היי, נעמה כאן. תודי שמתי שאת שומעת "תכנון שבועי" את מיד חושבת על רשימות אינסופיות, דד-ליינים מלחיצים וטונות של מטלות? גם אני. פעם הייתי מכורה לתכנון-על, כאילו אם הכל יהיה כתוב ומסודר, פתאום אהיה מאושרת וסופר-יעילה. נו, ניחשתם נכון, זה לא עבד.
מצאתי את עצמי מתוסכלת יותר, לחוצה יותר, ועם פחות זמן לדברים שבאמת משמחים אותי. את יודעת, דברים כמו לצחוק עם חברות, ללכת לים או סתם לשבת בשקט עם ספר טוב.
אז מה השתנה? הבנתי שהבעיה היא לא בתכנון עצמו, אלא בגישה שלנו אליו. במקום לראות בלו"ז כלי שנועד לדחוס כמה שיותר משימות, התחלתי להתייחס אליו כאל מפה – מפה שמראה לי לא רק את הדרך ליעדים שלי, אלא גם את הדרך חזרה לעצמי.
ואם כבר מדברים על מפות – גילית שאסטרונאוטים משתמשים בטכניקות תכנון זמן מדהימות בחלל! (כן, קראתי על זה במגזין "Popular Science" – לא שגרתי, אבל מבטיח). הם יודעים שזמן הוא משאב יקר, אבל גם ששחיקה היא אויב רציני. אז הם משלבים משימות ממוקדות עם הפסקות יזומות, דקות של מדיטציה או אפילו סתם בהייה בחלל. מה שאומר שהם מבינים משהו שאנחנו צריכים ללמוד: לפעמים, הדבר הכי פרודוקטיבי שאנחנו יכולים לעשות הוא פשוט לעצור.
רגע, האם אפשר לתכנן ספונטניות?
זה נשמע קצת אוקסימורון, נכון? אבל אני מאמינה שכן. אני מקדישה בלו"ז שלי "חלונות זמן פתוחים" – שעות שאני משאירה ריקות לחלוטין, בלי תוכניות מוגדרות. בזמנים האלה אני עושה מה שמתחשק לי באותו רגע: יוצאת לטיול, מציירת, נפגשת עם חברה, או סתם נחה. זה נותן לי תחושה של חופש ושליטה בחיים שלי, וממלא אותי באנרגיה מחודשת.
ניסוי שעשיתי לאחרונה חשף משהו מדהים: בימים שבהם הכנסתי "חלון זמן פתוח" אחד לפחות, הייתי לא רק יותר רגועה, אלא גם יותר יעילה בשאר המשימות שלי. זה כאילו המוח שלי קיבל בוסט של יצירתיות וריכוז.
אוקיי, אבל איך זה עובד בפועל? הנה כמה טיפים מעשיים:
- התחילי בקטן: אל תנסי לשנות את כל הלו"ז שלך בבת אחת. התחילי עם שעה אחת בשבוע שאת מקדישה לעצמך, ותראי איך זה משפיע עלייך.
- הגדירי את הערכים שלך: מה באמת חשוב לך בחיים? האם את מקדישה מספיק זמן לדברים האלה? הלו"ז שלך צריך לשקף את הערכים שלך, לא את הציפיות של אחרים.
- השתמשי בכלים שמתאימים לך: יש המון אפליקציות ואתרים שיכולים לעזור לך לתכנן את הזמן שלך, אבל הכי חשוב לבחור משהו שמרגיש לך טבעי ונוח. אני אישית אוהבת להשתמש ביומן נייר פשוט – זה עוזר לי להתנתק מהמסך ולהתחבר לעצמי.
- אל תפחדי לומר "לא": זו אחת המיומנויות הכי חשובות בתכנון זמן. אם את כבר עמוסה מדי, אל תתחייבי לעוד דברים. תזכרי שהזמן שלך יקר, ואת לא חייבת להצדיק את עצמך בפני אף אחד. (טיפ קטן: ניסית פעם להשתמש במילים "תודה על ההצעה, אבל הלו"ז שלי מלא כרגע"? זה עובד פלאים!)
- במקום "דד-ליין", נסי "דד-לייף". זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל זו טכניקה שלמדתי מפסיכולוגית בשם אמיליה נגוסקי (מחברת הספר "Burnout"). במקום להתמקד רק במועד הסיום של משימה, נסי לחשוב על איך היא משתלבת בחיים שלך בכללותם. האם היא מקדמת אותך לעבר המטרות שלך? האם היא גורמת לך להרגיש טוב? אם התשובה היא לא, אולי כדאי לוותר עליה.
למשל, בעבודה הקודמת שלי, הייתי מבלה שעות על גבי שעות בישיבות חסרות תועלת. הרגשתי שאני מבזבזת את הזמן שלי, וזה השפיע לרעה על המוטיבציה שלי ועל היצירתיות שלי. בסופו של דבר, החלטתי לדבר עם הבוס שלי ולמצוא דרכים לצמצם את ההשתתפות שלי בישיבות האלה. זה לא היה קל, אבל זה עשה הבדל עצום באיכות החיים שלי.
ומה לגבי טעויות? הו, היו לי לא מעט כאלה. היו שבועות שבהם תכננתי יותר מדי, והיו שבועות שבהם לא תכננתי בכלל. היו פעמים שבהן נכנעתי לפיתויים ונשארתי עד מאוחר בעבודה, והיו פעמים שבהן ביטלתי תוכניות עם חברים כדי לנוח. אבל למדתי מכל טעות, והבנתי שאין דרך אחת "נכונה" לתכנן את הזמן – מה שעובד עבור מישהו אחד, לא בהכרח יעבוד עבור מישהו אחר.
אז מה שאני מציעה לך זה להתנסות, לנסות דברים חדשים, ולמצוא את הדרך שלך. תזכרי שהלו"ז שלך הוא כלי, לא מטרה בפני עצמה. הוא נועד לשרת אותך, לא להפך.
אני יודעת שזה לא קל, ושזה דורש זמן ומאמץ. אבל אני מבטיחה לך שזה שווה את זה. ברגע שתלמדי לתכנן את הזמן שלך בצורה מאוזנת ומתחשבת, תגלי שיש לך יותר זמן לדברים שבאמת חשובים לך, ושתרגישי יותר שמחה ומסופקת בחיים שלך.
עכשיו, שאלה לי אלייך: מה הדבר האחד שאת יכולה לעשות השבוע כדי להכניס קצת יותר נשימה לחיים שלך? ספרי לי בתגובות – אני ממש רוצה לשמוע!
