היי, נעמה כאן. בואו נדבר על משהו שכולנו מכירים מקרוב: איך לא לטבוע בים האינסופי של רשתות חברתיות. אני יודעת, אני יודעת, קל להגיד, קשה לעשות. גם אני נפלתי בפח הזה יותר מפעם אחת. פעם, מצאתי את עצמי גוללת באינסטגרם במשך שעתיים רצופות! שעתיים! הרגשתי כאילו מישהו שאב לי את החיים. אחר כך, כמובן, הגיעה תחושת האשמה המוכרת.
אז, מה עושים? איך מצליחים לשמור על שפיות בעידן הזה? לא אספר לכם את מה שכבר שמעתם מיליון פעם. בואו נצלול קצת יותר עמוק.
ההתמכרות השקטה: למה זה קורה לנו?
לפני שאנחנו בכלל מנסים "לגמול" את עצמנו, חשוב להבין למה אנחנו בכלל שם מלכתחילה. זה לא רק שעמום. זה הרבה יותר מזה.
הרשתות החברתיות תוכננו להיות ממכרות. הן משחקות על המוח שלנו, על הדופמין, על הצורך שלנו באישור חברתי. זה לא אשמתנו שאנחנו נסחפים. זה מתוכנן כך. (אגב, ממליצה לקרוא על "הכלכלה של הקשב" – איך חברות נאבקות על תשומת הלב שלנו כמו אוצר יקר).
אבל, וזה אבל גדול, זה לא אומר שאנחנו חסרי אונים.
צעדים קטנים, שינוי גדול: הגישה המפתיעה
אז איך יוצאים מזה? אני לא מאמינה בפתרונות קיצוניים. ניסיתי פעם "גמילה" מוחלטת, החזקתי מעמד שלושה ימים. זה לא עבד. זה רק גרם לי לרצות את זה יותר.
מה כן עבד? גישה אחרת לגמרי. גישה שאני קוראת לה "מודעות וחמלה".
- מודעות: זה אומר לשים לב מתי אנחנו נכנסים למצב "גלילה אוטומטית". לשאול את עצמנו: למה אני עושה את זה עכשיו? מה אני מחפשת? מה אני מרגישה? לפעמים, רק עצם המודעות יכולה לעצור אותנו.
- חמלה: זה אומר לא לשפוט את עצמנו. לא להלקות את עצמנו על זה שאנחנו נסחפים. כולנו עושים את זה. במקום זה, נהיה נחמדים לעצמנו. נאמר לעצמנו: "אוקיי, קורה. בואי נראה מה אני יכולה לעשות אחרת בפעם הבאה".
אני יודעת, זה נשמע פשוט מדי. אבל תאמינו לי, זה עובד.
הטיפ הלא צפוי: תתחילו בקטן
רוב האנשים מנסים לעשות שינוי גדול מדי בבת אחת. הם מוחקים את האפליקציות, חוסמים אתרים, נשבעים שלעולם לא ייכנסו יותר. וזה בדיוק מה שגורם להם להיכשל.
המוח שלנו לא אוהב שינויים דרסטיים. הוא מתנגד להם.
במקום זה, תתחילו בקטן. מאוד קטן.
למשל:
- תגבילו את הזמן שלכם ברשתות החברתיות בחמש דקות ביום. רק חמש דקות.
- תמחקו אפליקציה אחת שלא ממש חסרה לכם.
- תמצאו פעילות אחת שאתם אוהבים לעשות במקום לגלוש ברשתות. משהו אמיתי, פיזי, שמרגיש טוב. (לי זה היה לצאת להליכה עם הכלב).
זה נשמע טיפשי, אני יודעת. אבל זה עובד. צעד קטן ועוד אחד, ופתאום מגלים שהדרך פחות מאיימת.
המקור הסודי שלי: מדיטציה ומיינדפולנס
אני יודעת, אני יודעת, זה נשמע קלישאתי. אבל אני חייבת להודות, מדיטציה ומיינדפולנס הצילו אותי.
מדיטציה עוזרת לי להרגיע את המוח, להתמקד בהווה, ולא להיסחף למחשבות שלי. ומיינדפולנס עוזר לי להיות מודעת יותר למתי אני נכנסת למצב "גלילה אוטומטית".
אני לא מדברת על לשבת שעות בתנוחת לוטוס. אני מדברת על חמש דקות ביום. חמש דקות של שקט. חמש דקות של נשימה.
תנסו את זה. אתם תופתעו.
רגע, מה עם הקשרים החברתיים?
אחת הדאגות הכי גדולות שלי הייתה שאם אני אצמצם את השימוש ברשתות החברתיות, אני אאבד קשר עם החברים שלי.
מה שגיליתי זה בדיוק ההפך.
כשהפסקתי לבזבז כל כך הרבה זמן ברשתות החברתיות, היה לי יותר זמן ליצור קשרים אמיתיים. התחלתי להתקשר לחברים שלי יותר, להיפגש איתם פנים אל פנים. הקשרים שלי התחזקו.
הרשתות החברתיות יכולות להיות כלי נהדר לשמור על קשר, אבל הן לא יכולות להחליף את הקשר האנושי האמיתי.
האמת המפתיעה: זה לא קשור לרשתות, זה קשור אלינו
בסופו של דבר, הבנתי שהבעיה היא לא ברשתות החברתיות עצמן. הבעיה היא ביחס שלנו אליהן.
אם אנחנו משתמשים ברשתות החברתיות כדי לברוח מהמציאות, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו, כדי לקבל אישור חברתי, אנחנו ניסחף.
אבל אם אנחנו משתמשים ברשתות החברתיות בצורה מודעת, כאמצעי לתקשורת, ליצירת קשרים, לקבלת מידע, אנחנו יכולים לשלוט בהן, ולא הן בנו.
וזו, לדעתי, התובנה הכי חשובה.
מה עכשיו? (ואיך תדעו שזה עובד)
אז, מה הלאה? קחו את הטיפים האלה, נסו אותם, תראו מה עובד בשבילכם.
אל תצפו לשינוי מיידי. זה תהליך.
אבל אם תתמידו, תתחילו לראות שינוי. תרגישו פחות חרדים, פחות לחוצים, יותר מחוברים לעצמכם ולסובבים אתכם.
ואם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה נוספת, אל תתביישו לפנות לאיש מקצוע.
אני אשמח לשמוע את המחשבות שלכם. מה עובד בשבילכם? מה לא? שתפו אותי בתגובות.
אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים להשתלט על החיים שלנו, ולא לתת לרשתות החברתיות להשתלט עלינו.
אז בואו נעשה את זה ביחד.
