתי עם שתיית כוס מים אחת בבוקר. זהו.
- מדד ההצלחה הוא לא "כן/לא": במקום לסמן צ'קבוקס יבש, תשתמשו בסקאלה. למשל, "כמה קרובה הרגשתי היום להשגת המטרה שלי?". מ-1 עד 5. זה מאפשר מרחב תמרון ומונע תחושת כישלון טוטאלית.
- "ימי מנוחה" מתוכננים: החיים קורים. אל תתעלמו מזה. תכננו מראש יום אחד בשבוע שבו אתן "חופשיות" מהמעקב. זה לא אומר שאתן חייבות לוותר על ההרגלים, אבל זה נותן לכן מרחב נשימה ומונע שחיקה.
- חגיגת ניצחונות קטנים: כל הצלחה, אפילו הכי קטנה, ראויה לחגיגה! תפרגנו לעצמכן משהו קטן שעושה לכן טוב. צפייה בפרק של הסדרה האהובה, אמבטיה מפנקת, או סתם 5 דקות של מדיטציה. מגיע לכן!
עוד כמה נקודות למחשבה (כי אנחנו לא אוהבות דברים פשוטים מדי, נכון?):
- אל תפחדו לשנות: הטמפלייט הזה הוא לא חקוק בסלע. אם משהו לא עובד, תשנו! תנסו דברים אחרים, תתאימו את זה לחיים שלכן. זה בסדר גמור.
- קחו השראה ממקורות לא צפויים: לא רק מאמני כושר או גורואים של פרודוקטיביות. תקראו רומנים, תראו סרטים, תקשיבו למוזיקה. לפעמים, התובנות הכי חשובות מגיעות ממקומות לא צפויים. לא מזמן צפיתי בסרט דוקומנטרי על חיי דבורים, וזה גרם לי לחשוב אחרת על עבודת צוות ואיך אני יכולה ליישם את זה בחיים שלי.
- היו סבלניות: שינוי לוקח זמן. אל תצפו לתוצאות מיידיות. תתמקדו בתהליך, תהנו מהדרך, ותזכרו – אתן עושות את זה בשביל עצמכן.
רגע של גילוי נאות:
אני לא תמיד מצליחה לעמוד בכל ההרגלים שאני מציבה לעצמי. יש ימים שאני פשוט שוכחת, יש ימים שאני מעדיפה להתפנק בספה עם שוקולד. וזה בסדר. כי למדתי להיות יותר סלחנית כלפי עצמי, ולהתמקד בהתקדמות ולא בשלמות.
אני חושבת שהטיפ הכי חשוב שקיבלתי מחברה שלי הפסיכולוגית הוא "לסלוח לעצמי". זה בסדר לפספס יום או שניים. זה בסדר לשנות תוכניות. העיקר זה לחזור למסלול ולהמשיך להתקדם.
אז קדימה, צאו לדרך! תבנו לעצמכן טמפלייט מעקב הרגלים שמתאים לכן, ולא לאיזו גרסה אידיאלית של עצמכן. תהיו סבלניות, תהיו חומלות, ותזכרו – אתן מדהימות בדיוק כמו שאתן.
עכשיו, ספרו לי בתגובות – מה ההרגל הקטן הראשון שאתן מתכוונות להתחיל לעקוב אחריו?
