אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. על ה"לא" הזה שנתקע לנו בגרון, על הבטן המתהפכת והתחושה שאנחנו האנשים הכי איומים בעולם. כולנו היינו שם, נכון? אני זוכרת תקופה שהייתי אומרת "כן" לכל דבר, רק כדי לרצות אחרים. עד שהבנתי שאני מרצה אחרים על חשבון עצמי.
אז איך אומרים לא בלי להרגיש כאילו דרסנו גור חתולים?
למה כל כך קשה לנו להגיד "לא"?
לפני שנצלול לטכניקות, חשוב להבין מאיפה זה בא. למה הסביבה מצפה שנשתפן? למה ה"לא" הזה מרגיש כמו בגידה? לדעתי, זה קשור לשני דברים עיקריים:
- פחד מדחייה: כולנו רוצים שיאהבו אותנו, שיעריכו אותנו. ה"כן" שלנו הוא ניסיון לקנות את האהבה הזו.
- אמונה שאנחנו צריכים לרצות אחרים: גדלנו בחברה שמקדשת נתינה ודאגה לאחר. אבל לפעמים, הדאגה לאחר הופכת לדריסה עצמית.
אגב, פעם קראתי מחקר (אני מצטטת בעל פה, אז סליחה על הדיוק המפוקפק) שאנשים שמתקשים להגיד "לא" נוטים יותר לחוות שחיקה ולסבול מחרדות. מפתיע, נכון?
אז מה עושים?
אני לא אגיד לכם שפתאום תהפכו למכונות "לא". זה לא ריאלי ולא כיף. אבל אפשר להתחיל לשנות את הגישה לאט לאט, צעד אחר צעד.
- זהו את הגבולות שלכם: מה אתם מוכנים לעשות? איפה עובר הקו האדום? תחשבו על זה מראש, כדי שלא תצטרכו לקבל החלטות תחת לחץ.
טיפ קטן ממני: תכתבו לעצמכם רשימה של הערכים הכי חשובים לכם. כשהבקשה מנוגדת לאחד הערכים האלה – ה"לא" שלכם מקבל בוסט רציני.
- תנו לעצמכם זמן: אל תענו מיד. תגידו "אני צריכה לחשוב על זה". זה נותן לכם מרחב נשימה ומאפשר לכם לבחון את הבקשה בצורה רציונלית.
אני זוכרת פעם שהתבקשתי להרים פרויקט ענק בעבודה, בלי שום הכנה מוקדמת. רציתי ישר להגיד כן, אבל אמרתי שאני צריכה לבדוק את היומן. בסוף הבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי, וה"לא" שלי יצא ממקום של אחריות ולא של פחד.
- תהיו ברורים ותמציתיים: אל תתנצלו יותר מדי. "אני מצטערת, אבל אני לא יכולה לעזור לך הפעם" זה מספיק. תאמינו לי, אף אחד לא צריך לקרוא רומן על למה אתם לא יכולים.
- הציעו אלטרנטיבה: אם אפשר, הציעו פתרון אחר. אולי תוכלו להפנות את האדם למישהו אחר, או להציע עזרה חלקית. זה מראה שאכפת לכם, גם אם אתם לא יכולים לעשות הכל.
הערה קטנה: אל תרגישו שאתם חייבים להציע אלטרנטיבה. לפעמים, ה"לא" לבדו הוא מספיק.
- תזכירו לעצמכם שזה בסדר לדאוג לעצמכם: זה לא אגואיסטי, זה הכרחי. אתם לא יכולים למלא כוס של אחרים אם הכוס שלכם ריקה. (קלישאה, אבל נכונה, לא?)
רגע של גילוי: אני עדיין עובדת על זה בעצמי. לא תמיד קל לי להגיד "לא", אבל אני משתפרת עם כל פעם. והכי חשוב, אני מרגישה יותר שלמה עם עצמי כשאני יודעת שאני שומרת על הגבולות שלי.
- תקשיבו לאינטואיציה שלכם: לפעמים, התשובה היא ברורה, אבל אנחנו מתעלמים ממנה מתוך פחד. אם משהו מרגיש לכם לא נכון, סמכו על עצמכם.
חשבתם פעם איך תינוקות אומרים "לא"? הם פשוט צועקים! יש בזה משהו מאוד אותנטי, לא?
- תזכרו שה"לא" שלכם משחרר אתכם לעשות דברים שחשובים לכם: כל פעם שאתם אומרים "לא" למשהו אחד, אתם אומרים "כן" למשהו אחר – למנוחה, לפרויקט אישי, למשפחה, לעצמכם.
וזה אולי הדבר הכי חשוב: ה"לא" שלכם הוא לא רק בשבילכם. הוא גם בשביל האנשים שאתם אוהבים. כשאנחנו שומרים על עצמנו, אנחנו יכולים להיות יותר נוכחים ויותר טובים עבורם.
אז קדימה, תנסו את זה. לאט לאט, צעד אחר צעד. תראו איך זה מרגיש. ואם אתם מרגישים אשמים, תזכירו לעצמכם שאתם לא לבד. כולנו שם.
מחשבה לסיום:
אולי ה"לא" הוא לא ההיפך של "כן". אולי הוא פשוט הצד השני של אותו המטבע. אולי הוא הדרך שלנו להגיד "כן" לעצמנו. מה אתם חושבים?
שתפו אותי, מעניין אותי לשמוע על החוויות שלכם עם ה"לא".
