אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי ללמוד קוד. ישבתי מול המסך, בוהה בשורות הבלתי מובנות האלה, והרגשתי טיפשה. ממש טיפשה. זה היה אמור להיות פשוט, נכון? כולם אמרו שאם רק מתמידים, מצליחים. אבל אני התמדתי, ונשארתי תקועה.
אז מה קרה שם? האם אני לא מספיק חכמה? לא מספיק מוכשרת? האמת היא, שגיליתי משהו אחר לגמרי. משהו שהרבה אנשים לא מדברים עליו כשזה מגיע ללימוד עצמי: זה לא רק עניין של התמדה, אלא גם של איך מתמידים.
הבטחתי לעצמי שאני אבין איך ללמוד לבד, ושאני אגרום לזה לעבוד בשבילי. והיום, אחרי שנים של ניסוי וטעייה (הרבה טעייה), אני רוצה לחלוק את מה שלמדתי. לא רק את השיטות שעובדות, אלא גם את הכישלונות שלי, ואת התובנות המפתיעות ששינו לי את הגישה.
אז בואו נצא למסע הזה יחד. נגלה איך אפשר ללמוד לבד, באמת, ואיך להפוך את ה"אני אצליח" למציאות, ולא רק למנטרה חלולה.
למה לימוד עצמי מרגיש לפעמים כמו טיפוס על הר בלתי אפשרי?
תחשבו על זה רגע: כמה פעמים התחלתם קורס אונליין, הורדתם אפליקציה חדשה או קניתם ספר הדרכה חדש, והרגשתם נרגשים ומלאי מוטיבציה… רק כדי לוותר אחרי כמה שבועות (או ימים)?
אני יודעת, קרה לי יותר מדי פעמים. ומה שהכי מתסכל זה שמרגיש שכולם מצליחים, חוץ ממך. הם מעלים פוסטים על ההצלחות שלהם, על הפרויקטים שהם סיימו, ועל כמה קל זה היה… ואת? את עדיין תקועה בשלב ה"שלום עולם" בפייתון.
אבל הנה האמת: הם לא מספרים לכם את כל הסיפור. הם לא מספרים לכם על הלילות שהם לא ישנו, על התסכול, על הרגעים שהם רצו לוותר. הם לא מספרים לכם על זה שהם גם הסתבכו עם הלולאה ההיא, או שהם גם לא הבינו למה הקוד שלהם לא עובד.
לפי מחקר שפורסם בכתב העת "Frontiers in Psychology", אחד האתגרים הגדולים ביותר בלימוד עצמי הוא שמירה על מוטיבציה לטווח ארוך. המקור מציין כי "היעדר תמיכה חברתית ומבנה חיצוני מוביל לשיעורי נשירה גבוהים." (Kizilcec, R. F., Pérez-Sanagustín, M., & Maldonado, J. J. (2017). Self-Regulated Learning Strategies Predict Learner Behavior and Academic Outcome in Massive Open Online Courses. Frontiers in Psychology, 8, 125. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2017.00125)
אז מה הפתרון?
זה לא מספיק להגיד לעצמך "אני חייבת להצליח". צריך ליצור סביבה שתומכת בך, מבנה שיעזור לך להתמיד, וקהילה שתיתן לך את התמיכה שאת צריכה.
הטעות הקריטית שרובנו עושים (ולמה "ללמוד חכם" זה לא מספיק)
אחת הטעויות הכי גדולות שאנשים עושים בלימוד עצמי היא לחשוב שזה עניין של אינטליגנציה. הם מאמינים שאם הם מספיק חכמים, הם יצליחו. ואם הם לא מצליחים, זה סימן שהם לא מספיק חכמים.
שטויות!
אני מכירה אנשים מאוד חכמים שנכשלו בלימוד עצמי, ואני מכירה אנשים שאולי לא נחשבים "גאונים", אבל הם הצליחו להגשים את החלומות שלהם. ההבדל הוא לא באינטליגנציה, אלא בגישה.
ד"ר קרול דואק, פסיכולוגית מאוניברסיטת סטנפורד, חקרה את הנושא הזה לעומק בספרה "Mindset: The New Psychology of Success". היא גילתה שאנשים עם "מיינדסט קבוע" (Fixed Mindset) מאמינים שהאינטליגנציה והכישרון שלהם הם תכונות מולדות ובלתי ניתנות לשינוי. לעומת זאת, אנשים עם "מיינדסט צמיחה" (Growth Mindset) מאמינים שאפשר לפתח את האינטליגנציה והכישרון שלהם באמצעות מאמץ, למידה והתמדה.
האיך שאנחנו תופסים את היכולות שלנו, משפיע באופן דרמטי על ההצלחה שלנו.
אנשים עם מיינדסט קבוע נוטים להימנע מאתגרים, כי הם מפחדים להיכשל. הם רואים כישלון כסימן לכך שהם לא מספיק חכמים. לעומת זאת, אנשים עם מיינדסט צמיחה רואים כישלון כהזדמנות ללמוד ולגדול. הם מאמינים שאפשר להשתפר, ושהמאמץ שלהם ישתלם בסופו של דבר.
הסוד הקטן שהמאסטרים בלימוד עצמי לא מגלים (אבל אני כן!)
אוקיי, אז הבנו שמיינדסט צמיחה זה חשוב. אבל זה לא מספיק. כי גם אם את מאמינה שאת יכולה להצליח, את עדיין צריכה לדעת איך ללמוד.
וכאן מגיע הסוד הקטן שהמאסטרים בלימוד עצמי לא מגלים (אולי כי הם לא מודעים אליו): למידה היא לא תהליך ליניארי. זה לא שאת מתחילה מנקודה A, עוברת לנקודה B, ואז לנקודה C, עד שאת מגיעה לנקודה Z.
למידה היא יותר כמו ריקוד כאוטי. את מתקדמת צעד אחד קדימה, ואז שניים אחורה. את מתנגשת בקיר, ואז מגלה דרך חדשה. את טועה, ואז לומדת מזה.
זה לא רק בסדר לטעות, זה חיוני.
אל תפחדו מהטעויות שלכם. תאמצו אותן. תלמדו מהן. ותזכרו: כל טעות היא הזדמנות לצמוח.
הגיע הזמן להגיד את האמת: לימוד עצמי זה לא תמיד כיף
בואו נהיה כנים לרגע: לימוד עצמי זה לא תמיד כיף. יש רגעים שזה מרגיש כמו עבודה קשה, מייגעת ומתסכלת. יש רגעים שאת רוצה לוותר, להרים ידיים ולהגיד "אני לא יכולה לעשות את זה".
זה בסדר. זה טבעי.
כולם מרגישים ככה לפעמים. גם האנשים הכי מוצלחים.
ההבדל הוא שהם לא נותנים לתחושות האלה להשתלט עליהם. הם לא מוותרים. הם ממשיכים הלאה, למרות הקושי.
איך הם עושים את זה?
הם מוצאים את הדרכים שלהם להתמודד עם התסכול, לשמור על מוטיבציה, ולזכור למה הם התחילו את המסע הזה מלכתחילה. הם יוצרים לעצמם סביבה תומכת, קהילה של אנשים שמאמינים בהם ונותנים להם את הכוח להמשיך.
אז מה עכשיו?
אני לא יודעת מה את הולכת לעשות עכשיו. אני לא יודעת איזה אתגר מחכה לך מעבר לפינה. אבל אני כן יודעת דבר אחד: את יכולה לעשות את זה.
את יכולה ללמוד לבד, באמת. את יכולה להפוך את החלומות שלך למציאות. את יכולה להיות האדם שתמיד רצית להיות.
אבל זה דורש ממך להיות מוכנה לעבוד קשה, ללמוד מהטעויות שלך, ולהאמין בעצמך. וזה דורש ממך למצוא את הדרכים שלך להתמודד עם הקושי, לשמור על מוטיבציה, וליצור לעצמך סביבה תומכת.
אז קחי נשימה עמוקה, תאמיני בעצמך, ותצאי למסע הזה.
כי המסע הזה שווה את זה.
אני אהיה כאן, לצידך.
אז, מהו הנושא הבא שהכי היית רוצה לפצח?
