אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי עד כמה הרשתות החברתיות משפיעות עלי. הייתי אמורה לכתוב תזה, ומצאתי את עצמי גוללת באינסטגרם במשך שעות. זה היה כמו כוח בלתי נראה שסחף אותי, והרגשתי אשמה ונורא עם עצמי. אמרתי לעצמי, "די, נעמה! זה לא יכול להימשך ככה".
היום, אני יכולה להגיד בפה מלא שאני במקום הרבה יותר טוב. עברתי דרך ארוכה, עם הרבה ניסוי וטעייה, ונפלתי לא מעט פעמים. אבל למדתי כמה דברים חשובים, ואני רוצה לחלוק אותם אתכן.
אז איך באמת מצליחים לא להיסחף ברשתות החברתיות? שאלה מצוינת. התשובה, כמו תמיד, מורכבת.
מודעות - הצעד הראשון לשינוי
הדבר הראשון והכי חשוב הוא פשוט לשים לב. לשים לב לכמה זמן אנחנו מבלים ברשתות, מה אנחנו מרגישים תוך כדי, ומה קורה אחרי. האם אנחנו מרגישים טוב יותר או גרוע יותר? האם אנחנו מלאי השראה או ריקנות?
אני יודעת, זה נשמע מובן מאליו, אבל תחשבו על זה רגע: כמה פעמים אנחנו גוללים באופן אוטומטי, בלי לחשוב בכלל? זה כמו לאכול חטיף מול הטלוויזיה - אנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו אוכלים, עד שהשקית ריקה.
אז קחו רגע לעצור ולשאול את עצמכם: למה אני גוללת עכשיו? מה אני מחפשת? ומה אני מקווה להשיג? לפעמים, רק השאלה הזאת יכולה לעשות את כל ההבדל.
מקורות מפתיעים - כוחה של הפסיכולוגיה ההתנהגותית
אחד הדברים שהכי עזרו לי היה ללמוד על פסיכולוגיה התנהגותית. כן, אני יודעת, זה נשמע קצת משעמם, אבל תאמינו לי, זה ממש לא.
למשל, גיליתי שהרשתות החברתיות מתוכננות בדיוק כמו מכונות מזל. כל גלילה היא כמו משיכה בידית, ואנחנו אף פעם לא יודעים מה נקבל. זה יוצר תחושה של ציפייה מתמדת, שגורמת לנו לחזור שוב ושוב.
כדאי לחפש מחקרים על התמכרות לטכנולוגיה, כמו אלו שנעשים באוניברסיטת סטנפורד (לדוגמה, עבודותיו של פרופ' בי ג'יי פוג). ההבנה של המנגנונים הפסיכולוגיים האלה נותנת לנו כוח לשלוט בהם.
להחליף הרגל בהרגל - זה עובד!
אז הבנו שאנחנו צריכים להיות מודעים יותר. יופי. אבל מה עושים בפועל? איך עוצרים את הגלילה האוטומטית הזאת?
אני גיליתי שהדרך הכי טובה היא להחליף הרגל בהרגל. במקום סתם להגיד לעצמנו "אני לא אגלוש יותר באינסטגרם", אנחנו צריכים למצוא משהו אחר לעשות במקום זה.
לדוגמה, אפשר לקרוא ספר, לצאת להליכה, או לדבר עם חבר. זה לא משנה מה נעשה, העיקר שנמלא את החלל הזה במשהו חיובי יותר.
למה זה לא עובד תמיד?
אבל הנה האמת: זה לא תמיד עובד. יש ימים שבהם אני פשוט נכנעת וגוללת שעות. ואתם יודעים מה? זה בסדר.
הדבר הכי חשוב הוא לא להיות קשים עם עצמנו. כולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות. העיקר הוא ללמוד מהטעויות האלה ולהמשיך הלאה.
הפתעה! רשתות חברתיות ככלי עוצמתי
עכשיו, הנה הפתעה: רשתות חברתיות יכולות להיות גם כלי עוצמתי מאוד. הן יכולות לחבר אותנו עם אנשים מכל העולם, לעזור לנו ללמוד דברים חדשים, ולקבל השראה.
אבל כדי להשתמש בהן בצורה חיובית, אנחנו צריכים להיות מודעים לבחירות שלנו. אנחנו צריכים לבחור את מי אנחנו עוקבים אחריו, את התוכן שאנחנו צורכים, ואת האופן שבו אנחנו מתקשרים עם אחרים.
מה אנחנו באמת מחפשים?
בסופו של דבר, השאלה הכי חשובה היא מה אנחנו באמת מחפשים ברשתות החברתיות. האם אנחנו מחפשים אישור? האם אנחנו מחפשים בריחה? או שאנחנו מחפשים קשר אמיתי ומשמעותי?
אני גיליתי שרוב הזמן, אני פשוט מחפשת קשר. אני רוצה להרגיש שאני חלק ממשהו גדול יותר, שאני לא לבד. וזה בסדר גמור.
אבל אני גם יודעת שהקשר הכי אמיתי ומשמעותי נמצא מחוץ לרשת. הוא נמצא בשיחות עם חברים, בחיבוקים עם משפחה, ובחוויות משותפות עם אנשים שאנחנו אוהבים.
אז בואו נזכור את זה בפעם הבאה שאנחנו מתחילים לגלול. בואו נזכור שיש עולם שלם שמחכה לנו בחוץ, עולם מלא בקשר אמיתי ומשמעותי.
אני משתפת את התובנות האלו מתוך ניסיון אישי, מתוך מאבקים ומתוך רצון אמיתי לעזור. אני לא מומחית עם תשובות מוחלטות, אלא חברה למסע שמוכנה לחלוק את מה שלמדה בדרך.
מה אתכם? מה הדבר הכי גדול שלמדתם על עצמכם בהקשר של רשתות חברתיות? שתפו אותי, אשמח לשמוע.
