האמת? תמיד קינאתי בזוגות האלה. אתם יודעים, אלה שמסיימים ערב עם דמעות של צחוק, לא של עצבים. תמיד תהיתי מה הסוד שלהם, מה הם יודעים שאני מפספסת. חשבתי שאולי זה עניין של אופי, של מזל. אבל אז הבנתי – צחוק זה לא מתנה, זה שריר שצריך לאמן.
פעם, חשבתי שאם נמצא את האחד או האחת, האושר יגיע באופן אוטומטי. טעות. אהבה זה לא מספיק. צריך גם לבחור אחד את השנייה כל יום מחדש.
אז מה באמת קורה שם, מאחורי הדלתות הסגורות של הזוגות האלה? בואו נצא למסע גילוי משותף, מבטיחה שיהיו הפתעות בדרך.
המיתוס של "צריך להתאים" – והאמת המפתיעה
לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בלחפש את האדם ש"מתאים" לנו, שאנחנו שוכחים משהו קריטי: התאמה היא לא מצב נתון, היא תוצר של עבודה משותפת. ד"ר ג'ון גוטמן, מומחה בעל שם עולמי לחקר זוגיות, טוען שאחד המנבאים החזקים ביותר ליציבות זוגית הוא היכולת לתקן תיקונים קטנים במהלך ויכוח. כלומר, זה לא שהזוגות האלה אף פעם לא רבים, הם פשוט יודעים איך לחזור אחד לשנייה מהר יותר. (Gottman, J. M., & Silver, N. (1999). The Seven Principles for Making Marriage Work. New York: Crown Publishers.)
חשבתם פעם איך זה נראה בפועל? אני אספר לכם. לא מזמן, רבתי עם בן זוגי על משהו מטופש לחלוטין – מי שטף את הכלים לא טוב. במקום להמשיך להתווכח, פשוט עצרתי ואמרתי: "אוקיי, אני מצטערת. הייתי עייפה וקצת עצבנית. בוא נתחיל מחדש." זהו. זה כל מה שהיה צריך.
לפעמים, כנות קטנה שווה יותר מניצחון בוויכוח.
הסוד האמיתי: למצוא הומור במקומות הכי לא צפויים
אחת התובנות הכי משמעותיות שקיבלתי הייתה מהספר "Man's Search for Meaning" של ויקטור פרנקל. פרנקל, ניצול שואה, טען שהיכולת למצוא משמעות וגם הומור, אפילו בנסיבות הכי קשות, היא המפתח להישרדות. (Frankl, V. E. (1985). Man's Search for Meaning. New York: Simon & Schuster.)
מה זה אומר לגבי זוגיות? זה אומר שלא חייבים בדיחות קרש או סטנדאפ כדי לצחוק יחד. אפשר למצוא הומור בסיטואציות יומיומיות, בטעויות שלנו, בפאדיחות הקטנות.
אגב, אתם יודעים מה הכי מצחיק? שדווקא אחרי הריב על הכלים, גיליתי שאני בכלל שכחתי להכניס סבון למדיח! זה היה כל כך מטופש, שפשוט התחלנו לצחוק.
איך להחזיר את הצחוק לזוגיות – גם כשמרגיש שאי אפשר
אני יודעת, קל להגיד "תצחקו יותר", אבל מה עושים כששגרת החיים שוחקת, כשעייפים, כשמתוסכלים? הנה כמה רעיונות קונקרטיים:
- תזכרו בימים הטובים: עברו על תמונות ישנות, סרטונים, הודעות. תזכרו ברגעים שגרמו לכם לצחוק ביחד. זה יכול לעורר זיכרונות נעימים וליצור תחושה של קרבה.
- תעשו דברים מטופשים: תרקדו בבית כאילו אף אחד לא רואה, תשירו בקולי קולות, תציירו ציורים מגוחכים. תרשו לעצמכם להיות ילדים שוב.
- תמצאו הומור בדברים הקטנים: אל תיקחו את עצמכם ברצינות מדי. תצחקו על הטעויות שלכם, על המוזרויות של בני הזוג שלכם, על האבסורדים של החיים.
- תלמדו לצחוק על עצמכם: זה אולי הדבר הכי חשוב. היכולת לצחוק על עצמנו משחררת אותנו מלחצים ומאפשרת לנו לראות את הדברים בפרופורציה.
- השקיעו זמן איכות: צאו לדייטים, תעשו דברים שאתם אוהבים יחד, תכבו את הטלפונים ותהיו אחד עם השנייה. לפעמים, כל מה שצריך זה זמן איכות כדי להזכיר לעצמכם למה התאהבתם מלכתחילה.
אני יודעת, זה לא תמיד קל. יהיו ימים שבהם לא יהיה לכם חשק לצחוק, ימים שבהם הכל ייראה קודר ואפור. אבל גם בימים האלה, תזכרו שהצחוק מחכה לכם, ממש מעבר לפינה.
הנקודה שכולם מתעלמים ממנה: פגיעות היא כוח
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי במסע הזה היה לגלות שצחוק ופגיעות הולכים יד ביד. כשאנחנו מרשים לעצמנו להיות פגיעים, אנחנו מרשים לעצמנו להיות אמיתיים, אנחנו מרשים לעצמנו להיות אנחנו. וכשאנחנו אמיתיים, אנחנו יותר קרובים אחד לשנייה, ויותר קל לנו לצחוק ביחד.
פגיעות היא לא חולשה. היא הדרך הכי מהירה לחיבור אמיתי.
אז מה הלאה? אני לא יודעת. אני עדיין לומדת, עדיין מגלה, עדיין עושה טעויות. אבל אני יודעת דבר אחד: אני בוחרת לצחוק. אני בוחרת לאהוב. אני בוחרת לבחור בבן זוגי כל יום מחדש. ואני מקווה שגם אתם תבחרו ככה.
אני סקרנית לשמוע – מה אתם עושים כדי לשמור על הצחוק בזוגיות שלכם? שתפו אותי בתגובות!
