אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. את יודעת, על התחושה הזו כשאת מנסה ללהטט בין מיליון דברים בו זמנית, ומרגישה שאת עומדת להפיל הכל? אני מכירה אותה מקרוב. יותר מדי מקרוב, אם להיות כנה. פעם חשבתי שאני סופר-וומן, מסוגלת לכבוש כל משימה, אבל אז המציאות טפחה לי בפנים – או יותר נכון, העייפות הכרונית והבלבול התמידי.
אבל רגע לפני שאני נשמעת כמו פרסומת לעוד קורס "ניהול זמן" משעמם, תני לי להבטיח לך משהו: לא מדובר בעוד רשימת טיפים סטרילית. מדובר במסע, מסע של ניסוי וטעייה, של גילוי עצמי, וכן, גם של הרבה מאוד קפה.
מה אם הפתרון הוא לא "לעשות יותר", אלא "להיות יותר מודעת"?
השאלה הזו שינתה לי את הכל. במקום לנסות לדחוס עוד מטלות ליום, התחלתי לשאול את עצמי: מה באמת חשוב? ואיך אני יכולה להביא את עצמי הכי טוב שאפשר לכל משימה?
האמת המפתיעה על מולטי-טאסקינג (ספוילר: היא לא קיימת)
אז בואו ננפץ מיתוס: מולטי-טאסקינג הוא שקר. סליחה, אבל זו האמת. מחקרים מראים (למשל, מחקר מאוניברסיטת סטנפורד) שאנחנו לא באמת עושים כמה דברים בו זמנית, אלא עוברים מהר מאוד ממשימה למשימה. והמעברים האלה? הם עולים לנו ביוקר – בריכוז, ביעילות, ובשפיות.
אני זוכרת תקופה שהייתי עונה למיילים תוך כדי שיחת טלפון, תוך כדי תכנון ארוחת ערב. התוצאה? מיילים עם שגיאות כתיב מביכות, שיחות שאני לא זוכרת מה נאמר בהן, וארוחת ערב שהייתה רחוקה מלהיות טעימה.
אז מה עושים?
- בלוקים של פוקוס (והפסקה קצרה בין לבין): במקום לנסות לעשות הכל בבת אחת, חילקי את היום לבלוקים של זמן מרוכז במשימה אחת. 25 דקות של פוקוס טוטאלי, ואז 5 דקות הפסקה – זה הכלל שלי. שיטת פומודורו, מכירה? אבל עם טוויסט: בהפסקה, תעשי משהו שבאמת מרענן אותך. לא עוד גלילה אינסופית באינסטגרם, אלא מתיחות, נשימות עמוקות, או אפילו ריקוד קצר לצלילי השיר האהוב עלייך. כן, באמת.
- ריטואל מעבר קטן: לפני שאת עוברת למשימה הבאה, עצרי לרגע. ממש לרגע. שימי לב לנשימה, רשמי משהו שאת מודה עליו היום, או פשוט הסתכלי החוצה מהחלון. זה עוזר לאפס את הראש ולבוא למשימה הבאה עם אנרגיה מחודשת. אני למדתי את זה דווקא מספר על מדיטציה בודהיסטית. מי היה מאמין?
- ה"למה" הגדול: למה את עושה את מה שאת עושה? השאלה הזו היא מצפן. כשאת מחוברת לערכים ולמטרות שלך, קל יותר לתעדף משימות ולהימנע ממשימות מיותרות. את יודעת, אלה שמבזבזות לך את הזמן ואת האנרגיה.
- סלחנות עצמית (והמון): תהיי עדינה עם עצמך. יהיו ימים שתצליחי יותר, ויהיו ימים שפחות. וזה בסדר. הכי חשוב זה לא לוותר על עצמך ולהמשיך ללמוד ולצמוח. זוכרת את הפעם ההיא שהבטחתי לעצמי שאני אקום כל יום בחמש בבוקר ואעשה יוגה? כן, זה לא החזיק מעמד יותר משבוע. אבל למדתי מזה משהו – להקשיב לגוף שלי ולכבד את הצרכים שלו.
ההבנה שאני לא מושלמת שיחררה אותי. זה אפשר לי להיות יותר טובה במה שאני כן עושה.
- הסביבה שלך משנה הכל: תאמיני או לא, הסביבה הפיזית שלנו משפיעה עלינו עמוקות. מרחב עבודה מבולגן משקף לרוב גם ראש מבולגן. פיניתי את שולחן העבודה שלי מחפצים מיותרים, הוספתי צמח ירוק קטן ואפילו שמתי תמונה של הים (כי מי לא אוהב את הים?). זה אולי נשמע שטחי, אבל זה עובד.
אבל נעמה, מה אם אני חייבת לעשות כמה דברים בו זמנית?
אני מבינה. יש מקרים שבהם אין ברירה. במקרים כאלה, נסי לפחות לשלב משימות דומות. למשל, האזנה לפודקאסט תוך כדי סידור הבית. או מענה למיילים קצרים תוך כדי המתנה בתור. זה עדיף מלקפוץ בין משימות שדורשות סוגי חשיבה שונים.
אני עדיין לומדת את זה בעצמי, יום אחרי יום.
אז הנה, שתפתי אותך בכמה מהתובנות שלמדתי בדרך. אבל האמת היא שהמסע הזה אף פעם לא נגמר. תמיד יש מה ללמוד, מה לשפר, ומה לגלות על עצמנו.
אני סקרנית לשמוע – מה עובד בשבילך? מה הטריק הסודי שלך לשמירה על פוקוס? שתפי אותי, בואי נמשיך את השיחה הזו. יחד.
