למה אף אחד לא מספר לך את זה על חרדה חברתית?

קטגוריה: יחסים + משפחה
Read Time: 1 min
A young woman with long, curly blonde hair, smiling warmly and looking directly at the viewer. She has bright, expressive eyes and a genuine, approachable demeanor.
מרגישה חרדה חברתית? את לא לבד. נעמה חושפת את האמת על חרדה חברתית, מה אף אחד לא מספר לך, ואיך אפשר להתמודד. פתרונות פרקטיים ותובנות מעמיקות.

היי, אני נעמה. וכן, גם אני הייתי שם. לא 'קצת ביישנית', אלא באמת שם. מזיעה בכפות הידיים רק מלדמיין שאני צריכה להגיד 'שלום' למישהו חדש. שנים חשבתי שאני פשוט 'אדם של בית', עד שהבנתי שמשהו עמוק יותר קורה פה.

תמיד אמרו לי: "פשוט תצאי יותר, תתחברי לאנשים". כאילו זה מתג מחשמל שפשוט צריך להרים. האמת? זה רק גרם לי להרגיש יותר גרוע. כאילו אני פגומה. משהו לא בסדר אצלי.

הבטחתי לעצמי שאם אי פעם אמצא דרך לנווט את הטירוף הזה, אני אשתף. כי זה לא מספיק לקבל עצות גנריות. את צריכה מישהו שמבין באמת איך זה מרגיש. מישהו שיודע שהמחשבות שלך רצות במעגלים בלי הפסקה.

אז הנה אני, עושה את זה. מוכנה להיות הכנה שציפיתי שמישהו יהיה איתי.

מהי חרדה חברתית, באמת?

אוקיי, אז ברור שאפשר למצוא הגדרות יפות במילון. אבל בואו נדבר תכל'ס. בשבילי, חרדה חברתית הייתה כמו להיות שחקנית בהצגה שאני לא יודעת את התסריט שלה. כל אינטראקציה הייתה מבחן. כל חיוך היה ניסיון נואש לרצות. וכל שתיקה... הייתה הוכחה לכישלון.

ד"ר אלן הנדריקסן, פסיכולוג שחוקר חרדה חברתית, אומר שהיא מתבטאת בפחד מתמשך ממצבים חברתיים שבהם אדם עלול להיבחן או להישפט על ידי אחרים (Hendriksen et al., 2017). הגיוני, נכון? אבל בשבילי זה היה הרבה יותר מזה.

זה היה ההלקאה העצמית הבלתי פוסקת. זה היה הניתוח של כל מילה שאמרתי, כל הבעת פנים שהראיתי. זה היה הפחד הנורא שאני הולכת לפשל, להביך את עצמי, ולגרום לכולם לחשוב שאני מוזרה.

והכי גרוע? זה היה לבד. להרגיש כאילו אף אחד לא מבין את זה. כאילו אני היחידה בעולם שמרגישה ככה. וזה, חברות שלי, זה שקר.

אז מה עושים? (ומה לא עושים?)

אני חייבת להיות כנה. אין פתרון קסם. אין כדור שאפשר לבלוע ופתאום להפוך להיות מלכת הנשף. אבל יש דרכים. דרכים שלמדתי על בשרי, דרכים שראיתי עובדות בשביל אחרים.

מה לא עושים:

  • להכריח את עצמך לסיטואציות מלחיצות מדי מהר מדי: זוכרות שאמרו לי פשוט 'לצאת יותר'? זה כמו לנסות לרוץ מרתון בלי להתאמן. זה רק יגרום לך להרגיש יותר מותשת ומיואשת.

  • להשוות את עצמך לאחרים: האינסטגרם מלא באנשים שנראים חברותיים ומושלמים. אבל האמת היא שאף אחד לא באמת מספר את כל הסיפור. תתמקדי במסע שלך.

  • להתעלם מהרגשות שלך: "זה רק בראש שלך". שמעתי את זה מיליון פעם. אבל הרגשות שלך אמיתיים. הם חשובים. הם צריכים לקבל מקום.

אוקיי, אז אחרי שכיסינו את המוקשים, בואו נדבר על דברים שעובדים. לפחות בשבילי.

מה כן עושים:

  • צעדים קטנים: התחילי עם דברים קטנים. חיוך למוכרת בסופר. שיחה קצרה עם השכנה. זה כמו להתאמן לקראת המרתון. את מתחילה בקטן, ובהדרגה מגדילה את המרחק.

  • מיינדפולנס: כן, אני יודעת. זה נשמע קלישאתי. אבל זה עובד. מיינדפולנס עוזר לך להיות נוכחת ברגע. להרגיש את הגוף שלך. להקשיב למחשבות שלך בלי לשפוט אותן.

זו תובנה שאני לא יכולה להדגיש מספיק: נוכחות ברגע מפרקת את מעגל החרדה.

  • טיפול: אל תתביישי לבקש עזרה. טיפול יכול להיות כלי מדהים ללמוד איך להתמודד עם חרדה חברתית. אני אישית מאוד נעזרתי בטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שלמד אותי איך לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים.

הטוויסט בעלילה: זה לא רק עליך

אז אחרי שנים של ניסוי וטעייה, הבנתי משהו שממש שינה את הכל. חרדה חברתית היא לא רק 'בעיה' שלי. היא גם תוצאה של העולם שאנחנו חיים בו. של הלחץ התמידי להיות מושלמת, של הציפיות הבלתי אפשריות, של הבדידות שמשגשגת בעידן הדיגיטלי.

לקחתי השראה ממחקר של ד"ר ג'ין טוונג' (Twenge, 2006) שמראה איך עלייה בחרדה ובדידות קשורה ישירות לעלייה בשימוש במדיה חברתית בקרב צעירים. זה לא צירוף מקרים.

החברה שלנו מעודדת השוואה מתמדת, תחרותיות, וחיפוש אינסופי אחרי אישור חיצוני. אז איך אפשר לצפות שנרגיש בנוח בעור שלנו?

אז מה עושים עם התובנה הזאת?

זה הזמן לשאול את עצמך: האם אני באמת רוצה להשתלב בעולם הזה? או שאני רוצה ליצור עולם אחר? עולם שבו יש יותר מקום לאותנטיות, לפגיעות, לחמלה.

אני לא אומרת שצריך לוותר על הכל ולעבור לגור במערה. אבל אפשר להתחיל לשנות את הגישה שלנו. להפסיק לרצות את כולם. להתחיל להקשיב לקול הפנימי שלנו. לבחור להיות נאמנות לעצמנו, גם אם זה אומר להיות קצת 'מוזרות'.

כי בסופו של דבר, האנשים שבאמת חשובים אוהבים אותך בגלל מי שאת, לא למרות מי שאת.

אז מה עכשיו? אני יודעת שזה מסע ארוך. אבל אני מאמינה בך. אני מאמינה בנו. אני מאמינה שאנחנו יכולות ליצור עולם שבו חרדה חברתית היא לא גזר דין, אלא הזדמנות לצמיחה, לחיבור, ולאהבה עצמית.

אני באמת סקרנית לשמוע – מה הדבר הכי מאתגר שאת מתמודדת איתו בכל מה שקשור לחרדה חברתית? שתפי אותי, אני כאן כדי להקשיב.

מקורות:

Hendriksen, E., Rosen, B., & Rapee, R. M. (2017). Social anxiety disorder. Annual Review of Clinical Psychology, 13, 275-299.

Twenge, J. M. (2006). Generation Me: Why today's young Americans are more confident, assertive, entitled--and more miserable than ever before. Free Press.