אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. שבת בבוקר, השמש חודרת מבעד לוילונות, הבית שקט... לכמה דקות. ואז, בבת אחת, צרחות של ילדים, טלפונים מצלצלים, רשימת מטלות בלתי נגמרת מרחפת מעליי כמו ענן שחור. "איפה הזמן שלי?", שאלתי את עצמי, מיואשת. באמת, איפה?
חשבתי שאם אארגן הכל בצורה מושלמת, אצור מערכת שעות קשיחה, אצליח "למצוא" את הזמן הזה, את ה"זמן איכות" המיוחל. גיליתי משהו אחר לגמרי.
האמת המפתיעה על זמן איכות (ומה לא מספרים לנו)
רובנו חושבים שזמן איכות הוא משהו ש"מוצאים". בין הפגישות, הסידורים, הילדים, העבודה... אבל האמת היא, שאי אפשר למצוא אותו. הוא לא מחכה לנו איפשהו, אבוד בין ערימות הכביסה והמיילים. זמן איכות הוא משהו שבוראים.
זה נשמע קלישאתי? אולי. אבל תחשבו על זה רגע. כמה פעמים קרה שהיה לכם "זמן פנוי" ובסוף ביליתם אותו בגלילה אינסופית ברשתות החברתיות, או בצפייה בטלוויזיה בלי מטרה? (כולנו היינו שם, אל תדאגו).
אז איך בוראים זמן איכות אמיתי?
הנה שלושה דברים שלמדתי בדרך הקשה (ושהפכו את החיים שלי להרבה יותר מאושרים):
- שינוי נקודת המבט: זמן איכות הוא לא בהכרח זמן ארוך.
כולנו מכירים את המחקרים על החשיבות של זמן איכות עם המשפחה, עם הילדים, עם בן/בת הזוג. אבל מה קורה כשאין לנו את הזמן הזה? האם זה אומר שוויתרנו על הכל? ממש לא.
למדתי שגם חמש דקות של חיבור אמיתי יכולות לעשות פלאים. חיבוק אמיתי, שיחה קצרה שמביעה עניין, משחק משותף של דקה – זה הכל מצטבר. (מחקרים מראים שדווקא רגעים קטנים של חיבור רגשי משפיעים יותר על מערכות יחסים מאשר אירועים גרנדיוזיים).
פעם הייתי מתבאסת אם לא היה לי שעתיים פנויות לשבת עם הילדים ולקרוא ספר. היום אני מבינה שאפילו 10 דקות של צחוק משותף במהלך ארוחת ערב שוות יותר.
זה לא משנה כמה זמן יש לך, אלא מה את עושה איתו.
- מודעות עצמית: מה באמת ממלא אותך?
אוקיי, אז הבנו שזמן איכות הוא לא רק זמן "פנוי". אבל איך בכל זאת מפנים לו מקום? כאן נכנסת המודעות העצמית.
שאלו את עצמכם: מה באמת ממלא אתכם? מה גורם לכם להרגיש טוב, רגועים, מחוברים לעצמכם? האם זה לקרוא ספר, לטייל בטבע, לנגן, לצייר, לבלות עם חברים?
אל תלכו על מה ש"אמור" למלא אתכם. אל תנסו לעשות דברים רק בגלל שהם נראים טוב באינסטגרם. תהיו כנים עם עצמכם.
פעם חשבתי שאני חייבת ללכת לשיעורי יוגה כדי להירגע. גיליתי שאני נהנית הרבה יותר פשוט לשבת על הספה עם כוס תה ולסרוג. זה הזמן איכות שלי.
הזמן האיכות שלך צריך להיות משהו שאת מחכה לו בכיליון עיניים, לא משהו שאת מרגישה שאת "חייבת" לעשות.
- גבולות ברורים: להגיד "לא" זה להגיד "כן" לעצמך.
החלק הכי קשה, אבל גם הכי חשוב. אנחנו כל כך רגילים להגיד "כן" לכולם – לעבודה, לחברים, למשפחה, למטלות הבית. אבל כל "כן" לאחרים הוא "לא" לעצמנו.
אני יודעת, זה קשה. זה מרגיש אנוכי. אבל האמת היא, שכדי להיות שם בשביל אחרים, אנחנו חייבים להיות שם קודם כל בשביל עצמנו.
תלמדו להגיד "לא" לדברים שלא משרתים אתכם, לדברים שמרוקנים אתכם, לדברים שלא חשובים לכם באמת. (שיטת "האומנות העדינה של לא לשים זין" של מארק מנסון יכולה לעזור כאן).
כשאנחנו מציבים גבולות ברורים, אנחנו לא רק מגנים על הזמן שלנו, אלא גם על האנרגיה שלנו.
ולסיום, שאלה אחת למחשבה:
איזה צעד קטן את יכולה לעשות כבר היום כדי לברוא יותר זמן איכות לעצמך? לא מחר, לא בשבוע הבא, אלא ממש עכשיו.
אני באמת רוצה לשמוע. שתפי אותי בתגובות! אולי התשובה שלך תעזור גם לי.
