האמת? פעם הייתי אלופת העולם ב"כן". כן לעבודה, כן לחברים, כן למשפחה, כן להכל. עד שהגעתי למצב שאני אומרת "כן" לעולם ו"לא" לעצמי. מוכר לכן?
הייתי משוכנעת ש"כן" זה כרטיס הכניסה למועדון המגניבים, ש"לא" זה פשוט לא אופציה. טעות. ענקית. גיליתי את זה בדרך הקשה, כשקרסתי תחת עומס הציפיות (החיצוניות, אבל בעיקר הפנימיות).
אז איך עוברים מהמרוץ המטורף הזה למקום שבו ה"לא" שלך מקבל מקום של כבוד? שאלה מצוינת.
למה כל כך קשה לנו להגיד "לא"?
פסיכולוגים קוראים לזה "פליזריות" – הצורך לרצות אחרים. זה טבוע בנו, כי אנחנו חיות חברתיות. אבל כשזה בא על חשבון הבריאות הנפשית שלנו, יש בעיה. פרופ' ברנה בראון, בספרה "Dare to Lead", מדברת על החשיבות של הצבת גבולות כחלק מחוסן נפשי. "ברור גבולות הם לא רק סימן של בריאות, אלא גם מעשה של אומץ", היא כותבת. ואני לגמרי מסכימה.
(רגע של גילוי נאות: לקח לי שנים להפנים את זה. עד היום אני נאבקת עם הצורך לרצות. אבל אני משתפרת, מבטיחה!)
אז איך מתחילים?
קודם כל, מבינים ש"לא" זה לא מילה גסה. זה כלי. כלי להגן על הזמן, האנרגיה והשפיות שלנו. נקודה.
- מזהים את ה"כן" האוטומטי: תתחילו לשים לב מתי אתן אומרות "כן" בלי לחשוב. מה גורם לזה? האם זה פחד לפספס? רצון לרצות? תחושת אשמה?
- מתחילים בקטן: אל תצפו מעצמכן להפוך למאסטריות של ה"לא" ביום אחד. תתחילו בדברים הקטנים, שבהם ההשלכות פחות מפחידות.
- מנסחים "לא" אלגנטי: לא חייבים להיות גסים. אפשר להגיד "אני מצטערת, אבל אני לא יכולה לקחת על עצמי עוד משהו כרגע" או "תודה על ההצעה, אבל זה לא מתאים לי". חשוב שתהיו ברורות, אבל גם אמפתיות.
- נותנים אלטרנטיבה: אם אפשר, תציעו פתרון חלופי. אולי תפנו מישהו אחר שיכול לעזור, או תציעו זמן אחר שבו תוכלו לעזור.
- נזכרים למה אנחנו עושות את זה: זה אולי הטיפ הכי חשוב. תזכירו לעצמכן למה אתן אומרות "לא". מה זה מאפשר לכן לעשות? איך זה משפר את החיים שלכן?
הסוד שלא מספרים לכן על "לא"
אוקיי, הנה משהו שאולי יפתיע אתכן: "לא" טוב יכול לפתוח לכן דלתות שלא דמיינתן. כן, שמעתן נכון.
למה? כי כשאתן מפנות מקום בחיים שלכן, אתן יוצרות הזדמנות לדברים הנכונים להיכנס. לדברים שבאמת חשובים לכן, שמקדמים אתכן, שממלאים אתכן.
אני אסביר:
- זה מעלה את הערך של ה"כן" שלכן: כשאתן לא אומרות "כן" לכל דבר, ה"כן" שלכן הופך להיות משמעותי יותר. אנשים יודעים שכשאתן אומרות "כן", אתן באמת מתכוונות לזה.
- זה משפר את היחסים שלכן: אנשים מעריכים כנות וגבולות ברורים. הם יודעים איפה הם עומדים איתכן, וזה יוצר אמון.
- זה מאפשר לכן להשקיע בעצמכן: כשאתן לא עסוקות כל הזמן בלרצות אחרים, יש לכן יותר זמן ואנרגיה לדברים שחשובים לכן. לטפל בעצמכן, לפתח את הכישורים שלכן, להגשים את החלומות שלכן.
מחקר של אוניברסיטת קליפורניה הראה שאנשים שמציבים גבולות בריאים נוטים להיות מאושרים יותר ומסופקים יותר מהחיים שלהם. (והאמת? זה די הגיוני, לא?)
אבל מה אם זה יפגע ביחסים?
זה חשש אמיתי, אני מבינה. אבל אם מישהו כועס עליכן בגלל שאתן מציבות גבולות בריאים, אולי כדאי לבדוק את טיב היחסים האלה מלכתחילה.
תזכרו: אתן לא אחראיות לאושר של אף אחד אחר. אתן אחראיות לאושר שלכן.
מילה לסיום (או אולי התחלה)
המסע ללמוד להגיד "לא" הוא לא קל. הוא דורש תרגול, סבלנות ובעיקר – אהבה עצמית. אבל זה אחד הדברים הכי חשובים שאתן יכולות לעשות עבור עצמכן.
אז אני מזמינה אתכן להתחיל היום. תגידו "לא" למשהו קטן. ותראו איך זה מרגיש.
ושתפו אותי – מה הדבר הראשון שאתן הולכות להגיד לו "לא"? אני ממש רוצה לשמוע!
