האמת? ישבתי אתמול על הספה, בהיתי בתקרה, ופשוט הרגשתי… מובסת. שוב פעם הבעיה הזאת צצה, כמו עשב שוטה עיקש בגינה. זה מעצבן, נכון? את משקיעה, מנסה, פותרת – ובום! אחרי כמה זמן זה חוזר.
פעם הייתי חושבת שאני פשוט לא מספיק טובה, לא מספיק חכמה כדי להתמודד עם זה. אבל למדתי משהו חשוב: זה לא תמיד קשור אלייך. זה קשור לאיך שאנחנו ניגשות לבעיות האלה.
אז מה ההבדל בין פתרון זמני לפתרון אמיתי? בואי נצלול פנימה.
האם אנחנו בכלל מנסות לפתור את הבעיה הנכונה?
הרבה פעמים, אנחנו מתמקדות בסימפטומים, לא בשורש הבעיה. זה כמו לקחת אקמול כשכואב הראש, אבל לא לברר למה הראש כואב מלכתחילה.
זוכרת את הפעם ההיא, בעבודה, שהייתי כל הזמן מאחרת עם הדוחות? הרגשתי שאני פשוט לא מספיקה, שאני צריכה לעבוד יותר שעות. אבל אז הבנתי משהו: הבעיה האמיתית לא הייתה מחסור בזמן, אלא חוסר ארגון וחוסר הבנה של התוכנה שבה אני עובדת. ברגע שהתמקדתי בזה, פתאום היו לי מלא שעות פנויות!
איך מגלים מה השורש? שאלי את עצמך "למה" – שוב ושוב. כמו ילדה קטנה נודניקית. למה את מרגישה ככה? למה זה קורה? למה זה חשוב לך? לפעמים התשובה האמיתית תפתיע אותך.
"פתרון" או תחבושת? ההבדל הדק שמבדיל בין הקלה זמנית לשינוי אמיתי
לפעמים אנחנו כל כך רוצות הקלה מיידית, שאנחנו מוותרות על פתרון אמיתי. זה מובן לגמרי! אנחנו עסוקות, עייפות, רוצות כבר לסיים עם זה. אבל חשוב לזכור: פתרון זמני הוא כמו תחבושת – הוא מסתיר את הפצע, אבל לא מרפא אותו.
רגע של ספקנות: האם יכול להיות שאני מפחדת מהשינוי האמיתי שיגיע עם פתרון מלא?
קחי לדוגמה את הנושא של דיאטה. כמה פעמים עשית דיאטה קיצונית, ירדת במשקל, ואז הכל חזר? אני מכירה את זה מקרוב. הבעיה היא שהדיאטה הקיצונית היא פתרון זמני – היא לא משנה את ההרגלים שלך, את היחס שלך לאוכל. פתרון אמיתי הוא שינוי אורח חיים, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית. זה לוקח יותר זמן, זה יותר קשה, אבל זה שווה את זה.
הקסם שבפרספקטיבה: איך לשנות את זווית הראייה ולראות פתרונות חדשים
לפעמים אנחנו פשוט תקועות באותה צורת חשיבה, באותה זווית ראייה. אנחנו רואות את הבעיה ככה, ומתקשות לדמיין דרך אחרת.
אני זוכרת שקראתי פעם מחקר (מקור 1 – "Mindset: The New Psychology of Success" מאת קרול דווק) על אנשים עם "מיינדסט מקובע" לעומת אנשים עם "מיינדסט צמיחה". אנשים עם מיינדסט מקובע רואים כישלון כהוכחה לחוסר יכולת, בעוד שאנשים עם מיינדסט צמיחה רואים כישלון כהזדמנות ללמידה. זה שינה לי את כל הגישה! פתאום, כישלונות לא הפחידו אותי, אלא עניינו אותי.
תובנה מפתיעה: הבעיה היא לא הבעיה, הבעיה היא הגישה שלנו לבעיה.
איך משנים זווית ראייה? דבר ראשון, תנסי להסתכל על הבעיה כאילו היא לא שלך. דמייני שחברה טובה שלך מספרת לך על הבעיה הזאת – מה היית מייעצת לה? דבר שני, תנסי לשאול אנשים אחרים מה דעתם. לפעמים, נקודת מבט חיצונית יכולה לחשוף פתרונות שלא חשבת עליהם. דבר שלישי, קראי, למדי, תחקרי. ככל שתחשפי ליותר רעיונות, כך תהיי יותר פתוחה לפתרונות חדשים. (מקור 2 – הרצאת TED של סיימון סינק "How great leaders inspire action")
להיות סבלנית, אבל לא פסיבית: המסע האינסופי לפתרון בעיות
האמת היא שאין פתרונות קסם. אין כפתור אחד שלוחצים עליו והכל מסתדר. פתרון בעיות הוא מסע, תהליך, למידה מתמשכת. יהיו ימים שתרגישי שאת מתקדמת, ויהיו ימים שתרגישי שאת חוזרת אחורה. זה בסדר.
אני לא אשקר, לפעמים זה מתסכל. אבל למדתי שאם אני מתייחסת לבעיות כאל הזדמנויות לצמיחה, אז גם כשהן חוזרות, אני לא מרגישה מובסת. אני מרגישה חזקה יותר, חכמה יותר, מוכנה יותר.
הודאה: אני עדיין לומדת. אני עדיין עושה טעויות. אבל אני משתפרת, צעד אחרי צעד.
אז מה עכשיו? קחי רגע, תנשמי עמוק, ותשאלי את עצמך: מה הבעיה האמיתית? מה את באמת צריכה? ותזכרי: את לא לבד. אנחנו כולנו במסע הזה ביחד.
אני באמת סקרנית לשמוע: אילו בעיות חוזרות ונשנות יש לך בחיים? ומה ניסית לעשות כדי לפתור אותן? שתפי אותי, אני כאן כדי להקשיב וללמוד.
