אני זוכרת את הפעם הראשונה שהרגשתי את זה. את הניצוץ הזה, את הפרפרים בבטן, את התחושה שהכל אפשרי. הייתי מאוהבת בחיים, בעבודה שלי, בעצמי. ואז… החיים קרו.
שנים עברו, השגרה השתלטה, הציניות התגנבה, והניצוץ הזה… כבה. זה קרה לי, וזה קורה לכולנו.
אם את קוראת את זה, כנראה שאת מכירה את התחושה הזו. את הריקנות הקלה הזו, את השאלה החרישית שמכרסמת: "האם זהו זה?".
אל תדאגי, זה לא הסוף.
האמת היא? הניצוץ הזה לא באמת הולך לאיבוד. הוא רק מתחבא. צריך לדעת איך למצוא אותו שוב.
אז איך מחזירים את הקסם? איך מציתים מחדש את הניצוץ שאבד אחרי שנים של שחיקה, שגרה, או פשוט… חיים? זו לא הרצאה, זו שיחה. שיחה בינינו.
האשליה של אושר נצחי:
גדלנו על אגדות. על "חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". שטויות. האושר הוא לא יעד, הוא מסע. הוא גלים של עליות וירידות. לכן, הפעם הראשונה שניסיתי "להדליק" את הניצוץ, פשוט ניסיתי לשחזר את מה שהיה. טעות קריטית.
ניסיתי לחזור לאותה עבודה, לאותם תחביבים, לאותה גרסה של עצמי. זה לא עבד. כי אני השתנתי. החיים השתנו.
השינוי הוא קבוע, וההתנגדות אליו היא מתכון לסבל.
אבל מה כן עובד?
למצוא את ה"למה" החדש שלך:
אוקיי, זה נשמע כמו קלישאה מרוחה מאיזה ספר עזרה עצמית, נכון? אבל תקשיבי לי רגע.
סיימון סינק, בספרו "התחל עם למה", מדבר על החשיבות של הבנת הסיבה הבסיסית שמניעה אותנו. מה הדלק שמניע את המנוע? (Simon Sinek, Start With Why: How Great Leaders Inspire Everyone to Take Action, 2009).
אבל מה קורה כש"הלמה" הישן כבר לא רלוונטי? כשמטרות שהיו חשובות לנו פעם כבר לא מעוררות בנו תשוקה?
אז צריך למצוא "למה" חדש.
אצלי זה קרה כשנמאס לי מהעבודה שלי. הייתי מתוסכלת, שחוקה, ומרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי. ואז, יום אחד, שמעתי הרצאה על חשיבות ההתנדבות בקהילה. משהו שם פתאום הרגיש לי נכון. החלטתי להתנדב בעמותה שעוזרת לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ופתאום, הניצוץ התחיל להבהב מחדש.
התנדבות הזכירה לי שיש דברים גדולים ממני. שיש לי יכולת לעשות שינוי, אפילו קטן.
הקסם נמצא בפרטים הקטנים:
לא חייבים לעשות שינויים דרסטיים בחיים כדי להחזיר את הקסם. לפעמים, מספיק לשים לב לדברים הקטנים.
- תזונה: זה נשמע בנאלי, אבל תזונה משפיעה על הכל. על מצב הרוח, על האנרגיה, על היכולת שלנו ליהנות מהחיים. אני זוכרת תקופה שאכלתי רק אוכל מעובד וסוכר. הייתי עייפה, עצבנית, וחסרת כל חשק. כשהתחלתי לאכול יותר ירקות, פירות וחלבונים, פתאום הרגשתי הרבה יותר טוב. מדהים איך משהו פשוט כמו תזונה יכול לעשות הבדל כזה גדול.
- תנועה: גוף בתנועה הוא גוף שמח. לא צריך לרוץ מרתון. אפשר פשוט לצאת להליכה קצרה בטבע, לרקוד בבית לצלילי המוזיקה האהובה עליך, או לעשות יוגה. אני התחלתי לתרגל יוגה אחרי שנים שלא זזתי בכלל. בהתחלה זה היה קשה, אבל אחרי כמה שבועות התחלתי להרגיש הרבה יותר חיונית ואנרגטית.
- הקשבה: הקשבה לצרכים שלנו. להקשיב לגוף, להקשיב לרגשות, להקשיב לאינטואיציה. אנחנו כל כך עסוקים בלרצות אחרים, שאנחנו שוכחים מה אנחנו רוצים באמת.
אחרי תקופה ארוכה של עבודה אינטנסיבית בלי הפסקה, התחלתי להרגיש שאני מתרחקת מעצמי. לקחתי פסק זמן, נסעתי לבד לטיול בטבע, והקשבתי לעצמי. הבנתי שאני צריכה יותר זמן לעצמי, יותר זמן להירגע, יותר זמן לעשות דברים שאני אוהבת.
- יצירתיות: כולנו יצירתיים, גם אם אנחנו לא חושבים ככה. יצירתיות יכולה להתבטא בכל דבר: בציור, בכתיבה, בבישול, בגינון, בעיצוב הבית. אני התחלתי לכתוב בלוג אחרי שנים שלא כתבתי כלום. זה עזר לי לבטא את עצמי, לחלוק את המחשבות שלי עם העולם, ולהרגיש יותר חיה.
יצירתיות היא לא רק כישרון, היא צורך.
אבל הכי חשוב, תזכרי:
להיות סבלנית עם עצמך:
החזרת הניצוץ היא תהליך. זה לא קורה בן לילה. יהיו ימים טובים יותר וימים טובים פחות. יהיו רגעים של תקווה ורגעים של ייאוש. אבל הכי חשוב לא לוותר.
למה אני מספרת לך את כל זה? כי אני מאמינה בך. אני מאמינה שיש לך את הכוח להחזיר את הקסם לחיים שלך.
אז, איך את מתכוונת להדליק מחדש את הניצוץ שלך היום? שתפי אותי בתגובות. השיחה רק התחילה.
