אוי, המוח שלי. לפעמים הוא מרגיש כמו קופסת נעליים עמוסה בכבלים של אוזניות – הכל שם, אבל אף פעם אי אפשר למצוא מה שצריך ברגע שצריך. מכירות את זה?
פעם הייתי משוכנעת שהדרך היחידה לזכור יותר היא לדחוף עוד מידע פנימה. קורסים, הרצאות, ספרים… הייתי מכורה. ואז, ביום בהיר אחד (אחרי ששכחתי את השם של הבוס שלי, לא פחות), הבנתי שמשהו חייב להשתנות.
האמת? זה לא רק עניין של טכניקות זיכרון. זה עניין של איך אנחנו מתייחסות למוח שלנו. הוא לא כונן קשיח שאפשר למלא לנצח. הוא גן. צריך לטפח אותו, לדשן אותו, ולעקור עשבים שוטים.
אז בואו נדבר על איך עושים את זה, בלי שטויות ובלי הבטחות שווא. כי האמת היא שאין פתרונות קסם, אבל יש כלים שיכולים לעשות פלאים.
הדבר הראשון שלמדתי: פחות זה יותר.
שמעתן על אפקט הספירלה השחורה של דאנינג-קרוגר? זה אומר שבמקום לנסות לשלוט בהכל, לפעמים עדיף להעמיק בתחום אחד ולשחרר קצת אחיזה באחרים. (Dunning, D., & Kruger, J. (1999). Unskilled and unaware of it: How difficulties in recognizing one's own incompetence lead to inflated self-assessments. Journal of Personality and Social Psychology, 77(6), 1121–1134.)
אני יודעת, זה מפחיד. לשחרר שליטה? בעולם שבו אנחנו מרגישות שאנחנו חייבות לדעת הכל, זה כמעט חילול הקודש. אבל תחשבו על זה: אם אתן מנסות לזכור הכל, אתן בעצם לא זוכרות כלום.
אז מה עושים?
- תעדיפו איכות על כמות: במקום לקרוא 10 מאמרים ברפרוף, תבחרו אחד שבאמת מעניין אתכן ותצללו לתוכו.
- תגידו "לא" לדברים שלא חשובים: זה הכי קשה, אני יודעת. אבל כל פעם שאתן אומרות "כן" למשהו אחד, אתן אומרות "לא" למשהו אחר. תבחרו בתבונה.
- תתחילו יומן רפלקציה: רגע, מה הקשר לזיכרון? תחשבו על זה כמו ניקוי הדיסק הקשיח של המוח. אתן כותבות על מה שעבר עליכן, על מה שלמדתן, ועל מה שאתן רוצות לזכור. זה עוזר לעבד את המידע ולהטמיע אותו יותר טוב.
הדבר השני: תהפכו את הזיכרון לחוויה חושית.
פעם חשבתי שהזיכרון זה רק עניין של מילים. ואז קראתי על "ארמון הזיכרון" – טכניקה עתיקה שבה אתם מדמיינים מקום מוכר (הבית שלכם, למשל) וממלאים אותו באובייקטים שמזכירים לכם את מה שאתם רוצים לזכור.
אני לא יודעת מה איתכן, אבל זה נשמע לי קצת משוגע. אבל אז ניסיתי.
גיליתי שאם אני משלבת רגשות, תחושות, ריחות וטעמים, הזיכרון נהיה הרבה יותר חזק. אם אני רוצה לזכור שם של מישהו, אני מנסה לשים לב למשהו מיוחד בו – אולי הריח של הבושם שלו, או הצבע של העיניים שלו.
וזה עובד! (לפעמים. לא תמיד. אבל עובד.)
אז מה עושים?
- תנסו ליצור אסוציאציות משוגעות: ככל שהאסוציאציה יותר מוזרה, ככה היא יותר תיזכר.
- תקשרו מידע חדש למידע קיים: הזיכרון עובד על רשתות. ככל שהרשת יותר גדולה ומסועפת, ככה יותר קל למצוא את מה שאתן מחפשות.
- תשתמשו בחושים שלכן: תריחו, תטעמו, תגעו, תקשיבו. הכל עוזר.
הדבר השלישי, והכי חשוב: תהיו נחמדות לעצמכן.
המוח שלנו הוא דבר מדהים, אבל הוא גם עדין. אם אתן כל הזמן מבקרות אותו, הוא יתחיל להתכנס.
תפסיקו להשוות את עצמכן לאחרות. לכל אחת יש את הקצב שלה, את הדרך שלה, ואת הדברים שהיא זוכרת טוב יותר.
תסלחו לעצמכן כשאתן שוכחות משהו. זה קורה לכולנו. במקום להלקות את עצמכן, תנסו להבין למה שכחתן את זה ומה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה שוב.
ואולי הכי חשוב – תנוחו. שינה מספקת היא קריטית לזיכרון. (Walker, M. P. (2017). Why we sleep: Unlocking the power of sleep and dreams. Scribner.) מוח עייף הוא מוח שכחן.
אז מה עושים?
- תקבעו לעצמכן שעות שינה קבועות: גם בסופי שבוע. אני יודעת, זה קשה. אבל זה שווה את זה.
- תעשו מדיטציה או יוגה: זה עוזר להרגיע את המוח ולהפחית את הלחץ.
- תפנקו את עצמכן: תעשו משהו שאתן אוהבות. זה יכול להיות כל דבר – לקרוא ספר, לראות סרט, לצאת לטייל בטבע. העיקר שתעשו משהו שגורם לכן להרגיש טוב.
אז הנה, נתתי לכן את כל הסודות שלי. אבל האמת היא שהסוד הכי גדול הוא פשוט להיות קשובות לעצמכן. להבין מה עובד בשבילכן ומה לא. לנסות, לטעות, וללמוד מזה.
עכשיו תורכן. מה הטיפים שלכן לזיכרון טוב יותר? שתפו אותי בתגובות! אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים.
