למה אנחנו לא עושים מה שטוב לנו? התשובה המפתיעה שאף אחד לא מספר לכם

A young woman with blonde curly hair smiling warmly.
למה אנחנו לא עושים מה שטוב לנו? נעמה חושפת את התשובה המפתיעה, מבוססת מדע וניסיון אישי, שתשנה את הגישה שלך לשינוי הרגלים.

היי, נעמה כאן. תהיתם פעם למה אנחנו כל כך טובים בלדעת מה טוב לנו, אבל כל כך גרועים ביישום? אני יודעת שאני כן.

האמת? שנים הייתי בטוחה שהבעיה היא עצלנות, חוסר משמעת עצמית, או איזושהי תכונה אופי דפוקה. אבל אז, באמצע עוד ניסיון כושל להתחיל דיאטה (שוב!), זה היכה בי כמו פטיש – זה לא אני, זה המנגנון.

אז למה לעזאזל אנחנו לא עושים מה שטוב לנו, אם אנחנו יודעים בדיוק מה זה?

כי המוח שלנו לא תמיד חבר שלנו.

(רגע של תובנה! לפעמים המשפטים הכי פשוטים הם הכי עוצמתיים.)

תראו, המוח שלנו התפתח כדי לשמור עלינו בחיים, לא כדי שנהיה מאושרים, בריאים או מסופקים. זה אומר שהוא מכוון להישרדות, ומה שנראה לנו הגיוני וטוב, לא תמיד תואם את האינטרסים העמוקים של המוח הקדמון.

דוגמה קלאסית: מתוק. כולנו יודעים שסוכר בכמויות מוגזמות זה רע. אבל המוח שלנו אוהב את זה. למה? כי פעם, כשסוכר היה נדיר, הוא סיפק אנרגיה זמינה והגדיל את הסיכויים שלנו לשרוד. היום, זה פשוט גורם לנו להרגיש רע ולהשמין, אבל המוח עדיין מגיב כמו פעם.

אז מה עושים? מנתקים את המוח?

חלילה! אבל כן צריך להבין את המשחק.

קראתי פעם מחקר מעניין מאוד (ראו למשל את הספר Thinking, Fast and Slow של דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה), שמדבר על שני "מערכות חשיבה" במוח שלנו – "מערכת 1" שהיא אינטואיטיבית, מהירה ואוטומטית, ו"מערכת 2" שהיא אנליטית, איטית ומודעת. מערכת 1 היא זו שאחראית על הדחפים והתגובות המיידיות שלנו, בעוד מערכת 2 יכולה לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות יותר.

הבעיה היא שמערכת 1 תמיד מגיבה ראשונה. היא כמו ילד קטן שרוצה ממתק עכשיו, בלי לחשוב על ההשלכות. מערכת 2 צריכה להתערב ולשכנע אותו אחרת, וזה דורש מאמץ.

וכאן אנחנו מגיעים לתובנה המפתיעה: זה לא עניין של כוח רצון, זה עניין של ניהול אנרגיה.

כשאנחנו עייפים, לחוצים או רעבים, מערכת 2 שלנו מתקשה לתפקד. זה כאילו הסוללה שלה חלשה. ואז מערכת 1 משתלטת, ואנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים עוגה שלמה מול הטלוויזיה, למרות שרצינו להתחיל דיאטה.

אז מה עושים? איך משתלטים חזרה על המצב?

כמה טיפים מהניסיון האישי שלי:

  • שינה איכותית: זה קלישאתי, אבל אמיתי. כשאנחנו ישנים טוב, מערכת 2 שלנו טעונה ומסוגלת להתמודד עם הפיתויים.
  • ארוחות סדירות: רעב הוא האויב של קבלת החלטות מושכלות. כשמפלס הסוכר בדם יורד, המוח שלנו פועל מתוך הישרדות, ואנחנו נעשה הכל כדי להשיג אנרגיה מהירה.
  • תכנון מראש: כשאנחנו מתכננים מראש מה נאכל, מתי נתאמן ואיך נתמודד עם מצבים מלחיצים, אנחנו מקלים על מערכת 2 לקבל את ההחלטות הנכונות ברגע האמת.
  • סביבה תומכת: הסביבה שלנו משפיעה עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים. אם אנחנו מוקפים בחברים שאוכלים ג'אנק פוד ולא עושים ספורט, יהיה לנו קשה מאוד לשנות את ההרגלים שלנו.
  • חמלה עצמית: אף אחד לא מושלם. כשאנחנו עושים טעות, אל תלקו את עצמכם. פשוט קומו, נקו את האבק ותמשיכו הלאה.

אני יודעת, זה נשמע פשוט, אבל זה לא קל. שינוי הרגלים דורש זמן, סבלנות ומאמץ. אבל אני מבטיחה לכם, זה שווה את זה.

(עוד רגע של תובנה: קבלה עצמית היא לא תירוץ לחוסר מעש, אלא הבסיס לשינוי אמיתי.)

עוד משהו חשוב – אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. תתחילו בקטן. תבחרו תחום אחד שחשוב לכם, ותתמקדו בו. לדוגמה, אם אתם רוצים לאכול בריא יותר, תתחילו בלהוסיף יותר ירקות לארוחות שלכם. או אם אתם רוצים להתחיל להתאמן, תתחילו בהליכה קצרה של 10 דקות ביום.

זה בסדר לגמרי אם מדי פעם אתם נופלים. כולנו נופלים. העיקר זה לקום ולהמשיך לנסות.

לסיום, אני רוצה להזכיר לכם משהו חשוב: המסע הזה הוא שלכם. אתם לא צריכים לעשות את זה בשביל אף אחד אחר, רק בשביל עצמכם.

(כאן יש את נקודת המפנה: לא מדובר ב"צריך", אלא ב"רוצה".)

מה אתם רוצים להשיג? איך אתם רוצים להרגיש? מה יגרום לכם להיות מאושרים יותר?

תקדישו זמן לחשוב על השאלות האלה. ותזכרו, אתם לא לבד. כולנו נאבקים באותם דברים. אבל ביחד, אנחנו יכולים לעזור אחד לשני להשיג את המטרות שלנו.

אז שתפו אותי – מה הדבר האחד שאתם רוצים לשנות בחיים שלכם? ואילו צעדים אתם הולכים לנקוט כדי להשיג את זה? אני כאן כדי להקשיב, לתמוך ולעודד. ביחד, נעשה את זה!