האמת? פעם חשבתי שלשחרר שליטה זה לוותר. להרים ידיים. להודות בכישלון. עד שיום אחד, מרוב אחיזה הדוקה מדי, פשוט שברתי משהו.
זוכרת את הפעם הראשונה שניסית ללמוד לרכב על אופניים? הלחץ לא ליפול, האחיזה הנואשת בכידון, הזיעה הקרה? בדיוק ככה הרגשתי בחיים שלי. מנסה לשלוט בכל פרט, בכל תרחיש, בכל אדם. עד שהבנתי שזה לא עובד. שזה פשוט לא אפשרי.
ההבטחה שלי אלייך? בסוף הקריאה, לא רק תביני למה לשחרר שליטה זה לא חולשה, אלא תגלי איך זה יכול להיות הכוח הכי גדול שלך. ותביני ששפיות זה לא מילה גסה.
אז איך משחררים שליטה בלי לאבד את הראש? בואי נצלול פנימה.
מהפכת השחרור: לשנות פרספקטיבה
קודם כל, בואי נדבר על מה זה לא. לשחרר שליטה זה לא אומר להפסיק לדאוג או לוותר על המטרות שלך. זה לא אומר להיות פסיביים או אדישים. זה אומר לבחור מה לשלוט בו, ואיך.
פסיכולוגים כמו ד"ר סטיבן הייז, מייסד ACT (Acceptance and Commitment Therapy), מדברים על החשיבות של גמישות פסיכולוגית. במילים פשוטות? היכולת לקבל את מה שאי אפשר לשנות, ולהתמקד במה שכן אפשר. (Hayes, S. C., Luoma, J. B., Bond, F. W., Masuda, A., & Lillis, J. (2006). Acceptance and commitment therapy: Model, processes, and outcomes. Behaviour Research and Therapy, 44(1), 1-25.).
אני זוכרת תקופה בעבודה שבה הייתי משוכנעת שאם רק אעבוד יותר שעות, אשלוט בכל הפרויקטים, אענה על כל המיילים – הכל יהיה מושלם. טעות! סיימתי שחוקה, מתוסכלת, ועם איכות עבודה ירודה. זה היה שיעור מאלף.
רגע, האם זה אומר פשוט לוותר על הכל? ממש לא. אנחנו צריכים לשאוף למצוינות, אבל לא לשלמות. יש הבדל עצום.
האמנות של הבחירה: איפה להשקיע את האנרגיה שלך?
אז איך עושים את זה בפועל? איך בוחרים במה לשלוט? שאלה מצוינת.
הנה טריק קטן שאני אוהבת להשתמש בו: דמייני שיש לך "דלי שליטה". הוא מלא באנרגיה, זמן, ותשומת לב. את יכולה לשפוך את הדלי הזה על כל דבר – עבודה, משפחה, חברים, תחביבים. אבל הדלי הזה הוא סופי. אם תשפכי אותו על דברים שלא באמת חשובים, לא יישאר לך כלום לדברים שכן.
מה הדברים האלה עבורך? מה הדברים שבלי שליטה בהם, את מרגישה אבודה?
עבורי, זה אומר להשקיע את האנרגיה שלי בבריאות שלי (שינה טובה, תזונה נכונה, פעילות גופנית), ביחסים המשמעותיים שלי (בעלי, המשפחה שלי, החברים הקרובים שלי), ובעבודה שממלאת אותי (יצירת תוכן כמו זה!). כל השאר? יכול לחכות.
ויודעת מה? גיליתי משהו מפתיע. כששיחררתי שליטה על דברים שלא באמת משנים, הדברים שכן חשובים פרחו.
הסוד הגדול: הקבלה הרדיקלית
אחד הדברים שהכי עזרו לי לשחרר שליטה היה ללמוד לקבל את מה שאי אפשר לשנות. זה נשמע פשוט, אבל זה קשה ליישום.
יש דברים בחיים שאנחנו פשוט לא יכולים לשלוט בהם: מזג האוויר, דעות של אנשים אחרים, העבר שלנו, מחלות. הניסיון לשלוט בדברים האלה הוא מתכון בטוח לתסכול.
אבל מה אם במקום להילחם בזה, נקבל את זה? מה אם נאפשר לדברים להיות כמו שהם?
עבורי, זה אומר להפסיק להילחם בחרדות שלי. במקום לנסות להדחיק אותן, אני מקשיבה להן. אני שואלת אותן מה הן מנסות להגיד לי. וזה, באופן מוזר, מפחית את העוצמה שלהן.
זוכרת שאמרתי לך על שיחרור שליטה, אז זהו, זה לא אומר להפסיק לדאוג. זה אומר לשנות איך אנחנו מגיבים לדאגה.
שפיות ככוח: למצוא את האיזון הפנימי
אוקיי, אז שיחררנו קצת שליטה, קיבלנו את מה שאי אפשר לשנות, ועכשיו? איך שומרים על שפיות?
הנה כמה דברים שעובדים בשבילי:
- מיינדפולנס: תרגול של נוכחות ברגע הזה. זה לא אומר להיות בודהה, זה אומר פשוט לשים לב לנשימה שלך, לתחושות בגוף שלך, למחשבות שעוברות לך בראש, בלי לשפוט אותן.
- טבע: לצאת לטייל בטבע, לראות עצים, להרגיש את האדמה מתחת לרגליים. זה מחבר אותנו למשהו גדול מאיתנו.
- יצירתיות: לצייר, לכתוב, לרקוד, לבשל, כל דבר שמאפשר לנו לבטא את עצמנו.
- קשרים: לדבר עם אנשים שאוהבים אותנו, להרגיש שייכים, לקבל תמיכה.
כל הדברים האלה עוזרים לי למצוא את האיזון הפנימי שלי. הם מזכירים לי שאני לא צריכה לשלוט בהכל כדי להיות מאושרת.
הנה שאלה שמטרידה אותי לפעמים: האם בכלל אפשר להגיע לאיזון מושלם? האם זה בכלל ריאלי? אני לא בטוחה. אבל אני יודעת שהמסע לשם שווה את זה.
הדרך עוד ארוכה… והיא בסדר גמור
האמת? אני עדיין לומדת. עדיין נופלת. עדיין מנסה לשלוט בדברים שאני לא צריכה. אבל אני גם יותר טובה בלהבחין בזה, ויותר טובה בלתקן את זה.
אני לא מבטיחה לך שזה יהיה קל. אבל אני מבטיחה לך שזה יהיה שווה את זה. כי בסופו של דבר, לשחרר שליטה זה לא לוותר על החיים שלך. זה לקבל אותם במלואם.
אז מה את חושבת? מה הדבר הראשון שאת מוכנה לשחרר ממנו שליטה היום? ספרי לי בתגובות. אני ממש רוצה לשמוע.
