אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי את המושג "שותפות בזוגיות". זה היה נשמע לי קר ומנוכר, כאילו מנסים להפוך את האהבה למאזן רווח והפסד. חשבתי לעצמי, "מה זה השטויות האלה? אנחנו זוג, לא עסק!"
אבל אז, אחרי כמה שנים של זוגיות, הבנתי שהאהבה היא רק הניצוץ הראשוני. כדי שהאש תבער לאורך זמן, צריך לבנות בית יציב, ובית יציב נבנה על יסודות של שותפות אמיתית.
המאמר הזה הוא לא מדריך טכני איך "לנהל" את הזוגיות שלכם. הוא יותר כמו שיחה אישית, מלב אל לב, על איך להפוך את הקשר שלכם לשותפות חזקה, תומכת ומספקת. איך ליצור מרחב שבו שניכם יכולים לפרוח, לצמוח ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמכם.
אני מבטיחה לכן, בסוף הקריאה, לא רק שתבינו מהי שותפות בזוגיות, אלא גם תרגישו את הכוח שלה ואת הפוטנציאל העצום הטמון בה. תרגישו מוכנות לצאת למסע מרתק, ביחד.
מה זה בכלל "שותפות" ולמה זה חשוב?
בואו נתחיל מההגדרה הפשוטה: שותפות היא מצב שבו שני צדדים חולקים משאבים, אחריות ומטרות. זה נשמע פשוט, נכון? אבל בזוגיות, זה הופך להיות הרבה יותר מורכב.
למה? כי בזוגיות מעורבים רגשות, ציפיות, פחדים וחוסר ביטחון. אנחנו לא תמיד רציונליים, ואנחנו לא תמיד יודעים להביע את הצרכים שלנו בצורה ברורה.
אבל הנה משהו שחשוב לזכור:
זוגיות היא לא תחרות, היא קואופרציה.
כשאתם רואים את בן או בת הזוג שלכם כחלק מצוות, אתם משנים את כללי המשחק. אתם כבר לא מנסים "לנצח", אלא מחפשים דרכים לעבוד ביחד, לתמוך אחד בשני ולהגיע ליעדים משותפים.
ד"ר ג'ון גוטמן, פסיכולוג וחוקר זוגיות ידוע, טוען בספרו "שבעת העקרונות לנישואים מצליחים" (Gottman, J. M., & Silver, N. (1999). The Seven Principles for Making Marriage Work. Orion Books), שאחד המרכיבים החשובים ביותר בזוגיות מאושרת הוא תחושת שוויון ושיתוף פעולה. הוא מדגיש את החשיבות של תקשורת פתוחה, אמפתיה ויכולת לפתור קונפליקטים בצורה בונה.
אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה נקודות למחשבה:
- חלוקת אחריות הוגנת – מי עושה מה בבית? מי אחראי על התקציב? האם החלוקה הזו הוגנת לשני הצדדים?
- הקשבה אמיתית – האם אתם באמת מקשיבים לבן או בת הזוג שלכם, או שאתם רק מחכים לתורכם לדבר?
- ויתור הדדי – האם אתם מוכנים לוותר לפעמים, גם אם זה לא הכי נוח לכם?
- תמיכה רגשית – האם אתם שם אחד בשביל השני ברגעים קשים?
- כבוד הדדי – האם אתם מכבדים את הדעות, הרצונות והצרכים של בן או בת הזוג שלכם?
אני זוכרת תקופה שבה אני ובן זוגי עבדנו שעות ארוכות. שנינו היינו עייפים ומתוסכלים, והבית התחיל להרגיש כמו זירת קרב. היינו רבים על דברים קטנים, והאווירה הייתה מתוחה.
אז הבנו שאנחנו חייבים לעשות שינוי. התחלנו לדבר על מה כל אחד צריך, ואיך אנחנו יכולים לתמוך אחד בשני. גילינו שבן זוגי הרגיש מוצף מהמטלות בבית, ואני הרגשתי שאני לא מקבלת מספיק תמיכה רגשית.
החלטנו לחלק מחדש את האחריות בבית, והתחלנו להקדיש יותר זמן איכות אחד לשני. זה לא היה קל, אבל לאט לאט, התחלנו להרגיש שוב כמו צוות.
אבל מה קורה כשזה לא עובד?
אף אחד לא אמר שזה יהיה קל. יהיו רגעים שבהם תרגישו שאתם לא מצליחים להגיע להסכמה, שאתם מדברים שפה אחרת, שאתם פשוט לא מבינים אחד את השני.
במצבים כאלה, חשוב לזכור כמה דברים:
קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים.
השאלה היא לא איך להימנע מקונפליקטים, אלא איך לנהל אותם בצורה בונה. איך להפוך אותם להזדמנות לצמיחה ולחיזוק הקשר.
אחת הטעויות הנפוצות שאנשים עושים בזוגיות היא לנסות "לנצח" בוויכוח. הם מתמקדים בהוכחה שהם צודקים, ולא בניסיון להבין את נקודת המבט של הצד השני.
במקום זה, נסו את הדברים הבאים:
- הקשיבו באמת – נסו להבין מה בן או בת הזוג שלכם מרגישים וחושבים, גם אם אתם לא מסכימים איתם.
- הביעו את הרגשות שלכם בצורה ברורה – אל תאשימו, אל תשפטו, פשוט שתפו במה שאתם מרגישים.
- חפשו פתרונות יצירתיים – אל תתקבעו על פתרון אחד, נסו לחשוב מחוץ לקופסה.
- זכרו את המטרה המשותפת – גם אם אתם חלוקים בדעותיכם, זכרו שאתם באותו צד.
הפילוסוף אלן דה בוטון טוען בספרו "רומנטיקה רציונלית" (de Botton, A. (2016). The Course of Love. Hamish Hamilton), שהאהבה הרומנטית היא רק שלב אחד במערכת יחסים, ושהאהבה האמיתית היא היכולת להתמודד עם קונפליקטים ולבנות קשר עמוק ויציב לאורך זמן.
אני זוכרת ויכוח סוער שהיה לי עם בן זוגי על נושא כספי. שנינו היינו לחוצים ומתוחים, והוויכוח יצא משליטה. אמרנו דברים שלא התכוונו אליהם, והאווירה הייתה קשה.
אחרי כמה ימים, ישבנו לדבר על מה שקרה. הבנו ששנינו היינו מונעים מפחד וחוסר ביטחון. החלטנו להיות יותר פתוחים וכנים אחד עם השני לגבי הצרכים והדאגות שלנו, ולנסות למצוא פתרונות שמתאימים לשנינו.
התובנה המפתיעה: שותפות היא לא רק חלוקת אחריות
אחרי שנים של ניסיון, הבנתי ששותפות בזוגיות היא לא רק חלוקת אחריות הוגנת או ניהול קונפליקטים בונה. היא משהו הרבה יותר עמוק ומשמעותי.
היא היכולת להיות אותנטיים אחד עם השני, לחשוף את הפגיעות שלנו, לבקש עזרה כשצריך, ולדעת שאנחנו אהובים ומוערכים בדיוק כמו שאנחנו, על כל החולשות והחסרונות שלנו.
שותפות היא היכולת להיות עצמכם לגמרי, בלי פחד משיפוטיות או דחייה.
כשאני חושבת על הזוגות המאושרים שאני מכירה, אני רואה דבר אחד משותף לכולם: הם בנו מערכת יחסים שבה הם יכולים להיות פתוחים, כנים ופגיעים. הם לא מנסים להסתיר את החולשות שלהם, אלא מקבלים אותן באהבה ובהבנה.
אבל איך עושים את זה? איך יוצרים מרחב בטוח שבו שני הצדדים יכולים להיות פגיעים?
- היו אמפתיים – נסו להבין מה בן או בת הזוג שלכם מרגישים, גם אם אתם לא מסכימים איתם.
- היו תומכים – הציעו עזרה ותמיכה ברגעים קשים.
- היו סלחנים – אל תשמרו טינה, למדו לסלוח ולשחרר.
- הביעו אהבה והערכה – אל תשכחו להגיד לבן או בת הזוג שלכם שאתם אוהבים אותם ומעריכים אותם.
- היו אותנטיים – אל תנסו להיות מי שאתם לא, היו עצמכם לגמרי.
הפסיכולוגית ברנה בראון כותבת בספריה "אומץ להיות פגיע" (Brown, B. (2012). Daring Greatly: How the Courage to Be Vulnerable Transforms the Way We Live, Love, Parent, and Lead. Gotham Books), על החשיבות של פגיעות ביצירת קשרים עמוקים ואותנטיים. היא טוענת שאנחנו חייבים להיות מוכנים לחשוף את הפגיעות שלנו כדי להתחבר לאחרים ברמה האמיתית.
אני זוכרת תקופה שבה הרגשתי מאוד בודדה בזוגיות שלי. הרגשתי שאני לא יכולה להיות עצמי לגמרי, שאני צריכה להסתיר חלקים ממני כדי להיות אהובה.
אז החלטתי לעשות שינוי. התחלתי להיות יותר פתוחה וכנה עם בן זוגי לגבי מה שאני מרגישה וחושבת. זה היה מפחיד, אבל זה גם היה משחרר. לאט לאט, התחלנו לבנות קשר עמוק ואותנטי יותר.
לסיכום (או שלא): המסע רק התחיל
אם הגעתן עד לכאן, אני מקווה שהצלחתן לקבל נקודת מבט שונה על מהי שותפות בזוגיות. וחשוב מכך, שאולי עוררתי בכן השראה לחשוב מחדש על הקשר שלכן, או על הציפיות שלכן מקשר עתידי.
חשוב לי להדגיש, שאין כאן פתרונות קסם ואין כאן עצות מוחלטות. מה שעובד עבור זוג אחד, לא בהכרח יעבוד עבור זוג אחר. אבל מה שבטוח, הוא שאהבה היא רק הצעד הראשון. היא הבסיס, אבל מעליה צריך לבנות בית יציב וחזק של שותפות, הבנה ותמיכה הדדית.
אז איפה אתן מרגישות שהשותפות שלכן הכי חזקה, ואיפה יש מקום לשיפור? אשמח לשמוע את המחשבות שלכן!
