אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. באמת נדבר. כמה פעמים קראתן מאמרים מפוצצים בעצות "סופר יעילות" על איך לשנות את החיים שלכן, ואז... כלום. נאדה. ניסיתן, התאמצתן, ואחרי שבוע התייאשתן וחזרתן להרגלים הישנים?
אני יודעת, כי זה קרה לי מיליון פעם. הייתי קוראת, מתלהבת, מורידה אפליקציה חדשה, ואז...בום! – הכל קורס. זה גרם לי להרגיש כאילו יש לי איזה פגם מהותי. כאילו אני פשוט לא בנויה לשינוי.
אבל אז הבנתי משהו – הבעיה לא הייתה בי. הבעיה הייתה בגישה.
האמת היא, ששינוי אמיתי לא קורה בבום. הוא קורה לאט, בהדרגה, ובדרך הכי לא צפויה שיש. חשבתן פעם למה אנחנו כל כך מתקשות לשנות דברים? כי אנחנו מנסות לשנות הכל בבת אחת! זה כמו לנסות להזיז הר שלם עם כפית.
אני אספר לכן משהו שלמדתי מספר מדהים על שינוי הרגלים, "Atomic Habits" של ג'יימס קליר (James Clear). הוא טוען שהשינויים הקטנים, האטומיים, הם אלה שמצטברים לתוצאות הגדולות. זה לא סוד, אבל איכשהו אנחנו תמיד שוכחות את זה.
אז איך עושים את זה? איך לוקחים את הרעיון הזה ומתרגמים אותו למציאות?
1. התחילו בקטן, אבל ממש קטן.
אל תגידו "אני אתחיל להתאמן שעה ביום". תגידו "אני אעשה 5 דקות של מתיחות". כן, זה נשמע מגוחך. אבל זו כל הנקודה. זה צריך להיות כל כך קל, שלא תהיה לכן שום סיבה לא לעשות את זה.
לדוגמה, אני רציתי להתחיל לכתוב יותר. ניסיתי להקדיש לזה שעות, אבל זה תמיד הרגיש לי כמו מטלה ענקית. ואז החלטתי להתחיל לכתוב 5 דקות ביום. רק 5 דקות. זה היה כל כך קל, שהצלחתי לדבוק בזה. ואחרי כמה חודשים, ה-5 דקות האלה הפכו לשעה, לפעמים אפילו יותר.
2. תהפכו את זה למהנה.
שינוי לא חייב להיות סבל. להיפך! אם אתן לא נהנות מזה, אתן לא תחזיקו מעמד. תחשבו איך אתן יכולות להפוך את השינוי למשהו כיפי.
אני, למשל, שונאת לנקות. אבל גיליתי שאם אני שומעת פודקאסט מעניין בזמן שאני מנקה, זה הופך את זה להרבה יותר נסבל. פתאום, אני אפילו מחכה לזה! (טוב, אולי קצת מגזימה).
הנה עוד מקור מעניין – מחקר שפורסם ב-"Journal of Positive Psychology" מצא שאנשים שמקשרים פעולות חדשות לחוויות חיוביות נוטים יותר לדבוק בהן לאורך זמן. זה הגיוני, לא?
3. תהיו סבלניות עם עצמכן.
יהיו ימים שבהם לא תצליחו. זה בסדר. אל תכו את עצמכן על זה. פשוט תחזרו לזה למחרת. אל תתנו לנפילות קטנות להרוס את כל המאמץ שלכן.
אני זוכרת תקופה שהתחלתי ללמוד שפה חדשה. היו לי ימים שהרגשתי שאני לא מתקדמת בכלל. הייתי מתסכולת ורציתי לוותר. אבל אז הזכרתי לעצמי שאני עושה את זה בשביל הכיף, ולא בשביל להיות גאונה בשפה הזו. זה עזר לי להוריד לחץ ולהמשיך להתקדם, אפילו לאט.
4. תמצאו לעצמכן קהילה תומכת.
זה יכול להיות חבר, בן משפחה, או קבוצה בפייסבוק. חשוב שתהיו מוקפות באנשים שמבינים את המסע שלכן ויכולים לתמוך בכן כשקשה.
אני גיליתי כמה קבוצות וואטסאפ של נשים שמתאמנות יחד, וזה פשוט שינה לי את החיים. פתאום, לא הייתי לבד במאבק. היה לי עם מי להתייעץ, להתלונן, ולחגוג ניצחונות קטנים.
אני מודה, אני ממש לא תמיד מצליחה לעמוד בכל העצות האלה. יש לי ימים שאני מרגישה כאילו אני עושה צעד אחד קדימה ושניים אחורה. אבל אני מזכירה לעצמי שזה חלק מהתהליך.
אז מה הנקודה שלי? הנקודה היא ששינוי אמיתי הוא לא מרוץ, הוא מסע. תהנו מהדרך, תהיו סבלניות עם עצמכן, ותזכרו שגם הדברים הקטנים ביותר יכולים לעשות את ההבדל.
ו...מה הדבר הקטן שאתן הולכות לשנות היום? אני ממש רוצה לשמוע!
