היי בנות, נעמה כאן. אתן יודעות, אני לא מאלה שיש להן הכל מסודר. בואו נגיד שאם הייתן רואות את שולחן העבודה שלי עכשיו, הייתן בורחות. אבל דווקא מתוך הכאוס הזה, צומחות לפעמים פנינים. והיום, אני רוצה לחלוק אתכן חמש פנינים כאלה - חמישה הרגלים שבאמת, אבל באמת, שינו לי את החיים.
זוכרות את התקופה הזאת שהייתי משוכנעת שאם רק אהיה יותר "יעילה" ואספיק יותר, הכל יהיה מושלם? אה, כמה טעיתי! האמת היא שהשינוי האמיתי התחיל רק כשעצרתי לרגע ושאלתי את עצמי מה באמת חשוב לי.
אז, מוכנות לצאת איתי למסע? אני מבטיחה שיהיו פה צחוקים, קצת בכי (רק אם ממש מתעקשים!), והרבה אהבה עצמית.
1. "רגע של חמלה עצמית": המהפכה השקטה
שנים הייתי אלופה בלהכות את עצמי. טעות קטנה? סוף העולם! אבל אז קראתי מחקר של ד"ר קריסטין נף (Neff, K. D. (2003). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude toward oneself. Self and Identity, 2(2), 85-101.) על חמלה עצמית, וזה פשוט שינה לי הכל.
עכשיו, במקום להגיד לעצמי "איזו טיפשה אני", אני אומרת "זה קורה, מחר יהיה יותר טוב". וזה לא תירוץ, זה פשוט לתת לעצמי את המרחב לגדול וללמוד.
וואו, כמה שזה פשוט ומהפכני.
תחשבו על זה רגע - אם חברה שלכן הייתה עושה טעות, הייתן יורדות עליה ככה? ברור שלא! אז למה אנחנו עושות את זה לעצמנו?
2. "לכבות את הרעש": מדיטציה, אבל בגרסה של נעמה
אני יודעת, אני יודעת. מדיטציה זה משעמם! ניסיתי מלא פעמים, ותמיד אחרי שתי דקות הראש שלי היה מתחיל לרוץ כמו סוס משוגע. אבל אז הבנתי - אני לא צריכה לשבת בתנוחת לוטוס ולעשות "אום". אני יכולה פשוט לשבת חמש דקות בשקט, עם כוס קפה, ולהקשיב לציפורים.
הנה טוויסט קטן: לפעמים, כשאני מרגישה ממש לחוצה, אני שמה מוזיקה מטאל רועשת (כן, אני מודה!). זה עוזר לי לשחרר את כל האנרגיה התקועה. זה סוג של מדיטציה, בגרסה המאוד-לא-קונבנציונלית שלי.
זה לא משנה איך אתן עושות את זה, העיקר שתמצאו את הדרך שלכן לכבות את הרעש הפנימי.
תשאלו את עצמכן: מה מרגיע אותי באמת?
3. "להקשיב לגוף": כי הוא תמיד צודק
כמה פעמים התעלמתן מהגוף שלכן? אני יכולה לספור עד מחר. כאבי ראש? "זה יעבור". עייפות? "אני אשלים שעות שינה בסופ"ש". אבל הגוף שלנו חכם יותר ממה שאנחנו חושבות. הוא תמיד שולח לנו סימנים, ואנחנו פשוט צריכות ללמוד להקשיב.
פעם הייתי אוכלת ג'אנק פוד כל היום, כי זה היה "נוח". אבל אז התחלתי לשים לב איך אני מרגישה אחרי זה - מותשת, נפוחה, ופשוט אומללה. אז עשיתי שינוי קטן - התחלתי להוסיף יותר ירקות לארוחות שלי. וזה פשוט שינה לי את הכל.
אני לא אומרת שצריך להיות טבעוניות או משהו כזה (חס וחלילה!). פשוט תנסו לשים לב איך דברים שונים משפיעים עליכן.
4. "לשאול למה": כי אף פעם לא מאוחר לגלות מחדש
הנה משהו שמפחיד אותי להודות בו: במשך שנים, פשוט הלכתי על אוטומט. קמתי, הלכתי לעבודה, חזרתי הביתה, צפיתי בטלוויזיה, הלכתי לישון. לא שאלתי את עצמי אם אני בכלל מרוצה.
ואז, יום אחד, פשוט שאלתי את עצמי "למה?". למה אני עושה את מה שאני עושה? למה אני מבזבזת את הזמן שלי על דברים שלא עושים לי טוב? זה היה מפחיד, אבל גם משחרר.
קראתי איפשהו (אני מצטערת, לא זוכרת איפה בדיוק, אבל זה נשמע חכם!) ששאלת "למה" היא המפתח לצמיחה אישית. אני לגמרי מסכימה.
מה הדבר הזה שתמיד רציתן לעשות, אבל אף פעם לא היה לכן אומץ? עכשיו זה הזמן.
5. "לשחרר שליטה": כי החיים הם לא תסריט
אוקיי, זה כנראה הדבר הכי קשה ברשימה. אני פרפקציוניסטית חסרת תקנה, אז לשחרר שליטה זה אתגר עצום בשבילי. אבל למדתי שהחיים פשוט לא עובדים לפי התסריט שלי.
פעם תיכננתי טיול מושלם לחו"ל, אבל הכל השתבש - המזוודה אבדה, המלון היה זוועה, והמזג אוויר היה מחריד. בהתחלה, הייתי ממש מתוסכלת. אבל אז החלטתי פשוט לשחרר, ולהנות ממה שיש. וניחשתן מה? זה היה אחד הטיולים הכי טובים שהיו לי!
החיים הם לא מושלמים, וזה בסדר גמור.
אז, בנות, אלה היו חמשת ההרגלים ששינו לי את המשחק. אני יודעת שזה לא קל, ושיש ימים שבהם הכל מרגיש קשה ומסובך. אבל אני מבטיחה לכן - אם רק תתחילו לשים לב לדברים הקטנים, החיים שלכן יהפכו להיות הרבה יותר שמחים ומספקים.
ואם יש לכן טיפים משלכן, אני ממש אשמח לשמוע! שתפו אותי בתגובות. בואו ניצור קהילה של נשים תומכות, שמרימות אחת את השנייה.
שולחת לכן חיבוק ענק!
שלכן,
נעמה.
נ.ב. אם אתן רואות אותי ברחוב עם שולחן עבודה מבולגן, אל תשפטו אותי! פשוט תציעו לי כוס קפה.
