אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. באמת נדבר. כי גם אני שם. או לפחות הייתי שם, ממש חזק. את יודעת, גוללת בלי סוף, בודקת מה חדש, מרגישה איך הזמן פשוט נעלם. זה כמו בור שחור כזה, רק וירטואלי.
פעם, כששמעתי על "גמילה דיגיטלית", הייתי מגלגלת עיניים. "נו באמת," חשבתי לעצמי, "אני? אני לא מכורה לכלום!" אבל אז, יום אחד, תפסתי את עצמי בודקת אינסטגרם בזמן ארוחת ערב עם ההורים שלי. אמא שלי בדיוק סיפרה משהו חשוב, ואני... פשוט לא הקשבתי.
זה היה רגע כזה של "אופס".
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ הזה? איך מצליחים לנשום אוויר צח ולא רק פוסטים מצוחצחים?
השלב הראשון: להודות שזאת בעיה
אני יודעת, זה קשה. אף אחד לא רוצה להודות שהוא מבזבז את הזמן שלו. אבל תחשבי על זה ככה: את נותנת למישהו אחר (מר צוקרברג?) לשלוט בלוח זמנים שלך. את באמת רוצה את זה?
אחת הדרכים הכי טובות לראות עד כמה הרשת משפיעה עלינו, היא לעקוב אחרי הזמן. יש מלא אפליקציות שעוזרות בזה. כשראיתי כמה שעות ביום אני מבלה מול המסך, פשוט נבהלתי. זה היה כמו לקבל סטירת לחי קטנה.
טריק קטן: לשאול את עצמך "למה?"
לפני שאת פותחת את האינסטגרם, תעצרי שנייה ותשאלי את עצמך: למה אני עושה את זה עכשיו? מה אני מחפשת? משעמם לי? אני עצובה? אני מרגישה לבד?
השאלה הזאת יכולה לחולל פלאים. לפעמים, רק לשאול אותה כבר גורם לך להבין שאת לא באמת צריכה את זה.
למצוא את ה"אוף-ליין" שלך
אוקיי, אז אנחנו יודעים שצריך להפחית. אבל מה עושים במקום? זאת השאלה הקשה. הרי אי אפשר פשוט לשבת ולבהות בקיר (למרות שגם זה יכול להיות נחמד מדי פעם).
התשובה היא למצוא משהו שאת אוהבת לעשות, משהו שגורם לך להרגיש טוב, בלי קשר למסך. בשבילי זה ציור. אני פשוט לוקחת דף ועפרון ומתחילה לצייר. זה מרגיע, זה יצירתי, וזה לגמרי "אוף-ליין".
אבל זה יכול להיות כל דבר! ריקוד, בישול, גינון, טיול בטבע, שיחה עם חברה טובה. העיקר זה למצוא משהו שממלא אותך, משהו שנותן לך אנרגיה.
אבל רגע, מה עם הפחד להפסיד? (FOMO)
אוי, הפחד הזה. "מה אם אני אפספס משהו חשוב?" "מה אם כולם יהיו שם ואני לא?" אני מבינה את זה לגמרי. גם אני פחדתי.
אבל האמת היא, שרוב הדברים שאת "מפספסת" ברשת, הם לא באמת חשובים. רוב הפוסטים הם שטחיים, רוב הטרנדים חולפים, ורוב האנשים מציגים גרסה מעובדת של עצמם.
אני ממליצה לקרוא על התופעה הזו, FOMO (Fear Of Missing Out), יש לא מעט מחקרים שמראים שהיא גורמת לחרדה ולחוסר שביעות רצון. במקום להתמקד במה שאת חושבת שאת מפספסת, תתמקדי במה שאת כן חווה.
טיפ מפתיע: תנסי "לעצב" את הפיד שלך
אוקיי, אז אנחנו לא יכולים להימנע לגמרי מהרשת. אבל אנחנו כן יכולים לשלוט במה שאנחנו רואים. במקום לעקוב אחרי אנשים שגורמים לך להרגיש רע עם עצמך, תעקבי אחרי אנשים שמעוררים בך השראה, שנותנים לך ערך, שגורמים לך לחייך.
אני יודעת שזה נשמע קלישאתי, אבל זה עובד. כשהפיד שלך מלא בדברים טובים, הסיכוי שתשאבי לתוכו פוחת.
חשוב לזכור: זה לא תחרות
אחד הדברים שהכי מפריעים לי ברשתות החברתיות זה התחרותיות. כולם מנסים להראות שהחיים שלהם מושלמים, שהם הכי יפים, הכי מצליחים, הכי מאושרים.
אבל האמת היא, שזה הכל הצגה. אף אחד לא מושלם. לכולם יש ימים רעים, לכולם יש כישלונות, לכולם יש ספקות.
תזכרי את זה בפעם הבאה שאת מרגישה רע עם עצמך כשאת מסתכלת על הפיד של מישהו אחר. את לא צריכה להשוות את עצמך לאף אחד. את יחידה ומיוחדת, ואת מספיק טובה בדיוק כמו שאת.
אז, מה הלאה? אני לא יודעת. אני עדיין בתהליך. אני עדיין נופלת לפעמים, אני עדיין מבזבזת זמן על שטויות. אבל אני מנסה. ואני משתפרת.
ואת? מה את הולכת לעשות?
אני באמת רוצה לשמוע. כתבי לי בתגובות, שתפי אותי בטיפים שלך, ספרי לי מה עובד בשבילך. ביחד, אנחנו יכולות לעזור אחת לשנייה להשתחרר מהשעבוד הזה.
אולי תנסי לעשות "שבת דיגיטלית" פעם בשבוע? אולי תגבילי את הזמן שאת מבלה ברשת ל-30 דקות ביום? אולי תמחקי אפליקציות מיותרות מהטלפון שלך?
העיקר זה להתחיל. העיקר זה לעשות צעד קטן אחד לכיוון הנכון.
אני מאמינה בך.
