האמת? תמיד קינאתי בזוגות האלה. אתם יודעים, אלה שגם אחרי עשרים שנה עדיין מסיימים אחד לשני את המשפטים, מצליחים להצחיק אחד את השני בדברים הכי קטנים, ופשוט רואים שכיף להם ביחד. זה נראה כל כך... קל. אבל האם זה באמת קל? או שיש שם משהו מעבר למה שרואים מבחוץ?
התשובה היא, כמובן, שכן. ויותר מזה, זה משהו שכולנו יכולים ללמוד וליישם. רק שצריך לחפור קצת מתחת לפני השטח.
פעם חשבתי שזה עניין של מזל. "יש זוגות שמתאימים ויש שלא," אמרתי לעצמי, תוך כדי גלילה אינסופית באינסטגרם. ואז הבנתי משהו: זוגיות טובה היא לא גורל, היא בחירה. בחירה יומיומית, מודעת, לעשות את המאמץ הקטן הזה, להשקיע בחיוך, להקשיב באמת.
אז מה למדתי במסע שלי לחקר הצחוק הזוגי הזה? את זה אני רוצה לחלוק אתכם היום.
הידעתם? צחוק הוא לא רק תוצאה של שמחה, הוא גם יוצר שמחה. מחקרים מראים (למשל, זה של ד"ר לי ברק מאוניברסיטת לומה לינדה) שהצחוק משחרר אנדורפינים, מפחית מתח, ומחזק את הקשר הבין-אישי. אבל איך גורמים לזה לקרות במערכת יחסים?
אז בואו נצלול פנימה.
1. שגרה זה לא רע... אם מוסיפים לה קצת טוויסט
אני יודעת, שגרה הפכה למילת גנאי. אבל האמת היא ששגרה היא הבסיס לחיים יציבים. הבעיה מתחילה כששוכחים להוסיף לה קצת תבלינים.
זוכרים את הדייטים הראשונים? את ההתרגשות של לנסות דברים חדשים ביחד? אז למה להפסיק? זה לא חייב להיות טיול מסביב לעולם (למרות שזה תמיד רעיון טוב!). זה יכול להיות סתם לנסות מסעדה חדשה, לראות סרט שלא הייתם רואים בדרך כלל, או אפילו סתם לשחק משחק קופסה מטופש. העיקר – לשבור את השגרה ולעשות משהו ביחד.
רגע, זה נשמע קצת מאולץ, לא? אני יודעת, גם לי זה הרגיש ככה בהתחלה. אבל מהר מאוד גיליתי שדווקא המאמץ הקטן הזה הוא מה שמצית מחדש את הניצוץ.
2. להקשיב זה חשוב. אבל להבין – זה קריטי.
כולנו שמענו את המשפט הזה מיליון פעם. אבל מה זה אומר בפועל?
זה אומר להקשיב לא רק למילים, אלא גם לשפת הגוף, לטון הדיבור, למה שלא נאמר. זה אומר לנסות להבין את נקודת המבט של בן/בת הזוג, גם אם אתם לא מסכימים איתה. וזה אומר להיות שם בשבילם, לא רק כשהם שמחים, אלא גם כשהם עצובים או מתוסכלים.
פעם, כשהייתי עסוקה רק בעצמי וברצונות שלי, הייתי שומעת את בן הזוג שלי מדבר, אבל לא באמת מקשיבה. הייתי עסוקה בלנסות לחשוב מה אני אגיד בתגובה, במקום לנסות להבין מה הוא באמת מרגיש. ואז גיליתי את הכוח העצום של שאלה פשוטה: "אני מבין/ה אותך?"
3. פגיעות היא לא חולשה. היא סופר-פאוור.
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי במחקר שלי על זוגות מצליחים היה הנכונות שלהם להיות פגיעים אחד עם השני. להיות פגיע זה אומר לחשוף את הצדדים הפחות מושלמים שלכם, את הפחדים שלכם, את החולשות שלכם. וזה יכול להיות מפחיד.
אבל האמת היא שדווקא הפגיעות היא מה שיוצרת את הקשר העמוק והאותנטי הזה. כשאתם מרגישים שאתם יכולים להיות עצמכם לגמרי ליד בן/בת הזוג שלכם, בלי לפחד משיפוטיות או דחייה, אז אתם באמת חופשיים.
לדוגמה, אני זוכרת פעם שהייתי ממש לחוצה לקראת ראיון עבודה חשוב. במקום להעמיד פנים שאני סופר-בטוחה בעצמי, פשוט אמרתי לבן הזוג שלי שאני מפחדת להיכשל. התגובה שלו הייתה כל כך תומכת ומעודדת, שזה נתן לי את הכוח ללכת לראיון בראש מורם.
4. צחוק הוא שפה. תלמדו לדבר בה.
הצחוק הוא לא רק תוצאה של מערכת יחסים טובה, הוא גם כלי שיכול לעזור לכם להתמודד עם אתגרים. לדעת לצחוק על עצמכם, על הטעויות שלכם, ועל הסיטואציות המביכות שאתם מוצאים את עצמכם בהן – זה סופר חשוב.
אבל שימו לב: הצחוק צריך להיות ממקום של אהבה וחמלה, לא ממקום של ביקורת או ציניות. אם הצחוק הופך לכלי פוגעני, הוא עלול להרוס את הקשר במקום לחזק אותו.
במאמר שפורסם ב"Journal of Social and Personal Relationships", חוקרים מצאו שזוגות שמשתמשים בהומור בצורה חיובית מצליחים להתמודד טוב יותר עם קונפליקטים.
אז מה הלאה?
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מרגישה שהמסע הזה רק התחיל. יש עוד כל כך הרבה מה ללמוד, לחקור ולגלות על הקשר המופלא הזה שנקרא זוגיות.
אני משאירה אתכם עם שאלה אחת: איזה צעד קטן אתם יכולים לעשות היום כדי להוסיף קצת צחוק ושמחה לזוגיות שלכם?
אני באמת סקרנית לשמוע מה תעשו. שתפו אותי בתגובות!
