היי, נעמה כאן. בואו נדבר על דייטים גרועים. כן, אלה שאת חוזרת מהם הביתה, מסתכלת על עצמך במראה, ושואלת: "מה לעזאזל קרה כאן עכשיו?". אני יודעת, הייתי שם. לא פעם אחת. אבל האמת? הדייט הכי גרוע שלי – זה שהשאיר אותי עם הלסת על הרצפה ובחשק עז להתחבא מתחת לשמיכה – לימד אותי יותר מכל ספר הדרכה או עצת סבתא.
חשבתם שדייט גרוע הוא בזבוז זמן? תחשבו שוב.
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. קפה "השכונה", יום שישי בצהריים. חשבתי שהוא חמוד בתמונות, והשיחה המקדימה זרמה. אבל ברגע שהוא התיישב מולי, משהו היה לגמרי לא בסדר. לא אכנס לפרטים מביכים (יש גבול לכל תעלול), אבל נניח שהוא החליט לשתף אותי בתיאוריות קונספירציה מפורטות על חברות הסלולר... תוך כדי שהוא מצביע על אנשים ברחוב.
אוקיי, נשמתי עמוק. אולי הוא רק קצת... אקסצנטרי.
אבל ככל שהשיחה התקדמה, הבנתי שזה לא סתם אקסצנטריות. זה היה חוסר מודעות עצמית קיצוני, חוסר הקשבה מוחלט, ונטייה מבהילה להניח הנחות לגביי על סמך... טוב, אני לא יודעת על סמך מה.
אחרי שעה (שנראתה כמו נצח) הצלחתי לברוח בנימוס. בדרך הביתה, הרגשתי תערובת מוזרה של הקלה, תסכול, ו... אולי קצת צחוק. מה לעזאזל קרה שם?
אבל אז זה היכה בי. הדייט הזה, הגרוע ביותר שהיה לי, היה בעצם שיעור חשוב.
מה באמת חשוב לי? (ולמה התעלמתי מזה?)
אחרי הדייט ההוא, לקחתי דף ועט ושאלתי את עצמי: מה באמת חשוב לי בבן זוג? לא מה ש"אמור" להיות חשוב, לא מה שהחברות שלי מחפשות, אלא מה אני צריכה כדי להרגיש בנוח, בטוחה, ומאושרת.
גיליתי שהקריטריונים שלי היו די שטחיים עד אז: מראה חיצוני, סוג העבודה, מספר העוקבים באינסטגרם (אני יודעת, תהרגו אותי). אבל מה באמת רציתי? מישהו שמקשיב לי, שמכבד את הדעות שלי, שיש לו חוש הומור, שיודע להיות אמפתי. מישהו שאפשר לצחוק איתו, לבכות איתו, ולחלוק איתו את החיים – בלי פחד להישפט.
יכול להיות שהדייט ההוא היה כישלון טוטאלי מבחינת רומנטיקה, אבל הוא העיר אותי. הבנתי שאני מבזבזת את הזמן שלי על אנשים שלא מתאימים לי, כי לא הייתי מספיק ברורה לגבי מה שאני מחפשת.
והנה טוויסט בעלילה: מחקרים פסיכולוגיים מראים (כמו מחקר של ד"ר טיוה פריור מ-Psychology Today) שאנשים שמתמקדים בערכים שלהם ולא בתכונות חיצוניות, נוטים יותר למצוא מערכות יחסים מספקות לאורך זמן. מי היה מאמין?
אז מה עושים עם התובנות האלה?
- היו כנות עם עצמכן: תשאלו את עצמכן מה באמת חשוב לכן. תתעלמו מהלחץ החברתי, מהציפיות המשפחתיות, ופשוט תקשיבו ללב שלכן.
- תגדירו גבולות: אם מישהו עובר את הגבול שלכן בדייט, אל תפחדו להגיד משהו. לא חייבים להיות גסים, אבל חשוב להבהיר מה מקובל ומה לא.
- תלמדו לצחוק: דייטים גרועים קורים. זה חלק מהמשחק. במקום להילחץ ולהאשים את עצמכן, תנסו למצוא את ההומור בסיטואציה.
- תזכרו שזה לא אישי (בדרך כלל): לפעמים, אנשים פשוט לא מתאימים. זה לא אומר שיש משהו לא בסדר איתכן, או איתם. זה פשוט לא זה.
- תיהנו מהמסע: תהליך החיפוש אחר אהבה יכול להיות מתיש, אבל הוא גם יכול להיות מהנה. תנסו ליהנות מהדרך, ללמוד על עצמכן, ולהכיר אנשים חדשים.
דייט גרוע הוא לא סוף העולם. הוא פשוט הזדמנות ללמוד משהו על עצמך, על מה שאת מחפשת, ועל מה שאת לא מוכנה לקבל. ומי יודע? אולי הדייט הגרוע הבא שלך יהיה הניצוץ שיצית את האהבה האמיתית שלך.
אז שתפי אותי, מה היה הדייט הכי גרוע שלך ומה למדת ממנו? מעניין אותי לשמוע!
