היי, אני נעמה, ובואו נדבר על משהו שכולנו מכירים מקרוב: הבעיות האלה שמסרבות להיעלם. את יודעת, אלה שאת פותרת לכאורה, נושמת לרווחה, ואז...בום! הן חוזרות, לפעמים אפילו בצורה יותר גרועה.
אני זוכרת תקופה בעבודה הקודמת שלי, ניסיתי שוב ושוב לייעל תהליך מסוים. קראתי מאמרים, יישמתי שיטות, הרגשתי שאני מתקדמת...ואז, אחרי שבועיים של שקט, הבעיה חזרה, הפעם עם בונוס של באגים חדשים. הייתי מיואשת.
מה קורה פה לעזאזל?
זה לא שלא ניסינו. זה לא שאנחנו לא חכמים או מספיק מוכשרים. פשוט, לפעמים אנחנו מפספסים את התמונה הגדולה. אנחנו מתמקדים בסימפטומים, במקום בשורש הבעיה. וזה כמו לטפל בחום עם כדורים, במקום לגלות אם יש דלקת או וירוס.
אז, מה עושים? איך יוצאים מהמעגל הזה?
ההפתעה הראשונה: השורש נמצא בעומק, לא בשטח.
לפעמים, הבעיה "הטכנית" היא רק סימפטום של משהו יותר עמוק – קושי בתקשורת בין צוותים, מדיניות ארגונית מיושנת, או אפילו פחד לא מודע משינוי. קראתי לאחרונה מחקר על תרבות ארגונית ואת הקשר שלה לפתרון בעיות אפקטיבי, וזה ממש פתח לי את הראש. (מקור: Edgar Schein's "Organizational Culture and Leadership").
אבל איך מוצאים את השורש הזה?
- תשאלי "למה?" - שוב ושוב: זה נשמע פשוט, אבל השאלה "למה?" יכולה לחשוף דברים מדהימים. כשבעיה צצה, אל תסתפקי בתשובה הראשונה. תשאלי "למה זה קרה?" ואז "למה זה היה אפשרי?" וככה הלאה. את תופתעי לאן זה יוביל אותך.
פעם, כשהייתה לנו בעיה עם לקוח כועס, התחלתי לשאול "למה?". גילינו שהשורש היה בכלל חוסר בהירות בחוזה, שהוביל לציפיות לא מציאותיות. פשוט לנסח מחדש את החוזה פתר את הבעיה (ואת העצבים של כולם).
- תקשיבי באמת: לפעמים, הפתרון נמצא ממש מול הפרצוף שלנו, אבל אנחנו עסוקים מדי בלדבר או לחשוב על הפתרון שלנו. תקשיבי למה שאנשים אחרים אומרים, גם אם זה נשמע לא רלוונטי בהתחלה.
רגע של תובנה: רוב הפתרונות נמצאים כבר בחדר, רק צריך מישהו שיקשיב להם.
- תחפשי דפוסים: האם הבעיה הזו קורית שוב ושוב? האם יש משהו משותף בין כל המקרים? אם את רואה דפוס, זה סימן שהבעיה היא יותר עמוקה ממה שחשבת.
ההפתעה השנייה: לפעמים, הפתרון דורש שינוי עמוק יותר.
אוקיי, אז מצאת את השורש. עכשיו מה?
לפעמים, הפתרון דורש שינוי משמעותי – שינוי בתהליכים, שינוי במדיניות, או אפילו שינוי בתרבות הארגונית. וזה מפחיד. זה קשה. זה דורש אומץ.
אני זוכרת פעם שהבנתי שהשורש של בעיות רבות בחברה היה חוסר שקיפות בתקשורת. זה אומר שהיינו צריכים לשנות את כל הדרך שבה אנחנו מתקשרים – יותר פגישות, יותר עדכונים, יותר שקיפות בהחלטות. זה היה מאתגר, אבל זה היה שווה את זה.
אבל איך עושים את השינוי הזה?
- תתחילי בקטן: את לא צריכה לשנות את כל העולם ביום אחד. תתחילי בצעד קטן אחד, שיכול לעשות שינוי משמעותי. אולי זה אומר לקיים פגישה שבועית קצרה עם הצוות, אולי זה אומר לנסות כלי תקשורת חדש, אולי זה אומר פשוט להיות יותר פתוחה לדעות של אחרים.
- תגייסי תמיכה: שינוי הוא הרבה יותר קל כשאת לא לבד. תמצאי אנשים שתומכים בך ובחזון שלך, ותעבדו ביחד כדי להשיג את המטרה.
לבד אפשר לרוץ מהר, אבל ביחד אפשר להגיע רחוק.
- תהיי סבלנית: שינוי לוקח זמן. אל תצפי לראות תוצאות מיידיות. תתמידי, תלמדי מהטעויות שלך, ותחגגי את ההצלחות הקטנות.
ההפתעה השלישית: זה אף פעם לא נגמר.
האמת היא? אין פתרון קסם. בעיות תמיד יצוצו. החיים הם כאלה. אבל אם את לומדת איך למצוא את השורש, איך לעשות שינוי, ואיך להיות סבלנית, את תוכלי להתמודד עם כל דבר.
וזה, חברה, זה מה שחשוב באמת.
קראתי פעם ציטוט שאמר, "The only constant is change." והוא כל כך נכון. המפתח הוא לא להימנע משינוי, אלא ללמוד איך לקבל אותו ולגדול ממנו.
אז, מה את חושבת? האם אי פעם מצאת את עצמך חוזרת שוב ושוב על אותה בעיה? מה עזר לך לצאת מהמעגל? אני ממש אשמח לשמוע את הסיפורים שלך בתגובות.
