אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. עמדתי מול הכיור המלא כלים, עייפה עד לשד עצמותיי, כשהילדה שלי, אז בת שלוש, משכה לי בחצאית ושאלה בפעם המי יודע כמה: "אמא, תשחקי איתי?". באותו רגע, משהו בי נשבר. לא כי לא רציתי לשחק איתה, אלא כי הרגשתי שאני כבר לא קיימת. שאני רק "אמא", וכלום מעבר לזה.
זו אולי נקודת הפתיחה של המסע שלי כאם יחידנית. מסע שהוא בו זמנית הכי מתגמל והכי מאתגר שיש.
אבל רגע, בואו נדבר רגע על מה שאנחנו באמת מרגישות. כי בין כל ה"הכל בסדר" וה"אני חזקה", יש גם פחד, בדידות ותחושה מתמדת של כישלון. מותר להודות בזה. אמאות יחידניות לא צריכות להיות גיבורות-על כל הזמן.
במאמר הזה אני לא הולכת לתת לכן עוד רשימת עצות גנרית. אני רוצה לחלוק איתכן את התובנות שלי, את הטעויות שלי, ואת הדרכים שמצאתי כדי לשמור על שפיות – וגם להנות קצת מהדרך. אנחנו נדבר על האיזון העדין בין הורות, קריירה, ומה שנשאר מאיתנו אחרי הכל.
"הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות עבור הילדים שלך הוא לדאוג לעצמך." - אודרי הפבורן. נשמע קלישאתי? אולי. אבל תחשבי על זה שוב.
אז איך עושים את זה בפועל?
1. מציאת הכוחות הסמויים: מה הפסיכולוגיה החיובית מלמדת אותנו?
אחת התובנות הכי משמעותיות עבורי הגיעה ממחקרים בפסיכולוגיה חיובית. למדתי שלכל אחד מאיתנו יש חוזקות ייחודיות, אבל לעיתים קרובות אנחנו עסוקים מדי בלנסות לתקן את החולשות שלנו, במקום להתמקד במה שאנחנו כבר טובים בו.
לדוגמה, אולי את אלופה בארגון וניהול זמן (הכרחי בהורות יחידנית!), או שיש לך יכולת מדהימה להקשיב ולהבין את הילדים שלך. זיהוי החוזקות האלו יכול לעזור לך לבנות שגרת יום שמנצלת אותן, וגם להרגיש יותר בטוחה בעצמך.
- תרגיל קטן: קחי דף ועט, וכתבי עליו 5 דברים שאת טובה בהם. לא משנה כמה הם נראים לך קטנים או לא משמעותיים. אחר כך, חשבי איך את יכולה לשלב אותם יותר בחיים שלך.
- מקור: אחד הספרים שמאוד עזרו לי הוא "Authentic Happiness" של מרטין סליגמן. הוא מסביר בצורה נהדרת את התיאוריה של הפסיכולוגיה החיובית, ונותן כלים פרקטיים ליישום.
2. גבולות זה שם המשחק: איך להגיד "לא" בלי להרגיש אשמה?
אחת הטעויות הכי גדולות שעשיתי בהתחלה הייתה לנסות לרצות את כולם – את הילדה שלי, את הבוס שלי, את המשפחה שלי, את החברים שלי. מהר מאוד הבנתי שזה מתכון בטוח לשחיקה.
אז למדתי להגיד "לא". בהתחלה זה היה קשה, הרגשתי שאני מאכזבת אנשים, אבל עם הזמן הבנתי שזה הכרחי כדי לשמור על האנרגיה שלי.
- חשוב לזכור: "לא" זו לא מילה גסה. זה כלי שמגן על הזמן והאנרגיה שלך.
- טיפ: התחילי בקטן. בפעם הבאה שמישהו מבקש ממך משהו שאת לא באמת רוצה לעשות, תגידי "אני צריכה לחשוב על זה". זה ייתן לך זמן להעריך את המצב, ולהחליט מה הכי נכון עבורך.
3. מציאת ה"שבט": למה תמיכה חברתית היא קריטית?
אני לא אשקר, להיות אם יחידנית זה לפעמים מאוד בודד. אבל זה לא חייב להיות ככה. אחד הדברים הכי חשובים שעשיתי היה למצוא את ה"שבט" שלי – את האנשים שמבינים אותי, שתומכים בי, ושלא שופטים אותי.
זה יכול להיות קבוצת תמיכה לאמהות יחידניות, חברים טובים, בני משפחה, או אפילו קהילה אונליין. העיקר שתדעי שאת לא לבד.
- מחשבה: "לבד זה כוח, אבל ביחד זה עוצמה."
- איפה למצוא תמיכה: פייסבוק מלא בקבוצות תמיכה לאמהות יחידניות. כדאי גם לבדוק אם יש מרכזים קהילתיים באזור שלך שמציעים סדנאות או מפגשים לאמהות.
4. פרפקציוניזם הוא האויב: למה "מספיק טוב" זה מספיק טוב?
הרבה פעמים אנחנו מרגישות שאנחנו צריכות להיות מושלמות – אמהות מושלמות, עובדות מושלמות, נשים מושלמות. אבל האמת היא שאין דבר כזה.
למדתי ש"מספיק טוב" זה מספיק טוב. זה אומר שאני לא צריכה להכין ארוחת גורמה כל ערב, זה אומר שאני יכולה לפעמים להזמין פיצה, וזה אומר שאני יכולה לפעמים להגיד "לא" לילדה שלי כשהיא מבקשת שאשחק איתה.
- זכרי: אף אחד לא מושלם. וזה בסדר.
- השראה: הספר "Good Enough Parenting" של ונדי מוגל נותן נקודת מבט מרעננת על הנושא, ומזכיר לנו שאנחנו לא צריכות להיות סופר-אמהות.
5. זמן לעצמך: לא מותרות, אלא צורך קיומי.
אני יודעת, אני יודעת. "זמן לעצמי? אין לי זמן לנשום, אז איך יהיה לי זמן לעצמי?". אבל תסמכי עלי, זה אפשרי.
גם 15 דקות ביום של משהו שאת אוהבת לעשות יכולים לעשות הבדל עצום. זה יכול להיות קריאת ספר, האזנה למוזיקה, יציאה להליכה, או סתם ישיבה בשקט עם כוס קפה.
- מחשבה: "את לא יכולה למזוג מכוס ריקה."
- טיפ: תכנני את הזמן הזה מראש, ושימי אותו ביומן שלך כמו כל פגישה חשובה אחרת.
אז מה למדנו? שהורות יחידנית היא לא קלה, אבל היא גם לא בלתי אפשרית. היא דורשת כוח, אומץ, וחמלה – כלפי עצמנו וכלפי הילדים שלנו.
אבל אולי, הכי חשוב, היא דורשת שנזכור שאנחנו לא רק "אמהות". אנחנו גם נשים, עם חלומות, תשוקות וצרכים משלנו. ואם נדאג לעצמנו, נוכל להיות אמהות טובות יותר, ונשים מאושרות יותר.
אני עדיין לומדת, עדיין טועה, ועדיין מתמודדת עם אתגרים. אבל אני גם גאה במה שהשגתי עד עכשיו. ואני מאמינה שגם את יכולה.
מה הדבר האחד שאת הולכת לעשות היום כדי לדאוג לעצמך? אני באמת רוצה לשמוע. שתפי אותי בתגובות!
