אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי כמה כוח יש לעוגנים רגשיים. הייתי בטוחה שאני סופרוומן, מצליחה לתמרן קריירה, זוגיות וחיי חברה בקלילות. ואז,בום! משבר בעבודה הכה בי בעוצמה. פתאום מצאתי את עצמי על סף קריסה, מרגישה כאילו כל העולם מתפרק לי בידיים.
ואז, אמא שלי התקשרה. לא עצות גרנדיוזיות, לא ניתוח מעמיק של הבעיה. רק שאלה פשוטה: "נעמה, מה את צריכה עכשיו?"
זהו. זה היה הרגע הזה. העוגן.
המשפט הזה, עם כל הפשטות שבו, החזיר אותי למקום בטוח. הוא הזכיר לי שיש מישהו שרואה אותי, שמקשיב לי, שמבין את הכאב שלי. וזה הספיק כדי לאסוף את השברים ולהתחיל לבנות את עצמי מחדש.
אבל מה הם בדיוק העוגנים האלה, ואיך אנחנו יכולים ליצור אותם במשפחה שלנו? זה מה שאני רוצה שנחקור יחד, כי האמת? זה יותר קריטי ממה שאנחנו חושבים.
מה הם בעצם העוגנים הרגשיים האלה?
דמיינו לעצמכם ספינה בלב ים. הספינה היא המשפחה שלנו, והים הסוער הוא החיים – מלאים באתגרים, קשיים ושינויים בלתי צפויים. העוגן הוא מה שמחזיק את הספינה יציבה, מונע ממנה להיסחף או להתהפך.
עוגנים רגשיים הם אותם קשרים, מסורות, ערכים ודפוסי תקשורת שנותנים לנו תחושת ביטחון, שייכות ויציבות בתוך הכאוס של החיים. הם המקומות הבטוחים שאליהם אנחנו יכולים לחזור תמיד, בלי תנאים.
"ילדים זקוקים לשורשים ולכנפיים," אומר הפתגם הידוע, והעוגנים הרגשיים הם השורשים שמזינים ומחזקים אותנו, ומאפשרים לנו לפרוש כנפיים ולעוף.
עכשיו, אני יודעת מה אתן חושבות: "אוקיי, זה נשמע נהדר, אבל איך עושים את זה בפועל?"
הנה כמה רעיונות, מניסיון אישי ומתוך מחקרים בתחום הפסיכולוגיה המשפחתית (למשל, מחקריו של ג'ון גוטמן על זוגיות בריאה):
- טקסים קטנים, משמעות גדולה: זה יכול להיות ארוחת שישי משפחתית קבועה, הקראת סיפור לפני השינה, או אפילו סתם חיבוק בוקר טוב. הטקסים האלה יוצרים תחושה של המשכיות ושייכות. אני זוכרת שבילדותי, כל שבת בבוקר אבא שלי היה מכין פנקייקים. זה היה הטקס שלנו, והריח של הפנקייקים עד היום מעלה בי זיכרונות חמים ונעימים.
- תקשורת פתוחה וכנה: זה אומר להקשיב באמת, בלי לשפוט או לבטל. זה אומר לתת מקום לרגשות של כל אחד מבני המשפחה, גם אם הם לא תואמים את הרגשות שלנו. זה לא תמיד קל, אני מודה. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מגיבה מתוך אימפולסיביות או שיפוטיות. אבל אני כל הזמן משתדלת להשתפר, לזכור שמאחורי כל התנהגות מסתתר צורך או רגש.
- ערכים משותפים: מה חשוב למשפחה שלכם? אילו עקרונות מנחים אתכם? האם זה כבוד הדדי, יושר, נתינה, או אולי יצירתיות וחופש? כשהערכים שלכם ברורים ומוסכמים, קל יותר לקבל החלטות ולפתור קונפליקטים.
- זמן איכות ביחד: זה לא חייב להיות טיול יקר לחו"ל. זה יכול להיות משחק קופסא בערב, טיול בטבע, או סתם שיחה נינוחה על כוס תה. העיקר שתהיו נוכחים אחד בשביל השני, בלי הסחות דעת.
רגע, ומה קורה כשזה לא עובד?
הנה האמת: עוגנים רגשיים לא תמיד עובדים כמו שצריך. לפעמים הם חלודים, לפעמים הם שבורים, ולפעמים הם פשוט לא מתאימים לספינה שלנו.
וזה בסדר.
חשוב לזכור שמשפחה היא דבר דינמי, משתנה. מה שעבד פעם כבר לא עובד היום, ומה שנכון למשפחה אחת לא בהכרח נכון למשפחה אחרת.
לכן, חשוב להיות גמישים, להתאים את העוגנים שלנו לצרכים המשתנים של המשפחה, ולא לפחד לנסות דברים חדשים.
לפעמים זה אומר לפנות לעזרה מקצועית. אין בזה שום בושה. להיפך, זה מראה על אומץ ואחריות. מטפל משפחתי יכול לעזור לכם לזהות את העוגנים הבעייתיים, ולמצוא דרכים לחזק אותם או להחליף אותם בעוגנים חדשים ויעילים יותר.
ואולי, הדבר הכי חשוב הוא פשוט להיות שם אחד בשביל השני. להזכיר אחד לשני שאנחנו ביחד, לא משנה מה יקרה. להציע אוזן קשבת, חיבוק חם, או סתם מילה טובה.
כי בסופו של דבר, העוגן הכי חזק הוא האהבה.
ועכשיו, אני רוצה לשאול אתכן: אילו עוגנים רגשיים קיימים במשפחה שלכן? ואילו עוגנים הייתן רוצות לחזק או ליצור? שתפו אותי, אני באמת רוצה לשמוע. אולי יחד נוכל למצוא עוד דרכים להפוך את המשפחות שלנו למקומות בטוחים ויציבים יותר. וזה, אני חושבת, שווה הכל.
