אוי, זה קורה לכולנו. אנחנו עומדים בקופה בסופר, או גוללים באינסוף באינטרנט, ופתאום – בום! – אנחנו חייבים את הדבר הזה. את הוואפל בלגי המשודרג, את הנר הריחני עם הניחוח המוגזם, את הגאדג'ט שמבטיח להפוך אותנו ליעילים יותר (למרות שאנחנו بالكاد זזים). ואז אנחנו חוזרים הביתה, והדבר הזה... פשוט יושב שם. צובר אבק. מזכיר לנו שוב את הפעם ההיא שקנינו מכשיר להכנת פסטה ביתית ומעולם לא השתמשנו בו. מכירות את זה?
אני נעמה, ואני מודה – אני חוטאת בזה לא מעט. אני חושבת שכולנו קצת חוטאים. וזה לא רק עניין של "חולשה" או "חוסר שליטה". זה הרבה יותר מורכב מזה. מה גורם לנו לרצות משהו שאנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים?
האשליה של האושר המיידי
פעם, כשהייתי סטודנטית מרוששת, חשבתי שאם רק יהיה לי את התיק הזה, את הנעליים האלה, את הכרטיס להופעה הזו – סוף סוף אהיה מאושרת. שטויות במיץ! התיק היה יפה, הנעליים היו נוחות, ההופעה הייתה כיפית, אבל האושר... הוא לא הגיע. או יותר נכון, הוא הגיע ונעלם באותה מהירות.
אני חושבת שהטעות שלנו היא שאנחנו מחפשים אושר בדברים חומריים. מחקרים מראים (כמו זה של ד"ר תומס גילוביץ' מאוניברסיטת קורנל) שאנחנו הרבה יותר מאושרים מהחוויות שלנו מאשר מהרכוש שלנו. למה? כי חוויות הן ייחודיות לנו, הן חלק מהסיפור שלנו. התיק היפה הוא רק תיק. אבל הטיול שעשינו, השיחה המרגשת שהייתה לנו – אלה זיכרונות שנשארים איתנו לנצח.
אז למה בכל זאת אנחנו נופלים בפח?
המוח שלנו אוהב "מציאות"
זה מטורף, אבל המוח שלנו ממש אוהב מבצעים. הוא רואה את ה"הנחה!" או את ה"קנה אחד קבל אחד חינם!" ומתחיל לחגוג. אנחנו מרגישים שעשינו עסקה טובה, שאנחנו חכמים יותר מכולם. אבל האמת היא שלרוב אנחנו פשוט קונים יותר ממה שהיינו צריכים מלכתחילה.
פעם, עמדתי בתור ארוך בסופר, ופתאום ראיתי מבצע על שוקולד שאני אוהבת. "שלושה במחיר של שניים!" אמרתי לעצמי "איזה דיל!", לקחתי שלושה. בבית אכלתי אחד, השני נשכח במגירה והשלישי נזרק לפח אחרי שנה כי פג תוקפו. אז מי פה החכם?
זה קשור גם לפחד לפספס (FOMO). אנחנו רואים שאחרים קונים את זה, שאחרים מדברים על זה, ואנחנו פוחדים להישאר מאחור. אבל רגע, מה זה אומר בכלל "להישאר מאחור"? מאחור במה? במרדף האינסופי אחרי הדבר הבא?
הצורך להרגיש מיוחדים
תחשבו על זה רגע. כמה פעמים קניתם משהו כי הוא גרם לכם להרגיש מיוחדים, יפים, חכמים יותר? הפרסומות מומחיות בזה. הן מספרות לנו סיפור על איך החיים שלנו יהיו טובים יותר, איך נהיה גרסה משודרגת של עצמנו, אם רק נקנה את המוצר שלהן.
אבל האמת היא שהייחודיות שלנו לא נמצאת במה שאנחנו קונים. היא נמצאת במה שאנחנו עושים, במה שאנחנו חושבים, במה שאנחנו מרגישים. היא נמצאת בחיבור שלנו לעצמנו ולאחרים.
אז מה עושים? (הנה מגיע החלק הפרקטי)
אוקיי, אז הבנו למה אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים. אבל איך יוצאים מהלופ הזה? אני לא אגיד לכם "תפסיקו לקנות דברים!", כי זה פשוט לא ריאלי. אבל אני כן אתן לכם כמה טיפים שעזרו לי:
- תשאלו את עצמכם "למה?" לפני שאתם קונים משהו, תשאלו את עצמכם למה אתם רוצים אותו. האם זה באמת משהו שאתם צריכים, או שזה רק רצון רגעי? האם זה יגרום לכם אושר אמיתי, או שזה רק ימלא חלל קטן?
- תחכו. אם אתם רוצים משהו, תחכו כמה ימים לפני שאתם קונים אותו. לפעמים הרצון פשוט נעלם.
- תתרכזו בחוויות. במקום לקנות עוד בגד או גאדג'ט, תצאו לטיול, תלכו להופעה, תפגשו חברים. חוויות הן הדבר הכי משתלם שאפשר לקנות.
- תעריכו את מה שכבר יש לכם. במקום להתמקד במה שחסר לכם, תסתכלו על כל הדברים הטובים שכבר יש לכם בחיים.
- תזכרו שאתם מספיק טובים. היופי, החוכמה, האהבה – הכל כבר נמצא בתוככם. אתם לא צריכים שום דבר חיצוני כדי להרגיש שלמים.
אני יודעת, זה לא קל. אבל זה אפשרי. ואם אני הצלחתי, גם אתם יכולים.
ולסיום, שאלה קטנה בשבילכם: מה הדבר האחרון שקניתם שלא הייתם צריכים, ומה למדתם מזה? שתפו אותי, אני באמת רוצה לשמוע! אולי יחד נצליח להבין קצת יותר את המוזרות היפה הזו שנקראת "התנהגות צרכנית".
