האמת? פעם הייתי אלופת השליטה. תכננתי הכל, ניהלתי כל פרט, דאגתי שכל פינה בחיים תהיה מסודרת כמו מדף בסופר. חשבתי שזו הדרך לשלווה, לאושר. כמה טעיתי.
הבנתי את זה כשנתקעתי בפקק אינסופי בדרך לחתונה של חברה טובה. השמלה המושלמת, הנעליים הנוחות, האיפור שעמלתי עליו שעות - הכל כאילו צחק לי בפנים. הלחץ דגדג לי בעור, הלב דפק כמו תוף מלחמה, והמחשבה שאאחר הרסה לי כל חלקה טובה. באותו רגע, הבנתי שהשליטה הזו, שהשקעתי בה כל כך הרבה אנרגיה, היא בעצם הכלא שלי.
מאז התחלתי מסע. מסע לשחרר, לאבד קצת שליטה, ולמצוא את השפיות האמיתית. זה לא היה קל, היו הרבה מעידות, אבל למדתי כמה דברים חשובים בדרך. אני רוצה לחלוק איתך אותם, כי אני מאמינה שגם לך מגיע לחיות קצת יותר בשחרור, קצת יותר בשמחה.
אז מה למדתי? ששחרור שליטה לא אומר וויתור על החיים, אלא וויתור על המאבק הבלתי פוסק לשלוט בכל דבר.
הפחד הוא שורש הבעיה, לא חוסר היכולת לשלוט.
אבל איך משחררים?
1. תכירי בפחדים שלך - ותצחקי עליהם
הפחד משתק. הוא גורם לנו להיאחז בשליטה, לחשוב שאם רק נדאג להכל מראש, שום דבר רע לא יקרה. אבל האמת היא שדברים רעים קורים. וזה בסדר.
פסיכולוגים ממליצים להתמודד עם הפחדים שלנו דרך חשיפה הדרגתית. (מקור: Anxiety & Depression Association of America). אבל אני גיליתי משהו נוסף - הומור.
יום אחד, אחרי שביטלתי פגישה חשובה בגלל "תחושת בטן" (שהתבררה כחרדה משינוי), החלטתי לכתוב רשימה של כל הפחדים הכי מטופשים שלי. בין היתר, היה שם "שאני אשכח איך לדבר עברית" ו"שהחתול שלי יתחיל להלחין מוזיקת טראנס". כשקראתי את הרשימה בקול רם, התחלתי לצחוק. הצחוק הזה שחרר משהו. הוא הזכיר לי שאני אנושית, שאני עושה טעויות, ושהחיים הם לא תחרות שליטה.
2. אמון בעצמך - וביקום
אני מודה, זה החלק הכי קשה. אחרי שנים של ניהול קפדני, לשחרר קצת את המושכות ולסמוך על עצמי ועל היקום נראה כמו צניחה חופשית בלי מצנח.
אבל גיליתי שאמון בעצמי מתחיל בהקשבה לקול הפנימי. זה לא קל, במיוחד כשהקול הזה מנסה לצעוק "אני יודעת יותר טוב!". אבל כשאני מצליחה להשקיט את הרעש ולהקשיב באמת, אני מגלה שיש לי את כל התשובות שאני צריכה.
"האינטואיציה הנשית היא נבואה אמיתית", כתב אגתה כריסטי. (מקור: ציטוט ידוע). אני לא יודעת אם זה נכון לגבי כל הנשים, אבל אני יודעת שאם הייתי מקשיבה יותר לאינטואיציה שלי, הייתי חוסכת לעצמי הרבה כאבי ראש.
3. להרפות מתוצאות - ולהתמקד בתהליך
כמה פעמים קרה לך שתכננת משהו בצורה מושלמת, וזה פשוט התפוצץ לך בפנים? לי קרה יותר מדי פעמים.
אחד הדברים הכי משחררים שלמדתי הוא להרפות מהצורך בשליטה על התוצאות. זה לא אומר לא לנסות להשיג את מה שאני רוצה, אלא להבין שלא הכל תלוי בי. יש גורמים חיצוניים, יש נסיבות משתנות, יש את היקום שמתערב עם תוכניות משלו.
אז מה עושים? מתמקדים בתהליך. נהנים מהדרך, לומדים, צומחים. אם התוצאה הסופית לא בדיוק כמו שרציתי, לפחות עברתי חוויה מעשירה.
4. לטעות זה אנושי - וללמוד זה חובה
טעויות הן לא כישלון, הן שיעור. זה משהו שאני אומרת לעצמי שוב ושוב.
פעם הייתי מתביישת בטעויות שלי, מסתירה אותן, מנסה לתקן אותן בשקט. אבל גיליתי שזה רק מחמיר את המצב. כשאני משתפת בטעויות שלי, אני לא רק מקבלת תמיכה ועצות מאחרים, אלא גם לומדת מנקודת מבט חדשה.
אבל חשוב לא להישאר רק ברמת התיאוריה. חייבים גם ללמוד מהטעויות. לשאול את עצמי מה השתבש, מה יכולתי לעשות אחרת, ואיך אני יכולה להימנע מטעויות דומות בעתיד.
5. להגיד "לא" - ולבחור בעצמך
אחד הדברים הכי משחררים שלמדתי הוא להגיד "לא". לא לכל הצעה, לא לכל בקשה, לא לכל דבר שמצופה ממני.
זה לא אומר להיות אגואיסטית, אלא להיות נאמנה לעצמי. להבין מה חשוב לי, מה נכון לי, ומה אני רוצה באמת.
כשאני בוחרת בעצמי, אני לא רק משחררת את עצמי מלחצים מיותרים, אלא גם משחררת את האנשים סביבי. כי כשאני מאושרת, אני יכולה להיות טובה יותר לעצמי ולאחרים.
אז איפה אני היום? עדיין לא אלופה בשחרור שליטה, אבל אני משתפרת. אני עדיין מתכננת דברים, אבל אני גם מוכנה לאלתר. אני עדיין דואגת לפעמים, אבל אני גם יודעת לצחוק על זה. אני עדיין עושה טעויות, אבל אני גם לומדת מהן.
אני חושבת שהמסע הזה לעולם לא נגמר. תמיד יהיו אתגרים חדשים, פחדים חדשים, דברים שקשה לשחרר. אבל אני מאמינה שבסופו של דבר, השחרור הזה שווה את המאמץ. כי הוא מוביל לשפיות אמיתית, לשלווה פנימית, ולאושר שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר.
מה איתך? איפה את במסע שלך? מה הדבר שהכי קשה לך לשחרר? אני כאן כדי להקשיב, לשתף, ולצעוד איתך בדרך.
