אוקיי, בואו נדבר על זה רגע ברצינות. כמה פעמים מצאתן את עצמכן משנות את מה שאתן לובשות, את מה שאתן אומרות, אפילו את מה שאתן חושבות, רק כדי לרצות מישהו אחר? אני יודעת שאצלי זה קרה יותר מדי פעמים. שנים חייתי בפחד מתמיד ממה יגידו, מה יחשבו, איך אני אצטייר.
אני זוכרת פעם, הייתי אמורה להציג מצגת חשובה בעבודה. ידעתי את החומר כמו את כף ידי, אבל במקום להתרכז במה שאני רוצה להגיד, הייתי עסוקה בלדאוג איך אני נראית, איך הקול שלי נשמע, אם אני מספיק חכמה, מספיק מצחיקה. בסוף, המצגת הייתה בינונית, ואני יצאתי ממנה מותשת ומתוסכלת. הבנתי אז משהו חשוב: ניסיתי להיות מישהי שאני לא, במקום פשוט להיות אני.
ואז שאלתי את עצמי שאלה שהפכה לנקודת מפנה: למה אני בכלל צריכה את האישור של אחרים? למה אני נותנת להם כל כך הרבה כוח עליי?
זו שאלה שאני עדיין מנסה לענות עליה, אבל הנה כמה דברים שלמדתי בדרך – דברים שאולי יעזרו גם לכן:
1. תבינו מאיפה זה מגיע
למה אכפת לנו כל כך מה אחרים חושבים? הרבה פעמים זה קשור לעבר שלנו, ליחסים עם ההורים, עם החברים, עם המורים. אולי גדלנו בסביבה שבה ביקורת הייתה נפוצה, או שקיבלנו תחושה שאנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כדי לקבל אהבה. פרופ' ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, מסבירה בספריה "אומץ להיות פגיע" איך חוויות מוקדמות מעצבות את הדרך בה אנו תופסים את עצמנו ואת העולם. (בראון, ב. (2012). אומץ להיות פגיע. הוצאת מודן.)
תחשבו רגע: מה היו המסרים שקיבלתן בילדות? האם הרגשתן שאתן צריכות להיות מושלמות כדי שיאהבו אתכן?
2. תפסיקו לנסות לקרוא מחשבות
כולנו עושים את זה. אנחנו מנסים לנחש מה אחרים חושבים עלינו, ואז אנחנו מגיבים למה שאנחנו חושבים שהם חושבים. זו מלכודת! רוב הזמן אנחנו טועים, ואנחנו סתם מבזבזים אנרגיה על משהו שלא באמת קיים. במקום זה, תתמקדו בעובדות. מה באמת נאמר? מה באמת נעשה?
תזכרו: "לדאוג זה כמו לשלם חוב שאתה לא חייב".
3. תהיו אותנטיות – גם אם זה מפחיד
אני יודעת, זה קל להגיד, אבל הרבה יותר קשה לעשות. אבל האמת היא שכשאתן מנסות להיות מישהי שאתן לא, אתן משלמות מחיר כבד. אתן מתנתקות מעצמכן, אתן מרגישות חוסר ביטחון, ואתן מושכות לחייכן אנשים שלא באמת מתאימים לכן. להיות אותנטית זה אומר להיות נאמנה לערכים שלכן, לדעות שלכן, לתשוקות שלכן – גם אם זה אומר שאנשים מסוימים לא יאהבו את זה.
פעם פחדתי להגיד שאני אוהבת לקרוא ספרי פנטזיה. הרגשתי שזה "ילדותי" או "לא אינטלקטואלי". אבל אז הבנתי שזה חלק ממני, ושאני לא צריכה להתנצל על זה. להפך, גיליתי שיש עוד הרבה אנשים שאוהבים את זה, ומצאתי קהילה מדהימה!
תזכרו: "להיות עצמך בעולם שמנסה כל הזמן להפוך אותך למישהו אחר, זה ההישג הכי גדול". (ראלף וולדו אמרסון)
4. תציבו גבולות
לפעמים, האנשים שדואגים מהם הכי הרבה הם האנשים הכי ביקורתיים. אולי אלה ההורים שלכן, או החברים שלכן, או בני הזוג שלכן. חשוב להציב גבולות ברורים ולהגיד להם מה אתן מוכנות לסבול ומה לא. זה לא אומר להיות גסות רוח, זה אומר לכבד את עצמכן ואת הצרכים שלכן. סוזן פורוורד, בספרה "כמה זה מספיק?", מדגישה את החשיבות של הצבת גבולות בריאים ביחסים כדי לשמור על הערך העצמי. (פורוורד, ס. (1989). כמה זה מספיק?. הוצאת אור-עם.)
תזכרו: "לא" היא משפט שלם."
5. תהיו נחמדות לעצמכן
הכי חשוב זה להיות נחמדות לעצמכן. כולנו עושים טעויות, כולנו לא מושלמים, וכולנו מתמודדים עם קשיים. תפסיקו להלקות את עצמכן על כל דבר קטן. תלמדו לסלוח לעצמכן, ותזכרו שאתן עושות את הכי טוב שאתן יכולות.
תזכרו: "תתייחסו לעצמכן כמו שהייתן מתייחסות לחברה הכי טובה שלכן."
אז מה עכשיו? איך מתקדמים מכאן? אני לא יכולה להבטיח לכן שתפסיקו לדאוג מה אחרים חושבים עליכן בן לילה. זה תהליך, זה לוקח זמן, וזה דורש עבודה. אבל אני יכולה להגיד לכן שזה שווה את זה. ברגע שתתחילו לשחרר את הפחד הזה, תגלו עולם חדש של חופש, של שמחה, ושל אותנטיות.
אני עדיין עובדת על זה בעצמי. יש ימים שאני מצליחה יותר, ויש ימים שאני מצליחה פחות. אבל אני יודעת שאני בכיוון הנכון.
מה אתכן? מה הצעד הראשון שאתן הולכות לעשות היום כדי לשחרר את עצמכן מכבלי הדאגה מה חושבים עליכן?
