היי, את שם? רגע, זו שאלה קצת מוזרה להתחיל איתה, אני יודעת. אבל תחשבי על זה שנייה – האם את שם, באמת, במערכות היחסים שלך? או שמא מישהו אחר, צעיר יותר, פגוע יותר, מכתיב את הטון?
לפני כמה שנים, הייתי בטוחה שאני יודעת הכל על אהבה. קראתי ספרים, ניתחתי את מערכות היחסים של החברות שלי, אפילו ניסיתי כמה "טכניקות" שמצאתי באינטרנט (אל תשאלו!). אבל אז, אחרי עוד פרידה כואבת, הבנתי משהו מטלטל: לא משנה כמה אני "מבינה" את זה, אני עדיין מגיבה כמו ילדה קטנה שמפחדת שינטשו אותה.
אז מה זה בכלל ה"ילד הפנימי" הזה שכולם מדברים עליו? ובמה הוא קשור לעובדה שאת מוצאת את עצמך שוב ושוב באותן מערכות יחסים מתסכלות? זה לא הולך להיות עוד מאמר על "למצוא את האושר מבפנים". אנחנו הולכות לחפור עמוק יותר, לדבר על הפצעים האמיתיים שלנו ואיך לרפא אותם כדי שנוכל סוף סוף לבנות מערכות יחסים שמזינות אותנו ולא רק משחזרות את הכאב הישן.
למה הילד הפנימי שלך מנהל לך את מערכות היחסים (ואיך לעצור את זה)
הילד הפנימי שלנו, על פי תיאוריות פסיכולוגיות רבות, הוא סך כל החוויות, הרגשות והאמונות שצברנו בילדותנו. דברים כמו ביקורת קשה מההורים, תחושת בדידות, או אפילו אירועים טראומטיים, יכולים להשאיר צלקות עמוקות שממשיכות להשפיע עלינו גם כמבוגרים. זה נשמע קצת קלישאתי, נכון? אבל הנה הקטע המפתיע:
הצלקות האלה משפיעות על האופן שבו אנחנו תופסות אהבה.
ד"ר סו ג'ונסון, יוצרת גישת הטיפול הממוקד רגש (EFT), מסבירה בספרה "Hold Me Tight" איך פחדים עמוקים של נטישה ודחייה יכולים להוביל אותנו לדפוסים הרסניים במערכות יחסים. לדוגמה, אם כילדה הרגשת שלא ראו אותך, שצרכייך לא נענו, ייתכן שתפתחי דפוס של ריצוי כדי לרצות אחרים, גם במחיר של ויתור על עצמך. (Johnson, S. M. (2008). Hold Me Tight: Seven Conversations for a Lifetime of Love. Little, Brown and Company).
זה נשמע מוכר? לי זה לגמרי צלצל בפעמון אזעקה. שנים ניסיתי להיות "החברה המושלמת", רק כדי למצוא את עצמי מרוקנת רגשית ומתוסכלת.
אבל רגע, מה זה אומר בפועל?
- פחד מנטישה: את נצמדת לבן/בת הזוג שלך, דורשת תשומת לב מתמדת, או אפילו מתחילה ריבים כדי לבדוק את נאמנותו.
- פחד מדחייה: את מסתירה את הרגשות האמיתיים שלך, מפחדת להיות פגיעה, או אפילו נמנעת ממערכות יחסים בכלל.
- צורך באישור מתמיד: את מחפשת אישור מבן/בת הזוג שלך בכל מחיר, מוכנה להתפשר על העקרונות שלך רק כדי לרצות אותו.
- הימנעות מקונפליקטים: את נמנעת מעימותים בכל מחיר, אפילו כשאת יודעת שמשהו לא בסדר, מחשש לפגוע או לדחות.
התנסות אישית: הפעם שבה הילדה הקטנה שלי כמעט הרסה הכל
אני זוכרת מקרה אחד במיוחד, בתחילת מערכת יחסים עם בחור מקסים. הכל היה נפלא, עד שהוא פשוט... נעלם לכמה ימים. לא ענה להודעות, לא הרים טלפונים. הילדה הקטנה בתוכי השתלטה על ההגה. התחלתי לדמיין את התרחישים הכי גרועים: שהוא בגד בי, שהוא הבין שאני לא מספיק טובה בשבילו, שהוא בכלל לא רציני לגבי הקשר הזה.
במקום לדבר איתו בצורה בוגרת, התחלתי להציף אותו בהודעות נואשות, משולבות בטון מאשים וקורבני. כשסוף סוף הוא חזר (הסתבר שהוא היה חולה עם חום גבוה), הוא היה מבולבל ופגוע. זה כמעט הרס את הכל. רק אז הבנתי עד כמה הפחדים הלא מודעים שלי יכולים לחבל במערכות יחסים.
אבל מה עושים עם זה? איך יוצאים מהלופ הזה?
ריפוי הילד הפנימי: מסע אל עצמך
הנה האמת: אין פתרונות קסם. ריפוי הילד הפנימי הוא תהליך ארוך ודורש עבודה עצמית עמוקה. אבל הוא גם אחד הדברים הכי משמעותיים שתוכלי לעשות למען עצמך ולמען מערכות היחסים שלך.
ד"ר ג'וזף ניקולוסי, פסיכולוג קליני, טוען בספרו "Shame: The Silenced Epidemic" כי בושה היא אחד הרגשות הבסיסיים ביותר שמשפיעים על הילד הפנימי שלנו. בושה כתוצאה מחוויות ילדות שליליות יכולה להוביל לתחושת חוסר ערך עצמי ולדפוסים הרסניים במערכות יחסים. (Nicolosi, J. (2009). Shame: The Silenced Epidemic. InterVarsity Press).
אז איך מתחילים לרפא את הבושה הזאת?
- מודעות: הדבר הראשון הוא להיות מודעת לדפוסים שלך. תשימי לב מתי את מרגישה חרדה, מתי את מגיבה בצורה ילדותית, ומתי את מוצאת את עצמך משחזרת סיטואציות מהעבר.
- חמלה עצמית: תהיי עדינה עם עצמך. תזכרי שהפצעים האלה הם לא אשמתך. תתייחסי לעצמך באותה חמלה שהיית מפגינה כלפי חברה טובה.
- טיפול: טיפול פסיכולוגי יכול להיות כלי עוצמתי בריפוי הילד הפנימי. מטפל מוסמך יכול לעזור לך לחקור את החוויות שלך, לזהות את הדפוסים שלך, ולפתח דרכים בריאות יותר להתמודד עם רגשות קשים.
- כתיבה יומית: כתיבה יומית יכולה לעזור לך להתחבר לרגשות שלך ולעבד חוויות מהעבר. תכתבי על הפחדים שלך, על החלומות שלך, ועל כל מה שעולה לך בראש.
- מדיטציה: מדיטציה יכולה לעזור לך להרגיע את המוח שלך ולהתחבר לגוף שלך. תנסי מדיטציות מודרכות שמכוונות לריפוי הילד הפנימי.
- הצבת גבולות: תלמדי להציב גבולות בריאים במערכות היחסים שלך. תגדירי מה את מוכנה לקבל ומה לא, ותעמדי על שלך.
- תקשורת אסרטיבית: תלמדי לבטא את הצרכים והרצונות שלך בצורה ברורה ומכבדת. תשתמשי ב"אני" במקום ב"אתה" כדי להימנע מהאשמות.
זה לא אומר שזה יהיה קל...
אני לא אשקר לך, התהליך הזה יכול להיות קשה ומאתגר. יהיו ימים שתרגישי שאת עושה צעד אחד קדימה ושניים אחורה. אבל תזכרי למה התחלת. תזכרי שאת ראויה לאהבה בריאה ומספקת, ושאת יכולה לבנות אותה בעצמך, צעד אחר צעד.
הנה משהו שהבנתי לאחרונה: הילד הפנימי שלנו הוא לא אויב. הוא חלק מאיתנו, חלק חשוב ופגיע. המטרה היא לא להעלים אותו, אלא ללמוד להקשיב לו, להבין אותו, ולתת לו את האהבה והתמיכה שהוא כל כך זקוק להן.
אז, מה את אומרת? מוכנה לצאת למסע הזה ביחד? אילו פחדים עולים לך כשאת חושבת על מערכות היחסים שלך? שתפי אותי בתגובות, אני כאן כדי להקשיב.
