אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. כמה פעמים מצאתן את עצמכן מגלגלות בטיקטוק, עונות למייל מהבוס וגם מנסות להבין את המתכון הזה ששלחו בקבוצת הוואטסאפ של המשפחה? אני יודעת, גם אני שם. כולנו שם.
אבל רגע, מה אם אני אגיד לכן ש"היכולת" הזו שלנו לעשות הכל בו זמנית היא בעצם... אשליה?
שמעו סיפור קטן: פעם הייתי בטוחה שאני מלכת המולטי-טאסקינג. הייתי כותבת מיילים תוך כדי שיחת טלפון, מקשיבה לפודקאסט בזמן שאני עובדת על מצגת, ומרגישה סופר יעילה. עד שיום אחד, הבוס שלי העיר לי שהמצגת נראית כאילו כתב אותה ילד בכיתה ג'. כן, מביך.
זה היה רגע של הארה. הבנתי שאני לא באמת עושה כמה דברים בו זמנית. אני פשוט מעבירה את תשומת הלב שלי ממשימה למשימה בקצב מסחרר. והתוצאה? הכל יוצא חצי אפוי, ובסוף אני סתם מותשת.
אז למה, לעזאזל, אנחנו ממשיכות לעשות את זה לעצמנו?
האמת המפתיעה על המוח שלנו (והקשר למאמר ששינה לי את החיים)
ד"ר ארל מילר, נוירו-מדען מ-MIT, הסביר את זה בצורה הכי פשוטה שיש: המוח שלנו לא באמת בנוי לעשות כמה דברים במקביל. הוא יכול לעבד רק דבר אחד בכל פעם. (מקור: "The Myth of Multitasking," MIT News). שמעתי על זה לראשונה במאמר שלו ואמרתי לעצמי: "וואו, זה לא רק אני שמרגישה ככה!"
כשניסיתי לעכל את זה, תהיתי – אם המוח שלנו לא בנוי לזה, למה אנחנו מרגישות כאילו אנחנו מצליחות? אולי אנחנו פשוט מתמכרות לריגוש של ההספק המדומה?
וזה בדיוק העניין! אנחנו מקבלות דופמין קטן בכל פעם שאנחנו מסיימות "לכבות שריפה" קטנה, אבל בטווח הארוך, זה פשוט שוחק אותנו.
מולטי-טאסקינג: איך זה פוגע בנו באמת?
אז מעבר למצגות המאכזבות שלי, מה עוד מולטי-טאסקינג עושה לנו?
- פוגע בזיכרון: מחקרים מראים שמולטי-טאסקינג פוגע ביכולת שלנו לזכור דברים. זה כאילו המידע לא מצליח "להידבק" למוח כמו שצריך. (מקור: "Cognitive costs of multitasking," PNAS)
- מוריד את האיכות: דיברנו על זה, אבל זה שווה חזרה. כשאת עסוקה בכמה דברים בו זמנית, את פשוט לא יכולה לתת 100% לכלום.
- מגביר סטרס: המעבר המתמיד בין משימות יוצר תחושה של חוסר שליטה וחרדה. מרגישה מוכר?
- פוגע ביצירתיות: יצירתיות דורשת ריכוז עמוק ושקט פנימי. מולטי-טאסקינג פשוט מפוצץ את זה.
אוקיי, הבנו. אז מה עושים? (טיפים מהניסיון האישי שלי)
אני לא אגיד לכן שזה קל, אבל אפשר להשתחרר מההרגל הזה. הנה כמה דברים שעזרו לי:
- פוקוס על דבר אחד: נשמע מובן מאליו, אבל זה קשה! תתחילי בקטן – תבחרי משימה אחת ותתמקדי בה עד הסוף. תסגרי את כל הלשוניות המיותרות, תשימי את הטלפון על שקט ותנשמי עמוק.
רגע תובנה:* גיליתי שכשאני באמת מתמקדת במשהו אחד, אני מצליחה לסיים אותו הרבה יותר מהר, וגם התוצאה הרבה יותר טובה.
- טכניקת הפומודורו: עובדים 25 דקות, עושים הפסקה של 5 דקות. זה עוזר לשמור על ריכוז בלי לשחוק את המוח.
- תכנון מראש: תכינו רשימת משימות מסודרת ותסמנו מה הכי חשוב. ככה יהיה לכן יותר קל להתמקד במה שבאמת דחוף.
- היו מודעות: תשימו לב מתי אתן נופלות למלכודת המולטי-טאסקינג ותעצרו את עצמכן. זה כמו גמילה מהרגל רע.
הודאה בכישלון:* אני מודה, גם היום אני נופלת לפעמים. אבל עכשיו אני מזהה את זה יותר מהר ויודעת איך לחזור לפוקוס.
- תעשו לעצמכן הנחות! החיים הם לא תחרות. זה בסדר אם לפעמים אתן לא מספיקות הכל. תזכירו לעצמכן שאתן עושות את הכי טוב שאתן יכולות.
שאלה מהותית:* מה באמת חשוב? האם זה שווה את הסטרס?
התובנה המפתיעה: זה לא רק עניין של יעילות
אני יודעת, כל זה נשמע כמו עצות לשיפור היעילות בעבודה. אבל האמת היא שזה הרבה יותר מזה. זה עניין של איכות חיים.
כשאתן מפסיקות לנסות לעשות הכל בו זמנית, אתן פתאום מגלים שיש לכן יותר זמן לעצמכן, יותר שקט פנימי, יותר יכולת ליהנות מהרגע.
ואולי, רק אולי, זה מה שבאמת חשוב.
אז מה אתן אומרות? מוכנות לנסות? מה הדבר הראשון שאתן הולכות לעשות כדי להפסיק להיות מולטי-טאסקינג? ספרו לי בתגובות! בא לי לשמוע מה עובד בשבילכן.
