אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי להרכיב ארון איקאה לבד. חשבתי לעצמי, "נו, מה כבר יכול להיות? קצת ברגים, קצת עץ, אני אסדר את זה". שעתיים אחר כך, מוקפת בערימה של חלקי עץ שנראו כמו פאזל סיני עתיק, הבנתי שטעות מרה נפלה בחלקי.
למה אנחנו מתעקשים לעשות הכל לבד?
אולי זה קשור לאיזושהי תפיסה מוטעית של עצמאות. שאם אנחנו מבקשים עזרה, זה סימן לחולשה, לכישלון. אבל האמת היא הפוכה לגמרי. לבקש עזרה זה סימן של עוצמה. זה אומר שאנחנו מודעים למגבלות שלנו, ומוכנים להיות פגיעים בשביל להתקדם.
אני יודעת, קל להגיד. לי לקח שנים להפנים את זה.
הרבה פעמים, הפחד מבקשת עזרה נובע מחוסר ניסיון. לא יודעים איך לגשת לזה, למי לפנות, מה לבקש בדיוק. זה כמו ללמוד שפה חדשה – בהתחלה זה מרגיש מגוחך ומסורבל, אבל עם הזמן זה הופך לטבע שני.
אז איך עושים את זה נכון?
1. זהו את הצורך: השלב הראשון הוא להודות בפני עצמנו שאנחנו זקוקים לעזרה. זה יכול להיות קשה במיוחד אם גדלנו בתרבות שמקדשת עצמאות. אבל זכרו – אף אחד לא מצפה מאיתנו להיות מושלמים. הידיעה שאנחנו לא יודעים הכל היא נקודת פתיחה מצוינת.
אני מודה, עד היום יש דברים שאני מתביישת לבקש עליהם עזרה. אבל למדתי עם הזמן שאם אני מתעכבת על משהו יותר מדי זמן, זה סימן שאני צריכה להרים טלפון.
2. הגדירו את הבעיה: ככל שתהיו יותר ספציפיים בשאלה שלכם, כך יהיה קל יותר לאנשים לעזור לכם. במקום להגיד "אני תקועה", נסו להגיד "אני מתקשה להבין את השלב הזה בהוראות ההרכבה".
למדתי את זה בדרך הקשה. פעם ביקשתי מחבר לעזור לי עם "האתר שלי". הוא ניסה, באמת שניסה, אבל בסוף שנינו היינו מתוסכלים. אם הייתי מגדירה לו בדיוק איפה אני תקועה, זה היה חוסך לנו הרבה כאב ראש.
3. בחרו את האדם הנכון: לא כל אחד מתאים לעזור בכל דבר. חשבו מי האדם שיש לו את הידע, הניסיון או המשאבים שיכולים לעזור לכם. לפעמים זה יכול להיות מומחה בתחום, לפעמים חבר או קולגה.
זוכרים את הארון איקאה? בסוף התקשרתי לאבא שלי, שמסתבר שהוא אלוף בהרכבת רהיטים. לפעמים הפתרון הכי טוב נמצא ממש מתחת לאף.
4. היו ברורים לגבי הציפיות שלכם: האם אתם צריכים עזרה חד פעמית? האם אתם מצפים לתמיכה מתמשכת? חשוב להיות ברורים לגבי מה אתם מחפשים, כדי למנוע אי הבנות בהמשך.
5. הציעו תמורה: עזרה היא אף פעם לא מובנת מאליה. הציעו בתמורה משהו שיכול להיות בעל ערך עבור האדם שעוזר לכם. זה יכול להיות עזרה בתחום אחר, מתנה קטנה או פשוט מילה טובה.
קראתי פעם מחקר מעניין על נתינה וקבלה, שגילה שאנשים מרגישים יותר טוב כשהם יכולים גם לתת וגם לקבל. זה יוצר איזון בריא ביחסים.
6. היו אסירי תודה: גם אם העזרה לא הביאה לתוצאה הרצויה, חשוב להביע הערכה על המאמץ. תודה כנה יכולה לחזק את הקשר ביניכם ולגרום לאדם לרצות לעזור לכם שוב בעתיד.
7. זכרו - זה בסדר גם לקבל "לא": לא כולם תמיד יכולים או רוצים לעזור, וזה בסדר גמור. אל תיקחו את זה באופן אישי. פשוט חפשו אדם אחר שיכול לעזור לכם.
אני חייבת להודות, זה עדיין קשה לי לפעמים. אבל למדתי שאם אני לא מקבלת את התשובה שאני רוצה, זה לא אומר שאני לא ראויה לעזרה. זה פשוט אומר שאני צריכה למצוא את האדם הנכון.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים תקועים, אל תפחדו לבקש עזרה. זה לא סימן לחולשה, אלא הזדמנות לצמיחה. תחשבו על זה ככה: לבקש עזרה זה כמו לפתוח דלת לעולם שלם של אפשרויות חדשות.
אבל הנה הטוויסט – לפעמים הדרך הטובה ביותר לבקש עזרה היא דווקא להציע אותה לאחרים. זה יכול להיות מתנדב בעמותה, לעזור לשכן עם הקניות או פשוט להקשיב לחבר שצריך אוזן קשבת.
למה? כי כשאנחנו עוזרים לאחרים, אנחנו גם עוזרים לעצמנו. אנחנו מרגישים יותר מועילים, יותר משמעותיים, ויותר מחוברים לעולם סביבנו. וזה, בתורו, הופך אותנו ליותר פתוחים לקבל עזרה בעצמנו.
אז מה דעתכם? מתי בפעם האחרונה ביקשתם עזרה? ואיך זה גרם לכם להרגיש? אני סקרנית לשמוע את הסיפורים שלכם.
