היי, מותק. נעמה כאן. תגידי, קרה לך פעם שפשוט הרגשת שאת מדברת סינית? את זורקת רמזים, מפזרת ניצוצות, והוא... כלום. כאילו הוא בתוך בועה אטומה לרמזים שלך. זה מתסכל, נכון?
אני זוכרת פעם, בטיול אחרי צבא בתאילנד. רציתי נורא לעשות צניחה חופשית, אבל פחדתי נורא. ניסיתי לרמוז לחברה שלי שתשכנע אותי, אבל היא הייתה עסוקה בלצלם את הנוף. הרגשתי כמו דג מחוץ למים! לא הבנתי למה היא לא קולטת. בדיעבד הבנתי שאני פשוט לא הייתי מספיק ברורה.
אבל למה זה קורה? למה הם לא קולטים?
למה גברים (או נשים, לא נשכח שאנחנו מדברות על מגוון רחב של מערכות יחסים) לפעמים מפספסים רמזים?
אז, אחרי שנים של ניסוי וטעייה (וקריאה אינסופית), אני חושבת שיש כמה סיבות עיקריות:
- הבדלים בתקשורת: גברים ונשים נוטים לתקשר קצת אחרת. נשים הרבה פעמים משתמשות בתקשורת עקיפה יותר, ברמזים, בעוד שגברים נוטים להיות ישירים יותר. זה לא אומר שאחד יותר טוב מהשני, פשוט שונה. ומה קורה כשיש הבדלי תקשורת במערכת יחסים להט"בית? זה כבר סיפור אחר, עם רבדים נוספים של הבנה!
- פרספקטיבה שונה: מה שנראה לך ברור מאליו, לו יכול להיראות אחרת לגמרי. אנחנו רואים את העולם דרך משקפיים שונות, עם ניסיון חיים שונה, ציפיות שונות. אל תניחי שהוא חושב כמוך.
- פשוט חוסר תשומת לב: לפעמים זה לא משהו אישי נגדך, הוא פשוט עסוק, מוסח דעת, או שהוא לא שם לב לרמזים שלך. כן, זה יכול להיות מעצבן, אבל לפעמים זה פשוט זה.
אגב, מחקר של אוניברסיטת קליפורניה (שמצאתי במאגר הנתונים האקדמי שלי) מצא שנשים נוטות לפרש סימנים לא מילוליים כמו הבעות פנים ושפת גוף בצורה מדויקת יותר מגברים. מעניין, נכון? אבל זה לא תירוץ להתעלם מהבעיה!
אז מה עושים? איך גורמים לו לקלוט?
אוקיי, הנה כמה טיפים שלמדתי בדרך הקשה:
תקשורת ישירה: אני יודעת, אני יודעת, זה לא תמיד רומנטי. אבל לפעמים, פשוט צריך להגיד מה את רוצה. בלי רמזים, בלי משחקים. פשוט, ברור וישיר. וכן, אני יודעת שזה קשה, אבל זה משתלם.*
- תני לו משוב: תסבירי לו למה חשוב לך שהוא יקלוט את הרמזים שלך. תסבירי לו איך זה גורם לך להרגיש כשאת מרגישה שהוא לא מבין אותך. תאמיני לי, זה יכול לעשות פלאים.
- קחי נשימה: לפעמים, אנחנו כל כך עסוקות בלצפות שהוא יקלוט את הרמזים שלנו, שאנחנו שוכחות לנשום. קחי נשימה עמוקה, ותזכרי שהוא לא קורא מחשבות. וגם את לא.
אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי. לפני כמה שנים, הייתי יוצאת עם בחור שהיה גאון מחשבים. הוא היה מבריק, מצחיק, אבל פשוט לא הבין את הרמזים שלי. הייתי מתסכלת! יום אחד, אחרי ויכוח סוער, החלטתי שאני לא יכולה יותר. פשוט אמרתי לו: "תשמע, אני אוהבת אותך, אבל אני צריכה שתדבר איתי יותר, שתשים לב למה שאני אומרת." וניחשת מה? זה עבד. הוא השתדל יותר, ואני השתדלתי להיות יותר ישירה.
הבנת את הטריק? זו לא רק הוא - זה גם את!
מתי להבין שזה לא קשור לרמזים?
חשוב להיות כנים עם עצמנו. לפעמים, זה לא קשור לרמזים. לפעמים, זה קשור לכך שהוא פשוט לא מעוניין, או שהוא לא מתאים לך. אני יודעת, זה כואב, אבל לפעמים צריך לדעת מתי לשחרר. זה לקח לי זמן להבין את זה בעצמי, ואני מודה שהיו כמה דמעות בדרך.
לפני שאנחנו מסיימות, אני רוצה להזכיר לך משהו חשוב: את לא צריכה להשתנות בשביל אף אחד. את מדהימה כמו שאת, ואם הוא לא מסוגל להעריך את זה, אז הוא לא שווה את הזמן שלך.
עכשיו, בואי נהיה כנות, מה הדבר הכי מצחיק שקרה לך כשניסית לרמוז למישהו משהו? ספרי לי בתגובות!
