האמת? פעם האמנתי שהקסם זה משהו שפשוט קורה. כמו גשם ביום קיץ, או כוכב נופל. משהו חד פעמי. ואז, החיים לימדו אותי שיעור אחר.
זוכרת את הפעם הראשונה שהרגשתי שהניצוץ כבה? הייתי בטוחה שזה סוף העולם. אחרי שנים של שחיקה בעבודה, מערכת יחסים שדעכה, והרגל מגונה של ביקורת עצמית, מצאתי את עצמי מול מראה – ופשוט לא הכרתי את הבבואה.
ההבטחה שלי אליכן היום היא כפולה: לא רק שתקבלו כלים פרקטיים להחזיר את ה"אש" לחיים שלכן, אלא גם תבינו למה זה בכלל קורה. כי קסם לא קורה סתם. הוא נבנה. הוא מטופח. והוא גם יכול להתחדש.
אז מאיפה מתחילים?
התשובה, אולי תופתעו, היא לא מבחוץ. היא מבפנים.
כמה פעמים שמעתן את המושג "אותנטיות"? הרבה, נכון? אבל מה זה אומר באמת? לדעתי, אותנטיות זה לא רק להיות "הגרסה הכי טובה של עצמך" (כמה שאני שונאת את הקלישאה הזאת). זה גם להכיר את החלקים הפחות זוהרים שלנו.
ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, מסבירה בספרה "אומץ להיות פגיע" (Daring Greatly) שאותנטיות נובעת מחיבור עמוק לערכים שלנו. מה זה אומר? שאם הערך הכי חשוב לכן זה יצירתיות, אבל אתן מבזבזות את רוב הזמן שלכן על דברים אחרים – הניצוץ ידעך.
זה לא אגואיסטי לשים את עצמך במקום הראשון. זה הכרחי.
מצד שני, ניסיתי בעבר "למצוא את עצמי" דרך שינויים קיצוניים: עזבתי עבודה, נרשמתי לקורסים מטורפים, ניסיתי כל טרנד אפשרי. ומה קיבלתי? כאוס.
למה הטרנדים האלה לא עובדים?
כי הם מתעלמים מהדבר הכי חשוב: הקצב האישי שלנו. כולנו שונים. מה שעובד בשביל חברה שלך, לא בהכרח יעבוד בשבילך.
הנה נקודה שרוב המאמרים מתעלמים ממנה: לפעמים, מה שמכבה את הניצוץ זה לא העדר פעולה, אלא עודף פעולה. אנחנו עסוקים בלרצות אחרים, להספיק הכל, להיות "מושלמים" – עד שאנחנו שוכחים לנשום.
תשאלו את עצמכן: מה הדבר האחד, הקטן, שיכול להחזיר לכן קצת שמחה לחיים?
אולי זה לקרוא ספר טוב, אולי זה ללכת לטייל בטבע, אולי זה סתם לשבת בשקט ולשתות כוס תה בלי הפרעות.
למה זה עובד?
כי פעולות קטנות, עקביות, הן אלו שיוצרות שינוי אמיתי. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שתרגול יומיומי של הכרת תודה, למשל, יכול להגביר את תחושת האושר והסיפוק (לדוגמה, ראו מחקרים של סוניה ליובומירסקי).
אבל הנה הסוד: זה לא משנה מה אתן עושות. זה משנה למה אתן עושות את זה. אם אתן עושות את זה מתוך לחץ, או מתוך תחושת חובה – זה לא יעבוד. אתן צריכות לעשות את זה מתוך אהבה. מתוך תשוקה.
ואם אתן לא מרגישות תשוקה?
זה בסדר. זה קורה. לפעמים, אנחנו צריכים לעשות קצת "ניקוי אורוות" לפני שאנחנו יכולים להרגיש תשוקה מחדש. אולי זה אומר להגיד "לא" לדברים שלא משרתים אותנו, אולי זה אומר להרפות מציפיות לא ריאליות.
הנה עוד תובנה: קסם לא תמיד נמצא בדברים הגדולים. הוא נמצא גם בדברים הקטנים. בשיחה עם חבר טוב, בחיוך של ילד, בשקיעה יפה.
תפתחו את העיניים. הקסם נמצא סביבכן.
לפני כמה שנים, קראתי ראיון עם הסופרת אליס ווקר, מחברת "הצבע ארגמן". היא אמרה משהו שמאוד נגע לי: "האושר נמצא בפשטות. הוא נמצא בדברים הקטנים. הוא נמצא בהודיה."
אז איפה אתן מוצאות את הקסם שלכן? מה גורם לכן להרגיש חיות, מלאות תשוקה, מלאות השראה?
אני מזמינה אתכן לחלוק איתי. אני כאן כדי להקשיב, לתמוך, ולעודד.
כי המסע להחזרת הקסם הוא לא מסע סולו. הוא מסע משותף.
