תמיד חשבתי שזוגיות טובה היא פשוט למצוא מישהו שכיף איתו. טיילתי בעולם, צחקתי בלי סוף, הכרתי אנשים מדהימים, אבל משהו תמיד הרגיש חסר. ואז הבנתי – כיף זה נהדר, אבל זה לא שותפות. זה לא ה"אנחנו" הזה שמחזיק גם כשקשה.
אני זוכרת שיחה עם חברה, היא אמרה לי: "את חושבת שזוגיות זה רק אהבה, אבל זה עסק לכל דבר." בהתחלה צחקתי, "עסק? מה זה פה, סטארטאפ?" אבל ככל שחשבתי על זה יותר, הבנתי שהיא צודקת.
במאמר הזה אני רוצה לקחת אתכן למסע - מסע שבו נגלה איך אפשר ליצור שותפות אמיתית בזוגיות, כזו שמחזיקה מעמד גם כשאין פרפרים בבטן. מבטיחה שנצחק, נלמד ואולי גם נטעה בדרך, אבל הכי חשוב - נצא עם כלים אמיתיים לבנות משהו חזק ועמיד. מוכנות?
מה זה בכלל "שותפות" בזוגיות? (ומה זה לא)
הרבה פעמים אנחנו משתמשים במילה "שותפות" בלי באמת להבין מה היא אומרת. אנחנו חושבים שזה אומר לחלוק חשבון בנק או לעשות תורות בשטיפת כלים. אבל שותפות אמיתית היא הרבה יותר עמוקה מזה.
לדוגמה, בספר "שבעת העקרונות לנישואים מצליחים" של ג'ון גוטמן, הוא מדבר על "מפות אהבה" – הכוונה היא לדעת הכל אחד על השני, מהפחדים הכי גדולים ועד החלומות הכי כמוסים. גוטמן טוען שזוגות שמכירים את "מפות האהבה" אחד של השני טוב יותר, מצליחים להתמודד עם קונפליקטים בצורה יעילה יותר. זה לא רק לדעת מה בן הזוג אוהב לאכול, אלא להבין את העולם הפנימי שלו.
שותפות זה לראות אחד את השני באמת.
אני זוכרת מקרה שקרה לי עם האקס שלי. הוא תמיד היה מתלונן שאני לא מקשיבה לו, ואני הייתי מתעצבנת, "אני מקשיבה! אני פשוט לא מסכימה איתך!" אבל אחרי הרבה זמן, הבנתי שהוא לא רצה שאני אסכים איתו, הוא רצה שאני אבין אותו. רצה שאראה את העולם דרך העיניים שלו. וזה משהו שלא עשיתי.
הכישלון הראשון שלי (והלקח שלמדתי)
אז מה כן שותפות? שותפות היא לקחת אחריות משותפת על ההצלחות והכישלונות. היא להבין שאתם צוות אחד, ולא שני יריבים שמנסים לנצח אחד את השני. היא לתמוך אחד בשני גם כשקשה, לחגוג אחד עם השני גם כשמצליחים, ולסלוח אחד לשני גם כשמטעים.
זו הבנה עמוקה שאנחנו כאן אחד בשביל השני.
פעם, התווכחתי עם בן זוג שלי על כסף. הוא טען שאני מבזבזת יותר מדי, ואני טענתי שהוא קמצן מדי. זה הגיע למריבה ענקית, ובסוף אמרתי לו דברים שאני מתחרטת עליהם עד היום. רק אחרי שבוע של שקט, הבנתי שזה לא היה רק על כסף. זה היה על חוסר אמון, על פחדים, על תחושה שאני לא מספיק טובה. היינו צריכים לדבר על מה באמת מפריע לנו, ולא רק לצעוק אחד על השני.
אני מאמינה שוויסות רגשי הוא הבסיס לכל תקשורת טובה. איך מווסתים רגשות, את שואלת? יש כל מיני טכניקות, אבל לי מאוד עוזרת שיטת "שניה וחצי" של סוזן דייוויד. דייוויד טוענת שאם נעצור רגע לפני שאנחנו מגיבים באימפולסיביות, נוכל לבחור תגובה מודעת יותר. נשמע פשוט? נסו את זה בפעם הבאה שאתם כועסים ותראו בעצמכם.
הסוד הוא בתקשורת (אבל לא כמו שאתן חושבות)
תקשורת טובה היא לא רק לדבר אחד עם השני. היא להקשיב אחד לשני באמת. היא להבין את הצרכים של בן הזוג, גם אם הם שונים מהצרכים שלנו. היא לבטא את הצרכים שלנו בצורה ברורה, מבלי לתקוף או להאשים.
איך עושים את זה? מתרגלים. מתרגלים הקשבה פעילה, שזה אומר לא רק לשמוע את המילים, אלא גם לנסות להבין את הרגשות שמאחוריהן. מתרגלים אמפתיה, שזה אומר לנסות לראות את העולם מנקודת המבט של בן הזוג. ומתרגלים כנות, שזה אומר להיות פתוחים וישרים לגבי מה שאנחנו מרגישים וחושבים.
שותפות היא להשקיע בתקשורת, גם כשלא בא לנו.
אני יודעת, זה לא קל. זה דורש הרבה עבודה עצמית, הרבה סבלנות, והרבה נכונות להתפשר. אבל אני מבטיחה לכם שזה שווה את זה. כי שותפות אמיתית בזוגיות היא אחד הדברים הכי יפים ומספקים שאפשר לבנות בחיים.
אבל רגע, מה קורה כשלא מצליחים? מה קורה כשמנסים הכל ועדיין יש קשיים? התשובה היא: לפעמים צריך עזרה. לפעמים צריך ללכת לטיפול זוגי, או לקרוא ספר טוב, או לדבר עם חבר/ה קרובים. אין בזה שום בושה. זה רק מראה שאנחנו לוקחים את הזוגיות שלנו ברצינות.
ההפתעה: שותפות היא לא תמיד 50/50
האמת היא, שלפעמים שותפות אמיתית נראית כמו 80/20, או אפילו 90/10. יש תקופות בחיים שבהן אחד מבני הזוג צריך יותר תמיכה, או יותר עזרה. וזה בסדר. זה לא אומר שהזוגיות לא מאוזנת, זה רק אומר שאנחנו צריכים להיות גמישים ורגישים לצרכים של בן הזוג.
חשבתן פעם על זה? שבעצם, הרעיון של "50/50" הוא קצת מטעה? כאילו אנחנו מחלקים את החיים לשניים וכל אחד מקבל חצי. אבל החיים הם לא כאלה. הם דינמיים, הם משתנים, והם דורשים גמישות.
שותפות היא להבין שהחיים לא תמיד שווים, אבל האהבה תמיד צריכה להיות.
אז, אחרי כל מה שאמרתי, אני רוצה לשאול אתכן: מה הצעד הראשון שאתן יכולות לעשות כדי ליצור שותפות אמיתית בזוגיות שלכן? האם זה לדבר על הפחדים שלכן? האם זה להקשיב יותר לבן הזוג? האם זה לקבוע דייט שבועי רק לשניכם?
אני מזמינה אתכן לשתף אותי בתגובות למטה. אני אשמח לשמוע מה למדתן מהמאמר הזה, ומה אתן מתכוונות לעשות איתו. זכרו - שותפות אמיתית היא מסע, לא יעד. וזה מסע ששווה לצאת אליו יחד.
