האמת? תמיד קינאתי בזוגות האלה. אתם יודעים, אלה שמסיימים ארוחת ערב עם פרץ צחוק, כאילו הם שמעו את הבדיחה הכי טובה בעולם. אני, לעומת זאת, מצאתי את עצמי לא פעם תוהה אם הקריירה שלי כמאמנת זוגית מסתכמת בניסיון נואש להדביק טלאים על ספינה טובעת. אבל אז הבנתי משהו.
האמת היא, שחשבתי שהסוד טמון באיזו טכניקה סודית, תרגיל תקשורת מתוחכם או אפילו – תסלחו לי שאני אומרת – סקס טוב יותר. אבל ככל שלמדתי יותר, הקשבתי ליותר זוגות, וכן, גם ניסיתי בעצמי, גיליתי שהסיפור הרבה יותר עמוק, ויותר מפתיע.
הבטחתי לעצמי שלא אהפוך למרצה משעממת, אז בואו נדבר תכל'ס. מה באמת קורה שם? איך הם מצליחים לשמור על הניצוץ, על החיוך, על החיבור העמוק הזה אחרי כל כך הרבה שנים?
1. מעבר למילים: אמנות ההקשבה האמיתית (והלא מושלמת)
תקשיבו, אנחנו שומעים את זה כל הזמן: "תקשורת היא המפתח!" אבל מה זה אומר בפועל? זה לא רק להגיד את מה שאתם מרגישים (למרות שזה חשוב), אלא באמת לשמוע את מה שהצד השני מנסה להגיד, גם כשהמילים לא יוצאות מושלמות.
זוכרים את המחקר של ג'ון גוטמן על "ארבעת פרשי האפוקליפסה של הזוגיות"? (Gottman, J. M. (1999). The marriage clinic: A research-based approach. W. W. Norton & Company). הוא טען שביקורת, בוז, התגוננות והתעלמות הם סימנים מבשרי רעות. אבל מה שהוא לא אמר זה שאפשר לטעות, וזה בסדר.
הטעות הכי גדולה שלי? פעם אחת, בזמן ויכוח עם בן זוגי, פשוט התעלמתי. ניתקתי קשר עין, התחלתי לגלול בטלפון. אחר כך הבנתי שזה לא היה קשור למה שהוא אמר, אלא לחרדה שלי מלהתמודד עם הרגשות שלי.
וזה בדיוק העניין – הקשבה אמיתית היא לא רק לשמוע את המילים, אלא לנסות להבין את הרגשות, הפחדים, החלומות שמסתתרים מאחוריהן. זה אומר לשים בצד את האגו, את הצורך להיות צודקים, ולהתמקד במה שהצד השני באמת צריך. קשה? ברור. אפשרי? בהחלט.
נקודה למחשבה: מתי בפעם האחרונה הקשבתם באמת, בלי לתכנן כבר את התגובה שלכם?
2. הומור כנשק סודי (אבל זהיר)
צחוק זה דבר מדהים. הוא משחרר אנדורפינים, הוא מקרב לבבות, והוא יכול להפוך כל ויכוח מטורף להזדמנות לצחוק על עצמנו. אבל הומור יכול להיות גם חרב פיפיות.
הנה משהו שאולי לא חשבתם עליו: מחקרים מראים שהומור ציני או סרקסטי, במיוחד בזמני מתח, יכול להזיק לקשר יותר מאשר להועיל (לדוגמה: Martin, R. A. (2007). The psychology of humour: An integrative approach. Elsevier Academic Press). למה? כי הוא יכול להרגיש כמו התקפה סמויה, כמו זלזול.
הסוד הוא להשתמש בהומור כדי להקל על המצב, לא כדי לנצח בו. לצחוק יחד, לא אחד על השני. לדעת מתי אפשר להרשות לעצמכם בדיחה קטנה, ומתי עדיף להיות רציניים.
זה מצחיק, אבל זה נכון: צחוק הוא כמו תבלין – יותר מדי ממנו יכול להרוס את כל התבשיל.
3. פרגון אמיתי: לראות את הטוב אחד בשני (גם כשקשה)
כולנו יודעים שחשוב להחמיא אחד לשני, אבל אני לא מדברת על מחמאות שטחיות כמו "איזה יופי את נראית". אני מדברת על פרגון אמיתי, מעומק הלב, שמבוסס על הערכה כנה למי שהצד השני הוא.
זה אומר לשים לב למאמצים הקטנים, לכישרונות המיוחדים, לערכים החשובים. זה אומר להגיד "תודה" על הדברים שלרוב אנחנו לוקחים כמובן מאליו.
אחת התובנות המפתיעות ביותר שלי הגיעה דווקא משיחה עם זוג שחגג 50 שנות נישואים. כששאלתי אותם מה הסוד שלהם, האישה פשוט אמרה: "הוא תמיד ראה בי את הטוב, גם כשאני לא ראיתי אותו בעצמי".
הטריק הוא פשוט: חפשו את הטוב, תמצאו אותו. תתמקדו בו, תגלו אותו. והכי חשוב – תגידו אותו.
4. שבירת שגרה: להמציא את עצמכם מחדש (ביחד)
זה אולי נשמע קלישאתי, אבל שגרה יכולה להיות האויב הכי גדול של כל קשר. אחרי שנים ביחד, קל ליפול לדפוסים קבועים, להפסיק לנסות דברים חדשים, להתרגל לנוחות של המוכר והידוע.
הבעיה היא, שהחיים משתנים. אנחנו משתנים. ואם אנחנו לא מתפתחים ביחד, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו הולכים בדרכים נפרדות.
אז מה עושים? יוצאים מאזור הנוחות. מנסים דברים חדשים. לומדים משהו חדש. מטיילים למקום חדש. העיקר הוא לא להפסיק לזוז, לא להפסיק להתפתח, לא להפסיק להמציא את עצמכם מחדש – ביחד.
אגב, זוכרים את הטיול ההוא שחלמתם עליו? אולי הגיע הזמן להזמין כרטיסים…
אז מה למדנו? שהסוד של זוגות שעדיין צוחקים יחד הוא לא איזו נוסחה קסומה, אלא שילוב של הקשבה אמיתית, הומור זהיר, פרגון כנה ושבירת שגרה מתמדת. זה עבודה קשה, אבל היא שווה את זה.
וכן, גם אחרי כל השנים האלה, אני עדיין לומדת. עדיין טועה. עדיין מנסה. אבל אני יודעת דבר אחד בטוח: אין דבר יותר יפה ומספק מלראות זוג מאוהב, צוחק, וממשיך לצמוח ביחד.
אז מה אתכם? מה הדבר הכי מצחיק שקרה לכם לאחרונה עם בן/בת הזוג? שתפו אותי בתגובות!
